חדשות בארץ
מנדלבליט החליט: כתב אישום נגד נתניהו בשלושת התיקים, שוחד בתיק 4000
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובגין עבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו- 2000
- גבי שניידר
- פורסם כ"ג חשון התש"פ |עודכן
נתניהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובגין עבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו- 2000. את העבירות ביצע נתניהו לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת.
בהחלטתו אימץ מנדלבליט את המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ואת המלצת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי, שהוצגה בפניו לאחר קיום השימוע, שנערך לנתניהו בתחילת החודש שעבר. הודעה על ההחלטה והעתק של כתב האישום נמסרו לידי עורכי דינו של ראשי הממשלה. בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק נוסף של כתב האישום הועבר לידי יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וזאת כדי שיתאפשר לנתניהו להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לקבל חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
בהתאם להחלטת הפרקליטות, החליט מנדלבליט על הגשת כתב אישום גם נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, בתיק 4000, וכן בעבירות נוספות נגד שאול אלוביץ'. בעל השליטה והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, יועמד לדין בעבירה של הצעת שוחד בתיק 2000.
מנדלבליט ימסור בשעה 19:30 הצהרה מיוחדת לתקשורת ממשרד המשפטים בירושלים. בשעה 20:30 יגיב ראש הממשלה על ההחלטה להעמידו לדין, בהצהרה שייתן ממעונו.
בהודעה שנמסרה ממשרד המשפטים נטען כי "החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגבי ראש הממשלה התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות, שהועלו על ידי באי כוחו של ראש הממשלה במהלך ארבעת ימי השימוע שנערך בראשית חודש אוקטובר 2019. כל הטענות נבחנו לעומקן בתהליך עבודה סדור, שנפרס על פני שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו על ידי הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע. עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. יחד עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם".
פרשת בזק-וואלה
בתיק 4000 – המכונה פרשת בזק-וואלה – נתניהו מואשם כי התערב ופעל להענקת הטבות רגולטוריות לבעלי בזק, שאול אלוביץ', וזאת בתמורה לסיקור אוהד עבורו באתר וואלה, שהיה אף הוא בבעלותו של אלוביץ'. על פי כתב האישום, בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת.
בכתב האישום נטען, כי "תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי. על רקע זה נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של 'תן וקח', שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו".
"מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר, שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות, שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר וואלה, ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. כחלק ממערכת היחסים ההדדית של 'תן וקח', בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי".
"נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו הייתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר, ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו".
"במסגרת מערכת יחסי 'תן וקח' שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם – בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת יורוקום, שבאמצעותה שלט בבזק ובוואלה. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר וואלה, עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה".
עוד נטען בכתב האישום, כי "נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'".
תיק המתנות
בתיק 1000, המכונה "תיק המתנות", נתניהו מואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים, זאת בגין קבלת טובות הנאה שונות שקיבלו הוא ורעייתו שרה, לבקשתם, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. על פי כתב האישום, היקף טובות ההנאה – שכללו קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות – הצטבר לסכום של כ- 700 אלף שקלים: "טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו". אלא שעל פי כתב האישום, נתניהו פעל לקידום ענייניו של מילצ'ן: הוא ניסה לסייע לו בקבלת אשרת כניסה לארצות הברית, והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לעזור לו בענייני רגולציה הנוגעים לעסקת המיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת".
"במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים, הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור".
תיק 2000
בתיק 2000 מואשם ראש הממשלה בעבירות של מרמה והפרת אמונים, זאת בשל פגישות שקיים עם בעלי "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, בשנים 2008, 2009, 2013 ו- 2014, במהלכן דנו בקידום האינטרסים ההדדיים שלהם: מחד, שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ומאידך הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", מתחרהו העיקרי של מוזס בשוק העיתונות.
על פי כתב האישום, באחת הפגישות, שהתקיימה בדצמבר 2014, לקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הציע מוזס לנתניהו לשנות לטובה את אופן הסיקור שלו ושל בני משפחתו, ולהטות לרעה את אופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. בתמורה, ביקש מוזס מנתניהו לנצל את השפעתו כראש הממשלה כדי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום", ובכך תביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
"נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס", נאמר בכתב האישום, "והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה, והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח, ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות, ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות".
"במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד. במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים, הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם".