ביום אחד הגיעה סיכה, ופוצצה לי את הבועה במהירות

שוב הגיע הלילה

ואני לא מצליחה לישון

ממש כמו אתמול

ושלשום

המח תפוס במחשבות

הלב מלא בדאגות

מנסה להרגיש ולתת מקום

אבל זה כואב, מידי

ישבתי עם זה כמה שעות

נתתי לזה את כל הזמן והיחס

אז למה

אני עדין לא מצליחה לתפקד?

ואין איש שיבין

את עוצמת הכאב

את החור שנפער לי בלב

ואת הקושי שלי להשלים עם זה

אני יודעת שהכל אמת ונכון

אבל עד עכשיו לא הכרתי במציאות

ביום אחד הגיעה לה סיכה

ופוצצה לי את הבועה במהירות

העולם היפה והמוגן

איננו עוד

החלומות שלי מגיל הגן

פרחו לשמים, ואינם

ועכשיו אני פה

מותשת, בלי טיפה אחת של כוח

ואף אחד לא מבין

למה אני אבלה בין חתנים

אבל אני שואלת -

מי קבע שאבל נקבע עם כרוז?

יש גם אבל פנימי בלב

אבל רגשי, צער של פרידה

ונחיתה כואבת למציאות המרה

אז מתחילה לאט לאט לעכל

את מה שבעצם לא חדש בכלל

העצב שבלב עדין גובר

וקשה לי להמשיך לחייך

מותר לי ליפול?

אני הרי לא יכולה להיות כל הזמן חזקה

תמיד אומרים שהדרך מורכבת גם מנפילות

והעיקר זה להתמודד ולנסות

אבל בתכל'ס

מה יקרה אם אפול?

מה יקרה אם אוותר?

אני אצליח לקום אח"כ שוב?

אני לא מכירה כזה מצב

כזו אני

לוחמת כל חיי

אף פעם לא ניסיתי להרפות

לוותר

ולהרים ידיים

בא לי ליפול

רק בשביל לראות שזה אפשרי

בא לי להפסיק

רק בשביל להעריך את הדרך שאני עושה

בא לי לצעוק

ולהפסיק להיות כזאת גיבורה

בא לי לעצור הכל

אבל לא יודעת אם אצליח לחזור חזרה...

ואז---

אחרי שעה או שעתיים

כמה זמן שזה לוקח

מסכימה לראות

שיש כאן בחירה

וזה לא אומר שאני חייבת להיות גיבורה

ואני לא צריכה למות בשביל זה

אבל אני כן רוצה לחיות

ולחיות טוב

אז קשה לי עכשיו

ומאד. מ-א-ד.

אבל אני מנוסה.

וואו, מה יהיה איתך, ילדה?

איך זה תמיד קורה לך?

את מרגישה שעוד רגע באה הנפילה

אבל תמיד בסוף זה מגיע

הדבר הזה שלא מרפה

השריר הקשוח הזה שבלב

שאומר לך

ולוחש

זה יעבור, ילדה

ואת גדולה וחזקה

תנשמי עמוק-עמוק

קחי המון כוח

מבפנים.

הנה את כבר מרגישה שיש לך אותו

נכון?

ואני אוהב אותך, ילדה

גיבורה שלי.

אלופת העולם.

ה.ש.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.