האם צריך לכבד אם חורגת? האם מותר לבקר במוזיאון שעווה?

1. קורה לי שמישהו פוגש בי ואומר לי למסור ד"ש לאדם כלשהו. יש לי בעיה למסור את הד"ש מחוסר תקשורת. האם זו גזלה?

אין זו גזלה, אבל בוודאי יש לעשות הכל למסור את הד"ש משתי סיבות.

א. כי האדם ההוא סומך עליך, ויש להשתדל לעשות את מבוקשו, כאשר לא אמרת לו מראש שלא תעשי זאת.

ב. זוהי הזדמנות טובה מאוד לשבור את הקושי שלך לתקשר עם בני אדם. תמסרי דשי"ם פעמיים ושלושה, ובעז"ה תתרגלי לפתוח בשיחה עם בני אדם, אף אם אינם הכי מוכרים, וזה יעזור לך מאוד במשך החיים בעז"ה.

*  *  *

2. בשבת - חבר, בחור חרדי, שאל אותי מה מספר הטלפון שלי, כדי שהוא יזכור את המספר במחשבה שלו. הוא רצה להתקשר אלי במוצאי שבת, כדי לעדכן אותי במספר חשבון בנק של אדם שצריך סיוע כספי. האם היה מותר לי לומר לו את מספר הטלפון, או שאסור?

אסור לתת את מספר הטלפון בשבת אלא אם כן זה לצורך מצווה. ולכן במקרה שלך, שהיה מדובר בעזרה לאדם נזקק, שזו מצווה - היה מותר.

מקורות: ראה שלחן ערוך (סימן ש"ו סעיפים א', ו').

*  *  *

3. אני מתנדבת בבית חולים, ולעתים מגיעות אלי בקשות לשמור על ילדים גויים, או שסתם יוצא לי להאכיל אותם ולשמח אותם. השאלה שלי היא האם יש עניין בזה, האם זה מותר / אסור, והאם יש לי מצווה?

הגמרא אומרת שמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל, מפני דרכי שלום, וכך זה ודאי גם בעניין זה. לכן ודאי שכאשר מגיע לידך ילד ממשפחה נכרית יש לסייע להם, וודאי שיש לך מצווה בדבר.

מלבד זאת יש בזה קידוש השם גדול כאשר רואים בנות ישראל כשרות העושות חסד עם הזולת, ולפעמים זה יכול להציל יהודים מיד נכרים שנים לאחר מכן.

*  *  *

4. האם יש חיוב כיבוד הורים לאם חורגת?

צריך לכבד אם חורגת. אולם אין בה דיני מורא, ולכן מותר לשבת במקומה ולקרוא לה בשמה.

מקורות: כתב השולחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ סעיף כ"א) "וחייב לכבד בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת. אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם. ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה", ע"כ.

אולם כל זה לעניין כבוד. אבל דיני מורא לא שייכים בה, וכמו שהעלה בשו"ת בצל החכמה חלק ג' (סימן צ"ה).

*  *  *

5. אם שומעים אדם שטעה בברכה (למשל, בירך "מזונות" במקום "שהכול"), ויודעים שמדובר בטעות - האם עדיין יש לענות אמן?

אם מדובר בטעות בברכה שגם בדיעבד לא יוצא בה ידי חובה, הרי שזוהי ברכה לבטלה שאסור לענות אחריה אמן (שלחן ערוך סימן רט"ו סעיף ד').

אולם אם מדובר בטעות שבדיעבד יוצא בה ידי חובה, יש לענות אמן.

*  *  *

6. אני טסה בעז"ה להולנד. רצינו לבקר שם במוזיאון מאדאם טוסו, שזה מוזיאון שבו יש בובות עשויות משעווה של ידוענים מכל העולם. האם יש איסור ללכת למוזיאון הזה מחשש לעבודה זרה?

זה נכון שיש איסור לעשות צורת אדם אפילו לנוי (שלחן ערוך יורה דעה סימן קמ"א סעיף ד'), לכן אין לבקר במוזיאון השעווה בארץ ישראל אם אכן הצורות נעשו על ידי יהודים, משני טעמים:

א. משום חילול ה', כאשר באים להסתכל בדבר הנעשה בעבירה, והמבקר שם מראה שאינו חושש לכבוד שמיים.

ב. וגם יש בזה משום החזקת ידי עוברי עבירה.

אולם מותר לך לבקר במוזיאון השעווה בהולנד, כי מן הסתם הצורות נעשו על ידי גויים, והם לא עברו שום איסור בעשייתם.

מקורות: יעויין בשו"ת רבבות אפרים חלק ג' (סימן תק"ד) ובשו"ת אבני ישפה חלק א' (סימן קנ"א ענף ג').

*  *  *

7. אלו מצוות עושות את הנחת הגדולה ביותר לה' יתברך?

אין לנו לדעת, וכמאמר המשנה מסכת אבות פרק ב': "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת".

אבל זאת נדע: כגודל הקושי והמסירות לה', כך גודלה של נחת הרוח של ה' מבניו, המוסרים את נפשם למענו.

*  *  *

8. לפני חודש נדרתי נדר ואמרתי בלבי שאם יקרה דבר מה אתרום סכום כלשהו לצדקה (לא ציינתי למה). האם עכשיו אני יכול לקנות מברך בבית הכנסת (תרומה) בסכום המקורי שהתחייבתי? או שבעצם מדובר בנדר נפרד לגמרי, ועלי לשלם כל הנדר המקורי?

אם תתנה שאתה קונה את זה בכספי ההבטחה שכבר הבטחת בעבר, הדבר מותר.

*  *  *

9. אני מעוניין לרכוש מי פה מארצות הברית, ולצערי אין על זה כשרות. האם אפשר לסמוך על זה או לא?

מעיקר הדין אפשר להשתמש במי פה ללא הכשר (ראה שו"ת הר צבי חלק יורה דעה סימן צ"ה). ומכל מקום טוב ונכון להקפיד לקנות עם הכשר, בפרט במציאות של זמננו, שניתן להשיג זאת בקלות.

*  *  *

10. באוניברסיטה חילונית שבה אני לומדת הדפסתי פסוקים קדושים מהתנ"ך עם שם השם המלא, ע"מ לתלות ולהפיץ. לדאבוני, ברגע שהדף יצא מהמדפסת - ראיתי שכתבי הקודש שהדפסתי הודפסו על... תמונה של פריצות נוראה! מה שיש לי עכשיו זה פסוקים קדושים מהתנ"ך עם שם השם, שמודפסים על תמונה של פריצות, ולא יודעת מה לעשות עם זה. מה צריך לעשות עם דף כזה?

יש לגנוז את הדף.