הפיגוע בברקן: 20 חודשי מאסר נגזרו על אחד מסייעני המחבל

בית המשפט הצבאי בסאלם שבשומרון גזר היום (ראשון) 20 חודשי מאסר בפועל על עבדאללה פואד מוצטפא מחמוד, שהורשע בסיוע למחבל מברקן. בנוסף, הוטלו על הסייען 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 3,000 שקלים.

בפיגוע, שהתרחש באוקטובר 2018 באזור התעשייה ברקן, נרצחו קים לבנגרונד וזיו חג'בי הי"ד. מחמוד הורשע בסיוע למחבל אשרף נעאלווה, בעת שנמלט מכוחות הביטחון. הסיוע כלל מתן מקלט למחבל ושיבוש הליכי משפט.

בגזר הדין נכתב כי מחמוד פגש את המחבל במסגד בשכם, והציע לו ללון במסגד. הוא אומנם לא ידע בתחילה שמדובר במבצע הפיגוע, אולם לאחר מכן הוא גילה את זהותו ולמרות זאת לא הפסיק לסייע לו. בין היתר, הוא אפשר למחבל להשתמש בטלפון שלו, שכלל גישה לאינטרנט, ואף נשא עבורו ספר ובו מכתב שיועד לאחותו של המחבל, המתגוררת בשכם.

בנוסף, בכדי למנוע את החרמת מצלמות המסגד, בהן תועד המחבל, בידי כוחות הביטחון, פנה מחמוד לאדם נוסף וביקש ממנו למחוק את צילומי האבטחה.

שופט בית המשפט הצבאי ציין בגזר הדין, כי "הנאשם סייע לרוצח נמלט שזה עתה ביצע שני מעשי רצח נתעבים ואכזריים". הוא הוסיף כי "לא ניתן להתעלם מכך שהסיוע לא היה רגעי וחד-פעמי".

"הנאשם ידע כי נעאלווה הוא רוצח שני ישראליים, ובכל זאת לא מצא לנכון להפסיק את הסיוע שנתן לו", נכתב עוד בגזר הדין. "הוא ידע כי הרוצח חמוש בנשק, ומכאן היה לו ברור כי הוא ממשיך להוות סיכון". השופט ציין, עם זאת, כי הסייען לא ידע בתחילה כי מדובר במחבל מברקן, וכי מעשיו "אינם ברף העליון של עבירת מתן מקלט".

עורך הדין חיים בלייכר מארגון חוננו, המלווה את משפחות הנרצחים, מסר לאחר מתן גזר הדין, כי הוא מעיד על "מגמה מבורכת של מאסר של ממש על כל סיוע שהוא הניתן למחבל שנמלט". בלייכר הדגיש, כי "בתי המשפט של צה"ל צריכים להחמיר יותר ויותר בעונשי הטרוריסטים וסייעניהם, ולהעביר מסר ברור שכל מי ששותף לטרור בכל דרך יהיה צפוי לעונשים כבדים ביותר".

ביום שלישי שעבר גזר בית המשפט הצבאי בשומרון 18 חודשי מאסר בפועל על ופאא נעאלווה, אמו של המחבל, שהורשעה בחודש מאי באי מניעת פשע. בנוסף לעונש המאסר שהושת עליה, היא חויבה גם בתשלום קנס בסך 5,000 שקלים ובתשלום פיצויים למשפחות הקורבנות בסך 40,000 שקלים.

על פי כתב האישום, אם המחבל ידעה כי בנה מחזיק בנשק ושמעה אותו מתאמן בו סמוך לביתם. בנוסף, כשבועיים לפני הפיגוע הוא ציין בפניה כי מאס בחייו וכי הוא מתכוון לבצע פיגוע ולמות כ"שהיד". המחבל הזהיר את אמו כי הצבא עלול לחפש בביתם, והיא עדכנה על כך את בעלה. היא ניסתה להזהיר את בנה, אך לא מסרה על כוונותיו לאף גורם ולא פעלה באופן סביר למנוע את הרצח.

נשיאת בית המשפט הצבאי קבעה בהחלטתה, כי ישנה חשיבות רבה לדיווחי בני משפחה על כוונות קרוביהם לבצע פיגוע: "הנאשמת חשדה באופן ממשי וסובייקטיבי כי בנה יבצע פיגוע, ולא פעלה בצורה הנדרשת בדין על מנת למנוע את הפיגוע המתוכנן". בהחלטת ההרשעה בחודש מאי, כתבה השופטת כי "ערך חיי אדם גובר במקרה כזה על קשרי המשפחה".