המתקפה האיראנית על מתקני הנפט הסעודיים: כך התקבלה ההחלטה הדרמטית

כחודשיים לאחר שאיראן הכחישה את מעורבותה במתקפה הכבידה על מתקני הנפט בסעודיה שחתכו כמחצית מתפוקת הנפט של המדינה, בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו היום (שני) כי קודם המבצע נועדו כל בכירי מערכת הביטחון האיראנית במתחם מבוצר בטהראן, וקיבלו את ההחלטה על כך. לפי הדיווח, הנסמך על שלושה מקורות המעורים בפרטים ומקור נוסף המקורב לטהראן, בהתכנסות נטלו חלק משמרות המהפכה של איראן, בראשות הגנרל חוסיין סלאמי.

במפגש, שהתרחש בחודש מאי – 4 חודשים קודם המתקפה, דנו הבכירים בדרכים "להעניש" את ארצות הברית על שפרשה מהסכם הגרעין והשיבה את כל הסנקציות החריפות שפגעו קשות בכלכלתה. המקורות אמרו כי לאחר דיונים אינטנסיביים, ההחלטה הסופית על יציאה למבצע התקבלה בספטמבר, אחרי ש"הפרטים נדונו ביסודיות בחמש ישיבות לפחות".

לפי שלושה מהגורמים, הישיבות התקיימו במתחם מאובטח בדרום טהראן. לדבריהם, אחד מהמפגשים אף נערך בביתו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שמתגורר בתוך המתחם. בפגישות נטלו חלק גם היועץ הצבאי הבכיר של חמינאי, יחיא רחים-ספאווי, וסגנו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה. "הגיע הזמן לשלוף את החרבות שלנו", צוטט מפקד משמרות המהפכה באחד מהדיונים.

במהלך המפגשים דנו הבכירים תחילה באפשרות של תקיפת מטרות אמריקניות, ביניהן בסיסים של צבא ארצות הברית השוכנים באזור. בסופו של דבר הוחלט להסתפק בתקיפת מתקני הנפט של סעודיה "ארמקו" – תקיפה שלא תוביל לתגובה צבאית חריפה של ארצות הברית. חמינאי, כך לפי הנטען, הבהיר לנוכחים את המסר לפיו יש להיזהר שלא לגבות קורבנות בכלל, בפרט אם הם אזרחים אמריקניים, כדי שלא לאלץ את הממשל האמריקני להגיב באופן לא-פרופורציונלי.

ההחלטה על תקיפת ארמקו התקבלה כמעט פה אחד, זאת בשל ההבנה כי ישנו צורך ביצירת הד תקשורתי רב, יגרום נזק כלכלי כבד לסעודיה, ובעיקר יעביר מסר תקיף לוושינגטון באופן שלא יפגע בטהראן. אחד מהמקורות אמר כי הרעיון שהתגבש בישיבות היה להציג את הגישה של איראן ואת היכולות הצבאיות שלה.

באיראן מכחישים ובארצות הברית מסרבים להתייחס

ואכן, המתקפה על מתקני הנפט בערב הסעודית בשדה אבקייק ושדה ח'ורייס, שארעו בליל 14 בספטמבר, נחשבת לקשה ביותר שחוו מתקני הנפט של המזרח התיכון, מאז הצית נשיא עיראק לשעבר, סדאם חוסיין, את שדות הנפט של כוויית במהלך המשבר במפרץ ב-1991. הפיצוצים במתקני הפקת הנפט הביאו להשבתתם ולהפחתה דרמטית של ייצור הנפט הסעודי בטווח המיידי.

לפי מומחים במערב, התקיפה בוצעה באמצעות כ-20 כטב"מים – חלקם מסוג הכטב"מים ה"מתאבדים", ועל ידי שבעה טילי שיוט איראניים. שניים מטילי השיוט פגעו במטרות וארבעה טילים נוספים הגיעו לאזור המטרות – מה שמעיד על רמת מקצועיות גבוהה של התוקפים. מיד לאחר התקיפה פרסמו המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, הצהרה בה לקחו אחריות על התקיפה, וטענו שהיא בוצעה על ידי עשרה כלי טיס בלתי מאוישים. עם זאת, במערב דחו את ההצהרה, וארצות הברית, שהייתה הראשונה מבין המדינות להצהיר על כך, האשימה את איראן בעצמה באחריות למתקפה, וזמן קצר לאחריה הצטרפו אליה צרפת, גרמניה ובריטניה.

שעות לאחר המבצע המוצלח עדכנו מפקדי משמרות המהפכה את המנהיג העליון על תוצאותיו. תמונות של שריפות גדולות שהשתוללו במתקנים הסעודיים שודרו ברחבי העולם, והודעת הסעודים על ירידה של כ-50% ביכולתם להפיק נפט, שהיא כ-5% מסך כל היכולת העולמית לספק נפט, הביאו לסיפוק רב בטהראן.

דובר המשלחת האיראנית לאו"ם הכחיש את דברי ארבעת המקורות, וטען כי ארצו לא השתתפה בתקיפה, בשום שלב.

בסוכנות הביון האמריקנית (CIA) ובפנטגון סירבו להגיב. גורם בכיר בממשל האמריקני סירב להתייחס באופן ישיר לפרסום ברויטרס, אך אמר כי "התנהגותה של טהראן וההיסטוריה שלה לאורך עשרות שנים של פיגועים הרסניים ותמיכה בטרור הם הסיבה לכך שכלכלת איראן קורסת".