חדשות בארץ
היועמ"ש הכריע: נתניהו לא חייב להתפטר מתפקידו
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי אין מקום לקבוע האם יש מקום להשליך מהלכת דרעי-פנחסי למקרה של ראש הממשלה נתניהו: "הוראות חוק היסוד אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צורכן בפסיקת בית המשפט העליון"
- אלי פייבלזון
- פורסם כ"ז חשון התש"פ |עודכן
מנדלבליט (צילום: פלאש 90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב (שני) כי אין מקום לקבוע בשלב זה כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות, חרף כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדו. לפי חוות הדעת, "יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי". מנדלבליט הוסיף כי שאלת המשך כהונתו של נתניהו כשר הרווחה, חקלאות, בריאות ותפוצות, תיבחן בקרוב.
היועץ המשפטי לממשלה, שלא נגע בחוות דעתו בסוגיית הגדרתו המשפטית של נתניהו כראש ממשלת מעבר שלא זכה לאמון הכנסת, הדגיש כי לא ניתן לקבוע כי פסיקת בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי בשנת 1993 - לפיו על ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי בשל כתב אישום חמור שהוגש נגדם, נוגעת גם למקרה של ראש הממשלה נתניהו. "אשר לטענות לפיהן גיבוש כתב אישום עשוי, כשלעצמו, להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו, הובהר כי הוראות חוק-יסוד: הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צורכן בפסיקת בית המשפט העליון".
עוד אמר מנדלבליט כי "לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה".
אתמול דחה בג"ץ את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד נתניהו, שדרשה את התפטרותו מכל תפקידיו כשר בממשלה, וכן להורות לו לצאת לנבצרות. בפסק הדין ציין השופט את הפרסומים בתקשורת לפיהם ראש הממשלה מתכוון להודיע כבר בימים הקרובים על התפטרותו מארבעת התיקים שבהם הוא מחזיק בתפקיד שר בשל פסיקת בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי בשנת 1993. לפי בג"ץ, ידיעות אלה עשויות "לייתר באופן חלקי את הסעד המבוקש". לנוכח האמור, קבע השופט, מן הראוי כי העותרת תפנה כעת בשנית לפרקליטי ראש הממשלה על מנת לקבל את תגובתם. עם זאת, בית המשפט לא נדרש להצעת התנועה כי נתניהו יכריז על נבצרות זמנית, או שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יורה לו על כך.
ביום חמישי, לראשונה בתולדות המדינה, הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. כתב האישום מייחס לנתניהו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושת התיקים – 4000 (תיק בזק-וואלה), 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) ו-1000 (קבלת מתנות מאילי הון). כתב האישום פורסם במקביל לתחילת תקופת 21 הימים, שבהם המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידיה של הכנסת, שתנסה במהלך ימים אלה לגבש מועמד מטעמה להרכבת הממשלה בכך שתאסוף 61 חתימות עבורו. אלא, שבעקבות פרסום כתב האישום נגד ראש הממשלה, פנו סיעות שונות מהאופוזיציה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לפיטוריו של נתניהו, שמוגדר בשלב זה כראש ממשלת מעבר שטרם קיבל את אמון הכנסת.
שאלת המשך כהונתו של ראש ממשלה תחת כתבי אישום מעולם לא עלתה על שולחנו של בית המשפט. עם זאת, החוק היבש מתיר לראש ממשלה להמשיך בתפקידו במקביל לניהול ענייניו המשפטים, עד לקבלת פסק דין חלוט בעניינו, אולם, סוגיית כהונתו כראש ממשלת מעבר תחת כתב אישום או על זכאותו להרכיב ממשלה, נתון לפרשנות ולתפיסה משפטית של החוק.
הפרשנות המשפטית המחמירה גורסת כי אין להסתמך על "הלכת דרעי-פנחסי" במקרה של ראש ממשלה, משום שישנו הבדל מהותי בין ראש ממשלה לשר. האחת, בניגוד לפיטורי שר, פיטורי ראש ממשלה מובילים להתפטרות הממשלה כולה. שנית, שר שפוטר בעקבות כתב אישום יכול לשוב לתפקידו אם זוכה, בעוד שראש ממשלה צריך לעמוד שוב לבחירות.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>