הפטריארך היווני למען הישראלית הכלואה ברוסיה: נפגש עם הנשיא פוטין

יפה יששכר, אמה של נעמה יששכר – הצעירה הישראלית הכלואה ברוסיה, שיגרה בשבוע שעבר מכתב לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בו ביקשה להעניק חנינה עבור בתה, שנידונה לשבע שנות מאסר וחצי בשל הברחת כמות זעירה של חומר אסור לרוסיה. המכתב האישי, שנחשב לפעם הראשונה שבה נעשית פנייה ישירה לפוטין בנושא, הועבר באמצעות הפטריארך היווני תיאופילוס השלישי, במהלך פגישתו עמו ביום שלישי האחרון.

המכתב ששיגרה אמה של יששכר

"אני יפה יששכר והבת שלי נעמה יששכר נמצאת בכלא שבעה חודשים", כתבה האם לנשיא פוטין. "מבקשת ממך עם כל כאב הלב של אמא לחון את בתי ולהחזירה לחיק משפחתה". האם, שהביעה את הערכתה למאמצים של הפטריארך לשחרר את בתה, סיפרה כי "זו הפעם הראשונה שמסר שלי עבר לנשיא פוטין, במילים שלי ובכתיבה שלי, וזה נותן לי תקווה גדולה לחופש עבור הבת שלי". לפי החוקה הרוסית, עניין החנינות נתון לשיקול דעתו האישי של הנשיא, ולא דורש שום הליך משפטי מיוחד.

אין זו הפעם הראשונה שבה הפטריארך היווני-אורתודוקסי מתגייס למען ישראלים בעולם, ובעבר אף סייע במגעים חשאיים לטובת אזרחים ישראלים שהסתבכו עם הרשויות במדינות מזרח אירופה.

בתחילת החודש מחקה משפחת יששכר את העתירה בבג"ץ נגד החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה לאשר את הסגרתו של ההאקר הרוסי, אלכסיי בורקוב, לארצות הברית. לפי ההחלטה שהוגשה לבית המשפט, המהלך נעשה בשל "התפתחות בדין ודברים בין בני משפחתה של יששכר לבין גורמים מדיניים המעורבים בטיפול בעניינה", ומשכך תוביל משיכת העתירה למאמצים "אפקטיביים וממוקדים" לשחרורה.

עורכי הדין אמרו לבית המשפט כי "גורמים מדיניים" הבהירו למשפחה שישראל "פועלת בעניינה של העותרת באמצעות מהלכים שונים אשר לא ננקטים דרך כלל במקרים אחרים בהם אזרחים ישראליים עומדים לדין במדינות זרות, וזאת בשל ייחודיות המקרה ונסיבותיו הקיצוניות". במשפחה מעריכים כי מעת שההאקר הרוסי יוסגר לארה"ב וייסגר באופן סופי החלון לשחרורו, בקרמלין כבר לא יוכלו להשתמש בו כמנוף לחץ על ישראל וכך תוכל ישראל לפנות לאפיקים נוספים ומגוונים לשחרורה.

קודם לכן הוציא בג"ץ צו ביניים נגד צו ההסגרה של בורקוב לארצות הברית. "חתימת השר על צו ההסגרה משמעותה חריצת גורלה של העותרת", נכתב בעתירה שהוגשה מטעם המשפחה לבג"ץ. בעתירה צוין כי יששכר "מוחזקת כבת ערובה על ידי השלטון הרוסי המבקש למנוע את הליך ההסגרה של אותו אזרח רוסי לארצות הברית".

לפני כשבועיים דחה בג"ץ את העתירה של בורקוב, ואישר את הסגרתו – שהתרחשה זמן קצר לאחר מכן. בפסק הדין צוין כי ההחלטה התקבלה לאחר שהמדינה, במעמד צד אחד בלבד, העבירה לבית המשפט את הפרטים החיוניים בדבר הסיבות להעדפת ההסגרה לארה"ב ולא לרוסיה. "שוכנענו כי בניגוד לטענת בורקוב, החלטת שר המשפטים להורות על הסגרתו לארצות הברית נתקבלה לאחר שנבחנו באופן ממצה ומעמיק מכלול השיקולים הנצרכים לעניין". לצד בחינת הטענות, השופטים טענו כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בעניינים שמשליכים על  יחסי החוץ של המדינה. "לא מצאנו כי מתקיימות במקרה דנן נסיבות יוצאות דופן באיזה מן התחומים שהותוו בעניין אלוני, המקימות עילה להתערבותנו בהחלטה זו", כתבו.

בית המשפט גם דחה את הצעת הפשרה של סנגורי בורקוב, לפיה הוא יישפט בארצות הברית אך ירצה את עונשו ברוסיה, זאת,  בניגוד לעמדת סנגוריו שהצביעו על העובדה שהעבירות המיוחסות לו נעשו בתחום שיפוטה של רוסיה ולא של ארה"ב וכי מרכז חייו ברוסיה: "לא עלה בידי באי כוחו לבסס עילה כלשהי בדין, שמכוחה יש לחייב את מדינת ישראל כמדינה המתבקשת להתנות את ההסגרה לארצות הברית בתנאי זה", כתבו השופטים.

במהלך הדיון הציגו פרקליטיו את תלונת השגרירות הרוסית כי ישראל לא התייחסה מעולם לבקשת ההסגרה שהגישה רוסיה לפני כשלוש שנים.