חדשות בארץ
בניגוד להחלטת הפרלמנט: ממשלת הולנד מודיעה על סימון מוצרים מההתנחלויות
לפי המכתב שהעבירה לפרלמנט, ממשלת הולנד מביעה תמיכה במדיניות בית הדין לצדק, לפיה אי-סימון מוצרים מההתנחלויות תהווה הטעיית צרכנים שמעוניינים להחרים מוצרים שיוצרו בשטחים מסיבות פוליטיות. זאת, כשבוע לאחר החלטת הפרלמנט לגנות את מדיניות סימון מוצרים, בטענה כי יש להחילה על כל המוצרים המובאים מאזורים שנויים במחלוקת
- אלי פייבלזון
- פורסם כ"ח חשון התש"פ |עודכן
ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה (צילום: שארטסטוק)
כשבועיים לאחר פסיקת בית הדין של האיחוד האירופי על סימון מוצרים המיובאים מהגדה המערבית, ממשלת הולנד הודיעה היום (שלישי) לפרלמנט כי תפעל לאכוף את המדיניות האירופאית. ההודעה מגיעה ברקע אישור ההחלטה בפרלמנט בסוף השבוע המגנה את פסיקת בית הדין של האיחוד וקוראת לממשלה שלא ליישמו.
לפי המכתב שהעבירה לפרלמנט, ממשלת הולנד מביעה תמיכה במדיניות בית הדין לצדק, לפיה אי-סימון מוצרים מההתנחלויות תהווה הטעיית צרכנים שמעוניינים להחרים מוצרים שיוצרו בשטחים מסיבות פוליטיות. היא דחתה את הטענה כי מדובר בהתנכלות מכוונת כלפי ישראל, והבהירה את מחויבותה לתקנות הצרכניות של האיחוד האירופי.
ביום רביעי הצביע הפרלמנט במדינה נגד מדיניות סימון מוצרים, בטענה כי יש להחילה על כל המוצרים המובאים מאזורים שנויים במחלוקת, כך שגם מוצר שיובא מאזורים אחרים בעולם שיש עליהם מחלוקת ריבונית, יוצג סימון דומה. במכתב התשובה לפרלמנט הציעה הממשלה כי תלונות בדבר אי-סימון מוצרים אחרים יופנו בנפרד לרשויות.
החלטת הפרלמנט, שאושרה ברוב של 82 מול 68 מתנגדים, התאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין שדולה נוצרית פרו-ישראלית לבין הנציגות הישראלית הרשמית במדינה. שגריר ישראל בהולנד, נאור גילון, בירך על החלטת הפרלמנט ואמר כי הוא "מקווה כי כל עוד האיחוד לא ישנה את עמדתו, לפחות ממשלת הולנד תמנע מלסמן את המוצרים". גורם ישראלי אמר כי הוא מקווה שהחלטת הולנד "תעורר דיון אודות ההנחיה המפלה את ישראל לרעה ביחס לאזורי עימות אחרים בעולם".
ההחלטה, שלראשונה תחייב את כל 28 המדינות החברות באיחוד, ניתנה לאחר שבית משפט בצרפת קבע בשנה שעברה כי ההנחיה הקודמת של האיחוד אינה מחייבת, ופסק שלא לאכוף את הנחיית האיחוד בנוגע למוצרים של יקב פסגות הפועל מהתנחלות ישראלית.
לפי פסק הדין של בית הדין לצדק, בתווית המציגה את מקום הייצור לא ייכתב ישראל, אלא "ההתנחלויות הישראליות". בית הדין הסביר כי "לצרכנים אין דרך לדעת, בהיעדר מידע שיציין זאת, כי המוצרים הגיעו מאזור ההתנחלויות שהוקמו בשטחים שבהם הופר המשפט הבינלאומי". עוד נכתב כי "המידע שמסופק לצרכנים חייב לאפשר להם לקבל החלטות, באופן שמיידע אותם לא רק על ענייני בריאות וכלכלה... אלא גם על שיקולים אתיים שנוגעים לחוק הבינלאומי".
בהחלטה הודגש כי "ההתנחלויות שהוקמו בכמה מהשטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל מתאפיינים בכך שהם נותנים ביטוי מוחשי למדיניות של העברת אוכלוסייה (טרנספר) שבוצעה על ידי המדינה מחוץ לשטחה, תוך הפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי".
באיחוד האירופי מסרו בתגובה לפסיקה כי אין בהחלטה זו כדי לשנות את מדיניות האיחוד המכירה בשטחים הכבושים כהפרה של החוק הבינלאומי. באיחוד הזכירו כי הפסיקה ניתנה לאור הנחיה קודמת של האיחוד, לפיה אין להטעות צרכנים הרוכשים מוצרים שיוצרו מחוץ לגבולות ישראל שבהם אינה מכירה הקהילה הבינלאומית. לצד זאת, בהודעה הודגש כי האיחוד נותר מחויב לביטחונה של ישראל, וכי הוא אינו תומך בתנועת החרם על ישראל או בהטלת סנקציות כלכליות כלפיה.