מי יעזור לעכבר במצוקה? 5 משלים למחשבה

איך שגלגל מסתובב לו

עכבר אחד הציץ דרך החור שלו בקיר וראה שהאיכר בעל הבית הביא מלכודת עכברים... נחרד כולו הלך לבקש עזרה מחבריו שבחצר.

הוא הגיע אל התרנגול וסיפר לו שהכינו לו מלכודת. ענה לו התרנגול: "זה לא עניני... תסתדר לבד".

המשיך העכבר וניגש אל הכבש, שענה: "אין מה לעשות, אדון עכבר, רק להתפלל אני יכול אולי לנסות".

הלך אל הפרה, וזו צחקה ואמרה: "זו רק מלכודת עכברים... מה לי ולכל זה?".

עצוב ומוטרד חזר העכבר אל חורו. הוא רואה את מותו קרב, המלכודת כבר מוכנה לפעולה...

בלילה נשמע קול רעש גדול. התברר כי נחש ארסי נתפס במלכודת. אשת האיכר ניסתה לחלצו, והוא הכיש אותה. מיד חלתה האישה, ומה טוב יותר לחולה ממרק עוף?... הלך האיכר ושחט את התרנגול.

הרבה חברים באו לבקר את האישה, ו...לא נעים, מה ניתן להם לאכול? שחט את הכבש... לאחר כחודש הבריאה האישה, והאיכר ערך מסיבת הודיה. לצורך כך הלך ושחט את --- הפרה...

אם אתה שומע שחברך נמצא במצוקה, אל תאמר "זה לא נוגע לי...". מניין לך שהצרה לא תגיע גם אליך? אדם שבא לבקש ממך עזרה, אל תפנה את גבך אליו. הראה לו שגם כשזה לא נוגע לך אתה מוכן לעזור, לפחות תנסה. כשם שאתה נוהג באחרים, כך ינהגו בך, מידה כנגד מידה: אתה מסייע לחברך - יסייעו גם לך משמיים!

בורא עולם אוהב אותך

מרצה במכללה החזיק בידו שטר של 200 ₪ ופנה אל תלמידיו בשאלה: "מי מעוניין בשטר הזה?". מיד הורמו כל הידיים... המרצה החל לקמט את השטר מול עיניהם, עד שנעשה כדור קטן, ושוב שאל: "מי עדיין מעוניין בשטר?". למרות מצבו העגום של השטר הורמו שוב כל הידיים.

ואז הוא הפיל את השטר לרצפה, דרך עליו בנעלו ומעך אותו. "עכשיו, מי עדיין רוצה את השטר?", שאל בהרימו את השטר המלוכלך והמקומט מאוד. מובן שכל הידיים התרוממו לאוויר... 

ואז אמר להם המרצה: "ראיתם שלמרות כל מה שעשיתי לשטר הכסף, עדיין כולכם רציתם בו. לא חשוב איך השטר נראה, עדין היה ערכו בעיניכם כפי שהיה - 200 ₪...".

זכרו, פעמים רבות אנו נופלים, מועדים ושוקעים לבורות שאנו יצרנו לעצמנו. לעיתים הנפילות הן עמוקות מאד: עשינו מעשים לא טובים, אכזבנו את עצמנו ואת חברינו ואנו מרגישים חסרי ערך, איך נסתכל למעלה? איך אפשר להביט לשמיים?...

אך דעו, כי כל אחד מאיתנו הוא בדיוק כמו השטר בעיני בורא עולם. ערכנו בעיניו לא ירד לעולם!

גם אם נפלת ואכזבת, שקעת והידרדרת למקומות הכי שפלים, אתה "מלוכלך" וכולך "מקומט" - דע שאתה תישאר תמיד הבן של בורא עולם. תמיד תוכל להרים את ראשך לשמיים ולדעת שבורא עולם מחכה לך, אתה תמיד מיוחד בעיניו!

נקודה שחורה

פרופסור הכין לתלמידיו מבחן פתע. הוא הניח את דפי המבחן הפוכים על השולחנות כמו בכל מבחן, וכשסיים לחלק הוא ביקש מתלמידיו להפוך את הדף.

כולם הפכו את הדף, ונדהמו לגלות רק נקודה אחת שחורה בדף: ●

הם הסתכלו על הפרופסור ולא הבינו מה זה! 

הפרופסור ביקש שכולם יכתבו מה הם רואים. כל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל, כתבו שהם רואים נקודה שחורה בדף.

הפרופסור סיים לקרוא את התשובות, ואמר: "מעניין, שאיש מכם לא כתב שהוא רואה דף לבן! כולכם ראיתם רק עיגול שחור!  אני לא מתכוון לחנך אתכם, אבל קחו את זה כנקודה למחשבה: אף אחד מכם לא כתב על הדף הלבן, אלא רק על העיגול השחור"...

חברים, יש לנו כל כך הרבה דברים יפים וטובים בחיים - משפחה, בריאות, אהבה, חברים סביבנו, פרנסה - אבל תמיד נמצא את עצמנו מתמקדים בנקודה השחורה: "כמה המצב הכספי לא טוב"... "בעיות עם אשתי"...

"הנקודה השחורה" היא רק חלק קטן לעומת "הדף הלבן" שיש לנו בחיים. פקחו את העיניים! אל תתמקדו בנקודה השחורה. תיהנו מכל רגע שבורכתם בחיים. היו שמחים וחיו חיים מלאי אהבה!

בידיים של אבא

איש עסקים הופתע לראות לידו במטוס ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מהתנהגותה הבוגרת והרגועה לאורך השעות הארוכות של הטיסה, ומהאופן שבו העסיקה את עצמה במהלך הטיסה בציור ובצביעה להנאתה.

פתאום נקלע המטוס ל"כיסי אוויר", והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, כשהמטוס "נופל" ומיטלטל. אנשים צעקו ובכו, חלקם התפללו, ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר.

והילדה הקטנה? להפתעתו, גילה שהיא עדיין יושבת בשקט במקומה! את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת.

כשהכל נרגע, הוא פנה לשכנתו הצעירה והחמיא לה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!". הילדה חייכה בביישנות וענתה: "הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם, והוא לוקח אותי הביתה"...

כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח. כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש עדיין מקום לדאגה?

הכל - לטובה

בכפר קטן ונידח בסין חי לו איכר סיני זקן, ולו בן צעיר וסוס אחד. חייו של האיכר התנהלו בשקט ובשלווה, עד שיום אחד ברח הסוס מהאורווה ונעלם.

באו אנשי הכפר ואמרו כי הם משתתפים בצערו של האיכר על היעלמות סוסו, מכיוון שהם יודעים שהוא היה כל רכושו, ולכן הם מבינים כמה קשה עבורו המקרה הרע הזה. שאל אותם האיכר: "הכיצד תדעו אם המקרה הזה הוא רע או טוב?".

למחרת חזר הסוס, ויחד עמו הגיע עדר שלם של סוסי-בר יפים, והאיכר שמח שמחה גדולה! באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר: "איזה יופי! תמכור את הסוסים ותתעשר, קיבלת מתנה טובה משמיים...". ענה להם האיכר: "הכיצד תדעו אם המקרה הזה הוא רע או טוב?".

לאחר מספר ימים, כשניסה בנו של האיכר לאלף את אחד מסוסי הבר, בעט בו הסוס, והבן נפל ושבר את רגלו. באו אליו אנשי הכפר ואמרו: "אוי, מסכן הבן שלך! איזה מקרה מצער!". ענה להם האיכר: הכיצד תדעו אם המקרה הזה הוא רע או טוב?".

לאחר מספר ימים פרצה מלחמה. באו אנשי הצבא וגייסו בכוח את כל צעירי הכפר לצבא. המלחמה הייתה קשה ונהרגו בה לא מעט מבני הכפר. את בנו של האיכר לא לקחו, כמובן, בגלל רגלו השבורה והמגובסת...

ניסיונות באים ומתרגשים עלינו כל יום, חלקם אנחנו מזהים מיד שהם שלוחי היצר-הרע, ומשתדלים להילחם בהם, אבל עם חלקם אנחנו מתקשים להתמודד. לעיתים אנו חשים שאין בכוחנו לעמוד בקושי, אך איננו מבינים שזהו ניסיון אישי, ש"נתפר" במיוחד בשבילנו!

העיניים שלנו הן קטנות, צרות, ומביטות לטווח קצר, לאותו רגע או שעה של הניסיון, ולא תמיד אנחנו מצליחים להבין: למה זה בא עלי?  או איך אני אצליח להתמודד? אבל עיניו של בורא עולם מביטות אל הנצח! הוא יודע בדיוק מה אתה צריך כדי להגיע לתיקון שלך! ולכן הניסיונות מותאמים בדיוק לכוח ההתגברות שיש לך בדיוק היום. עמידה בניסיונות הללו היא זו שתרומם אותך ותחזק אותך, גם אם אתה חושב שהניסיון נשלח עליך 'לרעתך' או שאתה לא מסוגל להתגבר עליו!