פרשנות: האם נתניהו יוכל להרכיב ממשלה תחת כתב אישום?

ברקע הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היום (שישי) דווח כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צפוי לקבוע כי ישנם "קשיים משפטיים ניכרים" לכך שנתניהו ירכיב ממשלה. לפי הדיווח ב-ynet, מנדלבליט יפרסם את חוות דעתו בנושא כבר בשבוע הבא.

אתמול, לראשונה בתולדות המדינה, הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. כתב האישום מייחס לנתניהו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושת התיקים – 4000 (תיק בזק-וואלה), 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ו-1000 (קבלת מתנות מאילי הון). כתב האישום פורסם במקביל לתחילת תקופת 21 הימים, שבהם המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידיה של הכנסת, שתנסה במהלך ימים אלה לגבש מועמד מטעמה להרכבת הממשלה בכך שתאסוף 61 חתימות עבורו. אלא, שבעקבות פרסום כתב האישום נגד ראש הממשלה, פנו סיעות שונות מהאופוזיציה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפיטוריו של נתניהו, שמוגדר בשלב זה כראש ממשלת מעבר שטרם קיבל את אמון העם למשרתו.

היועמ"ש מודיע על הגשת כתב האישום, אתמול

עם זאת, החוק היבש מתיר לראש ממשלה להמשיך בתפקידו במקביל לניהול ענייניו המשפטים, עד לקבלת פסק דין חלוט בעניינו – מה שלרוב מתרחש רק אחרי תהליך של בין 7 ל-10 שנים בממוצע. אולם, סוגיית כהונתו כראש ממשלת מעבר תחת כתב אישום או על זכאותו להרכיב ממשלה, נתון לפרשנות ולתפיסה משפטית של החוק. לפי דיווחים שונים, בשבועות האחרונים, לקראת הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בחנו בליכוד תרחיש שבו אזרחים וגופים יגישו עתירות לבג"ץ בדרישה לאסור עליו לזכות במנדט להרכבת הממשלה, זאת לאחר שמעליו מרחפים שלושה כתבי אישום. לפי דיווח ב'הארץ', במפלגה הביעו סקפטיות באשר לאפשרות שבית המשפט יאסור על נתניהו לכהן כראש ממשלת מעבר תחת כתב אישום, זאת מאחר ולשון החוק שמכשירה את כהונתו כראש ממשלה נבחר, לא מתייחסת למעמדו המשפטי-ציבורי כראש ממשלת מעבר.

גורמים משפטיים העריכו שבסופה של חוות הדעת שיפרסם מנדלבליט יודגש כי ישנם "קשיים משפטיים ניכרים" לכך שנתניהו יכול וראוי להקים ממשלה תחת כתב אישום כה חמור. משמעות הדבר היא כי היועץ יתקשה להגן בבג"ץ על כשירותו של נתניהו להרכיב ממשלה.

המחלוקת המשפטית: לשון החוק מול הלכת בג"ץ

על פי סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, פיטורי ראש ממשלה יתאפשרו רק לאחר הרשעה: חוק היסוד קובע כי ישנם שני מצבים שבהם ראש ממשלה יודח מתפקידו בשל עבירה. הראשון הוא החלטת רוב בכנסת בסוגיה, אחרי שערכאה ראשונה הרשיעה אותו בעבירה עם קלון, והשני הוא בעקבות הרשעה חלוטה בערכאה אחרונה שלא ניתנת לערעור.

עם זאת, "הלכת דרעי-פנחסי", במסגרתה הורה בג"ץ לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום, עשויה להוליד פרשנות משפטית ליברלית שתזווג בין שני המקרים: בג"ץ, כך לפי הלכה זו, עשוי להורות לנתניהו להתפטר חרף הוראות חוק היסוד שמכשירות אותו בשגרה.

הפגנות התמיכה בראש הממשלה לאחר פרסום כתב האישום

פרשנות זו מתבססת על התפיסה המשפטית לפיה אם הלכה זו חלה על שרים – קל וחומר שתחול על ראשי ממשלה. בית המשפט, בהסתמך על פסקי דין אלו, עשוי לקבוע כי המשך כהונה של נושא משרה אשר מיוחסים לו מעשים חמורים של הצהרה כוזבת, של רישום כוזב ושל ניסיון לקבל דבר במרמה, יפגע ביחס הכבוד של האזרח לשלטון ובאמון של הציבור ברשויות השלטון. מעבר לכך, טענה נוספת גורסת כי בשל כובד התפקיד של ראש ממשלת ישראל, ניהול ענייני המדינה במקביל להתייצבויות בבתי משפט עשויה לפגוע קשות בטובת הציבור.

הפרשנות המשפטית השנייה גורסת כי אין להסתמך על "הלכת דרעי-פנחסי" במקרה של ראש ממשלה, משום שישנו הבדל מהותי בין ראש ממשלה לשר. האחת, בניגוד לפיטורי שר, פיטורי ראש ממשלה מובילים להתפטרות הממשלה כולה. שנית, שר שפוטר בעקבות כתב אישום יכול לשוב לתפקידו אם זוכה, בעוד שראש ממשלה צריך לעמוד שוב לבחירות.

יתרה מכך, נוכח העובדה כי ראש ממשלה אינו כפוף לאף גורם מלבד הכנסת, בג"ץ לא יכול להעמיד אף גורם לביקורת שיפוטית שתדון אם ההחלטה לפטר אותו, או לא לפטר, אינה סבירה. מאידך, ישנה פרשנות משפטית שאומרת כי מי שמחליט על פיטוריו של ראש ממשלה זהו הוא בעצמו, ומשכך יכול בית המשפט לבקר את סבירות ההחלטה שלו. כך או כך, באפשרותו של בג"ץ לכפות על ראש הממשלה להכריז על יציאה לנבצרות.