כשר' זלמן אויערבך ברך את היולדת בדרכו לחדר המתים

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (כ"ג, א').

הַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ בְּפֵרוּט רַב: מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים. רָאִיתִי בֵּאוּר נִפְלָא, הַמִּתְיַחֵס לַלָּשׁוֹן שֶׁבָּהּ נָקַט הַפָּסוּק בְּכָל מִסְפָּר - מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים: הַמִּסְפָּר מֵאָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁל דָּבָר גָּדוֹל. כְּשֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתוֹ, מִתְעוֹרֶרֶת תְּחוּשָׁה שֶׁל רִבּוּי וְשֶׁל עָצְמָה: מֵאָה! וְהִנֵּה, הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת לָנוּ: "מֵאָה שָׁנָה", בִּלְשׁוֹן יָחִיד הַמּוֹרָה עַל מִעוּט. גַּם הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים מְצַיֵּן נְקֻדַּת הֶשֵּׂג מְסֻיֶּמֶת; הוּא חוֹתֵם אֶת שְׁתֵּי הָעֲשָׂרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִתְפָּס גַּם הוּא כְּמִסְפָּר גָּדוֹל. גַּם כָּאן כּוֹתֶבֶת לָנוּ הַתּוֹרָה: "עֶשְׂרִים שָׁנָה", בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְאִלּוּ בַּמִּסְפָּר שֶׁבַע, שֶׁהוּא מִסְפָּר קָטָן, הַמְצַיֵּן כַּמּוּת מוּעֶטֶת וִיחִידוֹת בּוֹדְדוֹת – כָּאן כּוֹתֶבֶת לָנוּ הַתּוֹרָה: "שֶׁבַע שָׁנִים" – בִּלְשׁוֹן רַבִּים!

מַדּוּעַ בַּמִּסְפָּרִים הַגְּדוֹלִים נָקְטָה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וּבַמִּסְפָּר הַקָּטָן בִּלְשׁוֹן רַבִּים?

אוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (דַּף קכב ע"ב): "מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זְעֵיר" - מִי שֶׁמַּחְשִׁיב אֶת עַצְמוֹ כְּאָדָם גָּדוֹל – בְּעֵינֵי הַתּוֹרָה הוּא קָטָן וְדַל, מֵאָה – שָׁנָה; אַךְ מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּקָטָן, הַתּוֹרָה רוֹאָה בּוֹ אָדָם גָּדוֹל, שֶׁבַע - שָׁנִים.

כְּכָל שֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמִתְרַחֵק מִן הַגַּאֲוָה, הוּא חָשׁוּב וּמָעֳרָךְ יוֹתֵר לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה. מִי שֶׁכָּל יָמָיו סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן הַרְבֵּה מַה לַּעֲשׂוֹת וְכִי הוּא רָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת – שְׁנוֹתָיו הֵן 'שָׁנִים', אַךְ אִם סָבוּר הָאָדָם שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה – מִכָּאן הוּא יַתְחִיל רַק לָרֶדֶת...

שָׂרָה אִמֵּנוּ, כָּל חַיֶּיהָ לֹא הִרְגִּישָׁה אֶלָּא כְּבַת "שָׁנָה". אֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה וְעֶשְׂרִים חָשָׁה כְּאִלּוּ לֹא עָשְׂתָה בָּעוֹלָם אֶלָּא שָׁנָה אַחַת. אַךְ בַּסּוֹף בַּסּוֹף, כְּשֶׁעָזְבָה אֶת הָעוֹלָם, עָזְבָה אוֹתוֹ כְּשֶׁ"שָּׁנִים" רַבּוֹת וּמְלֵאוֹת מַעַשׂ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וְהַתּוֹרָה מְצַיֶּנֶת אֶת גַּדְלוּתָהּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים.

יֵשׁ תְּקוּמָה מִכָּל נְפִילָה

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ" (כ"ג, ג').

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ שֶׁאַבְרָהָם בָּא "לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". לְאַחַר מִכֵּן – "וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ". קִימָה זוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לֹא הָיְתָה רַק בַּמּוּבָן הַטֶּכְנִי. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה רָאֲתָה צֹרֶךְ לְצַיֵּן לָנוּ כִּי אַבְרָהָם קָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁמִּכָּל צָרָה וּמִכָּל מַשְׁבֵּר יָכוֹל הָאָדָם לָקוּם וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמַּשְׁבְּרֵי חַיֵּיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם לְאַבֵּד אֶת כָּל עֲתִידָם. כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהֶם עַד אוֹתוֹ אֵרוּעַ שֶׁעָצַר אֶת חַיֵּיהֶם, כָּל מַה שֶּׁתִּכְנְנוּ לְהַסְפִּיק – הַכֹּל נָמוֹג בְּעָצְמַת הַכְּאֵב וְהַחִדָּלוֹן שֶׁהָיוּ מְנַת חֶלְקָם. אַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ, לַמְרוֹת הַכְּאֵב הַנּוֹרָא, לְאַחַר שֶׁתַּמָּה תְּקוּפַת הָאֵבֶל – קָם וְהִתְעוֹדֵד. "וַיָּקָם אַבְרָהָם!".

אַבְרָהָם מַמְשִׁיךְ בְּכָל פְּעִילוּתוֹ הַנִּרְחֶבֶת – בְּמַעֲשֵׂי הַחֶסֶד וּבְגִיּוּר הַגֵּרִים. יְתֵרָה מִזֹּאת, בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁאַבְרָהָם נָשָׂא אֶת הָגָר בַּשֵּׁנִית, וְזוֹ יָלְדָה לוֹ בָּנִים נוֹסָפִים לָרֹב. בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה כִּי "אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל", וּבְכֹחַ הַיְדִיעָה כִּי גַּם הַקְּשָׁיִים נִשְׁלָחִים אֵלֵינוּ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכַמּוּת מְדֻיֶּקֶת וּמְדֻקְדֶּקֶת, יָכוֹל כָּל יְהוּדִי לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל, לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה וְלִבְנוֹת עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים.

קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ

בְּהֶעָרַת אַגַּב, נַזְכִּיר אֶת אֶחָד מִפְּסוּקֵי "אֵשֶׁת חַיִל", הַמַּזְכִּיר גַּם הוּא אֶת עִנְיַן הַ"קִּימָה": "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ (מִשְׁלֵי ל"א, כ"ח) – יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוֹרֵיהֶם בַּחַיִּים, הֵם נִזְהָרִים בַּמִּצְווֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בָּהֶם אוֹ לְצַעֲרָם, אַךְ כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיהֶם כְּבָר אֵינָם בֵּין הַחַיִּים, הֵם מַרְשִׁים לְעַצְמָם לְזַלְזֵל בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, רח"ל, בִּתְחוּשָׁה שֶׁל "דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא", וּמַה שֶּׁהָיָה בָּרוּר בִּזְמַנָּם שֶׁל הַהוֹרִים, כְּבָר אֵינוֹ רֵלֵוַנְטִי הַיּוֹם...

אַךְ לֹא! אוֹמֵר לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "קָמוּ בָנֶיהָ" - עַל הַבָּנִים לְהִזָּהֵר שֶׁבִּפְטִירַת הַהוֹרִים לֹא תְּהֵא חָלִילָה נְפִילָה רוּחָנִית! דַּוְקָא אָז, עֲלֵיהֶם לֶאֱזֹר כֹּחוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמָּסֹרֶת, וְלֹא לִטֹּשׁ חָלִילָה אֶת תּוֹרַת אֲבִיהֶם וְאִמָּם.

לֹא לִפֹּל לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ!

הַקִּימָה הַמֻּדְגֶּשֶׁת בַּפָּסוּק יְכוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר לְעִנְיָן נוֹסָף, הַמּוּבָא בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם: שָׂרָה אִמֵּנוּ נִפְטְרָה בְּ"קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (כ"ג, ב'). מְבָאֵר הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן - כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא 'אֶרֶץ כְּנַעַן' (זֹהַר ח"א דַּף פ ע"א), הוּא יֵצֶר הָרַע, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת כְּנֶגְדּוֹ יַשִּׂיג הָאָדָם לְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְהַשָּׂגָה".

רַק יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לְהִלָּחֵם בַּיֵּצֶר הָרַע. לָכֵן דַּוְקָא אוֹתָם הוֹשִׁיב הַקָּבָּ"ה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הִיא מִלְחָמָה עֲקוּבָה מִדָּם וְרַבַּת מַעֲרָכוֹת, הַנִּמְשֶׁכֶת לְכָל אֹרֶךְ חַיֵּי הָאָדָם. אַחַת הָאַסְטְרָטֶגְיוֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּמִלְחָמָה זוֹ, הִיא עֶצֶם הַמִּלְחָמָה: לְהַמְשִׁיךְ וּלְהֵאָבֵק גַּם לְאַחַר מַעֲרָכָה שֶׁהִסְתַּיְּמָה בְּנִצְחוֹן הָאוֹיֵב, רח"ל.

אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע פִּתָּהוּ וְהֶחְטִיאוֹ, אַל לוֹ לוֹמַר בְּלִבּוֹ: "כַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי", וּלְאַבֵּד כָּל תִּקְוָה לְשִׁנּוּי. חָלִילָה! הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה בְּדִיּוּק - הוּא מַטְּרָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע! יוֹדֵעַ הוּא כִּי בָּרֶגַע שֶׁיַּפִּילֶנּוּ לִזְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ וְהַהַשְׁלָמָה עִם הַחֵטְא – שׁוּב לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִלָּחֵם בּוֹ כְּלָל. כְּבָר יִהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן לַחֵטְא הַבָּא, חָלִילָה. לָכֵן, גַּם אִם נָפַל אָדָם – יֶאֱסֹף אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו וְיָקוּם! שָׂרָה נִפְטְרָה בְּחֶבְרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן – הָרוֹמֶזֶת לַיֵּצֶר הָרַע. אַבְרָהָם בָּא כְּדֵי לִסְפֹּד לָהּ וְלִבְכּוֹתָהּ, אַךְ מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן: "וַיָּקָם אַבְרָהָם!".

הַקָּבָּ"ה תִּקֵּן לָנוּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, וְיָדוֹ פְּתוּחָה לְקַבֵּל שָׁבִים. גַּם אִם הֶחְטִיאֲךָ הַיֵּצֶר, יָכוֹל אַתָּה לִקְשֹׁר אֶת נִשְׁמָתְךָ לִמְקוֹר הַטּוֹב וּלְקַבֵּל חַיּוּת חֲדָשָׁה. "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מִיכָה ז', ח').

מַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ  

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת" (כ"ג, ג').

שִׁעוּר נִפְלָא בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ לִמֵּד אוֹתָנוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ. בִּכְלָל, כָּל חַיֵּיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם וְשֶׁל שָׂרָה הָיוּ פָּרָשָׁה שֶׁל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כִּמְעַט שֶׁנִּתָּן לִכְתֹּב עַל פִּיהֶם שֻׁלְחָן עָרוּךְ שָׁלֵם בְּעִנְיְנֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה אוֹנֵן. נָקֵל לְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל צַעֲרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. עִם כָּל זֹאת, בְּבוֹאוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי חֵת, דִּבֵּר אִתָּם כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר – בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ מֻחְלֶטֶת. הֵם אֵינָם צְרִיכִים לִסְבֹּל בְּשֶׁל הַצַּעַר שֶׁלּוֹ!

אָדָם גָּדוֹל מַצְלִיחַ לִשְׁלֹט בְּרִגְשׁוֹתָיו, וּלְהִתְנַהֵל בִּמְנוּחַת נֶפֶשׁ גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא נִצָּב בְּמַצָּבִים קָשִׁים בִּמְיֻחָד!

כְּשֶׁחָלָה הָרַב מִטֶּעלְז זַצַ"ל אֶת חָלְיוֹ הָאַחֲרוֹן, הִגִּיעַ לְבַקְּרוֹ הָרַב מִקּוֹבְנָה זַצַ"ל. הֵם יָשְׁבוּ וְדִבְּרוּ, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ פָּנָה הָרַב מִטֶּעלְז וְאָמַר לָרַב מִקּוֹבְנָה: "כְּבוֹדוֹ כֹּהֵן, וְעָלָיו לָצֵאת כָּעֵת, מִכֵּיוָן שֶׁהַגְּסִיסָה מַתְחִילָה"... אָמְנָם, זְמַן מָה לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ!... נוֹרָא נוֹרָאוֹת! הוּא עַצְמוֹ גּוֹסֵס, וְיֵשׁ לוֹ אֶת מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וְיִשּׁוּב הַדַּעַת לַחְשֹׁב מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּעֵת!

כְּעֵין זֶה מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּךְ זְצוּקָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "קוֹל תּוֹרָה". כַּאֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית ע"ה נִפְטְרָה, הָיָה זֶה בְּיוֹם שַׁבָּת. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יָרַד הָרַב בְּמַעֲלִית בֵּית הַחוֹלִים לַחֲדַר הַמֵּתִים. בְּאַחַת הַקּוֹמוֹת נִכְנַס לַמַּעֲלִית תַּלְמִיד, שֶׁהָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר, וּבִשֵּׂר לָרַב שֶׁלִּפְנֵי שָׁעָה קַלָּה יָלְדָה אִשְׁתּוֹ בֵּן לְמַזָּל טוֹב. הָרַב, כְּהֶרֶף עַיִן, שִׁנָּה אֶת מַבָּטוֹ וְהֶעֱלָה חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו בְּשֶׁל הַבְּשׂוֹרָה הַמְשַׂמַּחַת, הִתְעַנְיֵן בִּפְרָטֵי הַלֵּדָה וּבֵרֵךְ אֶת הָרַךְ הַנִּמּוֹל, אֲבִי הַבֵּן וְהַיּוֹלֶדֶת. רַק מְאֻחָר יוֹתֵר נוֹדַע לְאוֹתוֹ אַבְרֵךְ שֶׁשָּׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן נִפְטְרָה הָרַבָּנִית.

כָּבוֹד לְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא

עוֹד הֲלָכָה בְּהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ לָמַדְנוּ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ - "וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת". אַבְרָהָם אָבִינוּ מְדַבֵּר עִם גּוֹיִים פְּשׁוּטִים. בְּכָל זֹאת הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵיהֶם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו וּבְסִיּוּם הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אִתָּם. הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה שֶׁהָיוּ "עַם הָאָרֶץ", כְּלוֹמַר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. בְּכָל זֹאת הוּא מְכַבְּדָם מְאֹד.

כַּאֲשֶׁר בּוֹדְקִים אֶת הִתְיַחֲסוּתָם שֶׁל בְּנֵי חֵת אֶל אַבְרָהָם, מְגַלִּים שֶׁהֵם כִּבְּדוּהוּ מְאֹד. "נְשִׂיא אֱלֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" הֵם אוֹמְרִים לוֹ, אַךְ הוּא אֵינוֹ מִתְגָּאֶה כְּלָל, וּמִתְנַהֵג כְּלַפֵּיהֶם בַּעֲנָוָה גְּדוֹלָה. לְלַמְּדֵנוּ, כֵּיצַד צָרִיךְ אָדָם לְהִתְנַהֵג בְּשָׁעָה שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ. אָדָם קָטָן מִתְגָּאֶה מִכָּל שֶׁמֶץ שֶׁל כָּבוֹד הַמֻּפְנֶה אֵלָיו, אַךְ אָדָם גָּדוֹל אֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם מַצָּב, וְגַם כַּאֲשֶׁר מְכַבְּדִים אוֹתוֹ הוּא שׁוֹמֵר עַל צוּרַת הַהַנְהָגָה הַנְּאוֹתָה.

לִמּוּד גָּדוֹל יֵשׁ לָנוּ בְּכָךְ, בְּבוֹאֵנוּ לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים רְחוֹקִים, שֶׁאֵינָם מִן הַחוּג שֶׁלָּנוּ. כַּמָּה דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְכָבוֹד יֵשׁ לָתֵת לָהֶם! כַּיּוֹם אֵין הַהֲלָכוֹת הַלָּלוּ רַק בְּגֶדֶר "הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ", אֶלָּא בְּגֶדֶר "הִלְכוֹת קִדּוּשׁ ה'"! בִּפְרָט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹקְבִים וּבוֹדְקִים בָּרְחוֹב לְלֹא הֶרֶף אֶת הִתְנַהֲגוּתָם וְאֶת נִימוּסֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי תּוֹרָה.

(מתוך הספר "משכני אחריך" בראשית ח"א).