חדשות בארץ
לראשונה מאז חקיקת חוק החרם: ישראל גירשה פעיל ארגון זכויות אדם
נציג ארגון Human Rights Watch בישראל ובשטחים, יגורש היום מהמדינה, שנה וחצי לאחר שמשרד הפנים החליט לשלול ממנו את אישור השהייה שלו. מנכ"ל הארגון שילווה את שאקר בעוזבו את ישראל, מסר כי "ישראל מצטרפת היום לוונצואלה, איראן, מצרים ושכמותן, באיסור על כניסתם של חוקרי ארגון Human Rights Watch, אך גם היא לא תצליח להסתיר את הפרת זכויות האדם שלה"
- אלי פייבלזון
- פורסם כ"ז חשון התש"פ |עודכן
שאקר (צילום: פלאש 90)
כשנה וחצי לאחר תחילת ההליכים נגדו, עומר שאקר, נציג ארגון Human Rights Watch בישראל ובשטחים, יגורש היום (שני) מהמדינה. בתחילת החודש דחה בג"ץ את ערעורו וקבע כי לא נפל פגם בהחלטת שר הפנים, אריה דרעי, שלא לחדש את רישיון השהייה של הפעיל בישראל, זאת, בשל תמיכתו בחרם פוליטי על ישראל. זו הפעם הראשונה מאז שחוקק התיקון לחוק החרם, ב-2017, האוסר על אזרחים זרים הקוראים לחרם על ישראל להיכנס או לשהות בשטחה, שבית המשפט מאשר אותו, או שהרשויות מפעילות אותו.
בארגון זכויות האדם, הנחשב כיום לאחד הגדולים והחשובים שבארגוני זכויות האדם הבינלאומיים, מסרו כי חרף גירוש הפעיל, בכוונתם להמשיך במאמצים לשמירת זכויות אדם בהתנחלויות ובעזה. ככל הנראה, שאקר ימשיך בתפקידו מירדן, בסמיכות לישראל.
ב-2018 החליט משרד הפנים לשלול משאקר, אזרח ארה"ב, את אישור השהייה שלו, זאת בעקבות המלצה שהעביר המשרד לנושאים אסטרטגיים המפקח על אכיפת החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. במשרד הסבירו את העילה למעשה בכך ששאקר "מרבה לצייץ מחדש ולשתף תכנים בנושא BDS". לעומת זאת, במשרד החוץ הביעו תמיכה בהארכת האשרה לפעיל בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ ומאמצי ההסברה של ישראל בעולם, מאחר שמדובר בארגון זכויות אדם הגדול ביותר בעולם.
נגד החלטת הרשויות הגיש שאקר עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את התנגדותו לשלילת האשרה, ובתחילת החודש נדחה ערעורו בבית המשפט העליון. בהחלטת בג"ץ, שהתקבלה בהרכב השופטים ניל הנדל, נועם סולברג ויעל וילנר, נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת שר הפנים שלא לחדש את רישיון השהייה של הפעיל בישראל. השופט הנדל קבע כי בהינתן ראיות רבות לכך ששאקר הביע תמיכה בחרם ניתן לגרשו, אולם הדגיש כי החלטה זו אינה מקרינה על ארגוני ופעילי זכויות אדם אחרים. השופט הוסיף כי החלטת השר הממונה "מצויה במתחמי הסמכות, הסבירות והמידתיות, ואין עילה להתערב בה".
השופט הנדל אמר כי ההחלטה נוגעת באופן ספציפי לשאקר עצמו – "והיא מבוססת על פעילותו השיטתית, הממושכת, ה'איכותית' ורבת ההיקף לקידום אסטרטגיית החרם", ומשום כך יוכל הארגון המעסיק, שלא מוגדר כארגון חרם, לשלוח נציג אחר, "שאינו מעורב עד צוואר בפעילות BDS", למדינה.
סנגוריו של שאקר, עורכי הדין מיכאל ספרד, אמילי שפר עומר-מן ואלון ספיר, מסרו כי "הלכה זו, אם תישאר על כנה, היא רעידת אדמה בכל הנוגע ליכולתם של ארגוני זכויות אדם ומגני זכויות האדם לבצע בישראל ובשטחים הכבושים את עבודתם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני". עורכי הדין הוסיפו כי להחלטת העליון "השלכות דרמטיות על יחסי החוץ של מדינת ישראל, על חופש הביטוי הפוליטי של ארגוני זכויות האדם הישראלים והזרים והשוויון הפוליטי".
קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, שילווה את שאקר בעוזבו את ישראל, ציין בדבריו כי "ישראל מצטרפת היום לוונצואלה, איראן, מצרים ושכמותן, באיסור על כניסתם של חוקרי ארגון Human Rights Watch, אך גם היא לא תצליח להסתיר את הפרת זכויות האדם שלה". לדבריו, "החלטה זו ממחישה מדוע הקהילה הבינלאומית חייבת לשנות מן היסוד את גישתה להתנהלותה ההולכת ומחמירה של ישראל בתחום זכויות האדם. אין זה סביר כי ממשלה המגרשת חוקר מוביל בתחום זכויות האדם תפסיק את דיכויים השיטתי של הפלסטינים הנתונים תחת כיבושה ללא לחץ בינלאומי כבד בהרבה".