"סבא, מה זה הקופסה עם ארבעת הגלגלים?" כך ניראה בעוד 60 שנה

שנת 2080. עידן הצדק והרחפנים.

אני לא יכול שלא לספר לכם על החוויה שעברתי כשהלכתי לבקר את סבא, סבא שלי.

בשבילי זה היה כמו נחיתה על "שביט" חדש שעוד לא גילו. סבא אמר לי שזה כמו ביקור על הירח. לא הבנתי מה הוא רוצה, ממה הוא מתרגש, אבל לאחר מכן הבנתי שפעם נחיתה על הירח הייתה מחזה מאוד נדיר.

טוב, אתחיל בסיור שסבא עשה לי בתוך קופסה כזו שמחוברים לה ארבעה גלגלים ויש לה חלונות ודלתות. סבא לא הבין למה אני מתרגש, הוא אמר שכשהוא היה צעיר יותר, עוד היה לקופסה הזו משהו עגול בצד שמאל מקדימה, והיה מישהו שהיה חייב לשבת כל הזמן ליד, ולסובב את המשהו העגול הזה שקראו לו "הגה".

מעניין איך הם חיו פעם? מאיפה היה להם את הזמן להגיע ממקום למקום?

שאלתי את סבא מה היה קורה אם "ההגה" לא היה מסתובב? אז סבא אמר לי: "אם לסבתא היו גלגלים" (נראה לי שהוא התכוון להתבדח). אם לסבתא היו גלגלים? אני לתומי הרהרתי מה הוא רוצה? אכן לסבתא יש גלגלים, אמנם ישנים כמו הסגווי שהיה פעם, אבל גלגלים...

"כשהערבים היו מיעוט"

סבא שלי כמו סבא שלי, חש את התמיהה שעל פניי והסביר לי, שפעם האנשים היו מזקינים כבר בגיל 90 ואם היה אדם מבוגר רצה להגיע למכולת, הוא היה צריך לשבת על משהו שנראה כמו כיסא כזה שמחוברים לו גלגלים ו...  "רגע סבא", התפרצתי לדבריו, "מה זה מכולת?" וסבא מביט בי מחייך כולו, ספק צוחק עלי, ספק נהנה ממני, ומסביר לי כמו שסבא יודע: "פעם לא היה את כל הלוח האופטי המובנה היום בכל בית ליד המסך הווירטואלי שמופעל על ידי לוחות אולטרא מגנטיים שדרכם אנו מבצעים את ההנחיות לננו רובוט שדואג לנו לכל המוצרים שאנו צריכים בבית, ולכן פעם מי שהיה צריך לרכוש מוצר כלשהו, היה צריך ללכת למעין תערוכת מוצרים (מכולת) והיה רוכש את מוצריו.

"אבל סבא, למה היו צריכים ללכת? למה לא ביקשו מהרובוט של המכולת שיבצע הכל?"

וסבא ענה לי שפעם לא היה רובוט...

"אז מי היה סוחב את כל הדברים הביתה?"

סבא הביט בי חזק, הבחנתי בדמעה שמבצבצת מזווית עינו ובקול שנוק וחנוק הוא סיפר לי שפעם, כשהערבים היו מיעוט, הם היו בעמדה חברתית מאוד נמוכה, והם גם לא שלטו כאן בארץ, לכן הם הסכימו לעבוד גם "בסבלות", והם היו סוחבים את המוצרים במקום הרובוט של היום.

שמתי לב שסבא לא אוהב להיזכר בתקופה הזו, אז שתקתי, אבל סבא לא שתק והחל לספר לי על התקופה של פעם.

"זה היה לפני 40, שנה כשסבתא הי"ד חזרה בערב מיום עבודה כמנהלת תפעולית 'בתעשייה התעשייתית', לפתע רחפן צבאי נחת אצלנו בעמדת הנחיתה שבחצר ביתנו, מתוכו יצאה הרמטכלי"ת דאז רבה אלופה 'דנונה חלוצה' הי"ד, היא הזעיקה את סבתא וסימנה לה להצטרף אליה, ומאז לא ראיתי את סבתא..."

ראיתי שסבא מתקשה מאוד כשהוא נזכר בתקופה ההיא, אז מיד הסטתי את הנושא ושאלתי אותו: "סבא למה סעודילינה (סעודיה לשעבר) לא סייעה לנו במלחמה כמו שהיום היא תומכת בנו?"

וסבא צחק והסביר לי שפעם לפני שפורקה ארצות הברית היא הייתה נחשבת למעצמה עולמית, והיא שלטה בכל העולם, היו לה נושאת מטוסים ונשקים חדישים שהטילו את חיתתם  על כל העולם.

"רגע סבא מה זה נושאת מטוסים?"

וסבא שלי לא מאבד את סבלנותו כל כך מהר, ומסביר לי שפעם לפני שפיתחו את "הסופר לייזר טנקר", אז בכדי להשמיד מטרה כלשהי, היו צריכים להשליך כמין ברזל כבד שיש בתוכו חומר שגורם להדף שמשמיד את המטרה, ובשביל להשליך את הברזל הזה היה צריך "מטוס", זאת אומרת משהו כזה שדומה לרחפת המשפחתית שלנו, אבל הוא היה מאוד כבד, והיו לו מוטות ברזל ענקיים בצדדים, בקיצור - משהו של פעם, ואם היו צריכים לשנע הרבה כאלו אז היה צורך בספינה ענקית שיש ביכולתה לשאת על סיפונה את הגודל והכובד של כל המטוסים.

"הכת הישנה"

סבא הלך לסלון, לחץ על השבב המושתל אצלו באגודל, והמסך המחומש ממדים נדלק. סבא דפדף באלבום על מנת להראות לנו איך הייתה נראית נושאת מטוסים, ואז צדה עיני תמונה מאוד מעניינת של אנשים שכנראה היו פעם, היו להם שתי צמות בצדדים, שערות בכל הפנים, וכובע שדומה לרחפן גדול, ואז שאלתי את סבא מי אלו.

סבא שוב הסביר לי שפעם היה מהסוג הזה בארץ עד שהם עברו יחדיו למדינת "אירוניה" (אירן לשעבר), זה היה לאחר מאבק ממושך "בחוק הנישואין" ו"חוק ההפרדה" שחוקק אז בכנסת והם לא הצליחו לשנותו. החוק חוקק לאחר מחאת "ועידת אנשי הרוח" שהתכנסה בתל אביב ובה נישאו נאומים שהסבירו בטוב טעם ודעת מדוע "הנישואין" הם הגורם העיקרי לסבלם של הילדים, ועד כמה הוויכוחים אצל הורים שעדיין לא התגרשו גורמים לבעיות רגשיות ונפשיות בלתי הפיכות, ואצל הורים שכבר התגרשו לאחר התערבות של שלל גורמים כמו פסיכולוג, מגשר, בית המשפט, הוצ"ל, רווחה, פסיכיאטר, עו"ס וגורמים בלתי רשמיים מעולם נמוך יותר מהעולם העליון, הנישואין גרמו לנזק בלתי הפיך.

דיברו שם "יו"ר המועצה לשלום הילדה" (לשון נקבה מתייחס גם ללשון זכר) "מנכלי"ת הביטוח הלאומי", "שרת הרווחה", ראשת מפלגת "אין עבר", "נציג הוועדה לשוויון הזדמנויות", "נציגת זכויות הילדה במשפחה" "ומנכ"ל הקרן המחודשת". דבריהם חוצבי הלהבות וההיגיון המבריא שצווח מגרונם, גרמו להסכמה ציבורית כלל ישראלית רחבה, והם היו אבן היסוד להסכמה הממשלתית לחוקק את החוק "שזוגות נשואים לא יוכלו להביא יחדיו ילדים" על מנת שלא לפגוע בתא המשפחתי.

ומאז האנשים המוזרים האלו עם הצמות ירדו "לאירוניה" והם כמו כת פנאטית סגורה שעדיין מקיימת את טקס הנישואין הישן והפרימיטיבי...

"סבא, לנכדים שלי גם יהיה סבא יהודי?"