5 נקודות למחשבה
"החרדים אינם תורמים למדינה" – האומנם? 5 נקודות למחשבה
אצל מי הכוס תמיד מלאה? האם מי שמזהיר אותך רוצה להפחידך? איזו מתנה מקבלת האם מן העובר, ואיך עלינו להתייחס אל הקשיים בחיים?
- ד"ר אריאל כדורי
- פורסם כ"ח חשון התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
כל הכוס מלאה
יש משפט שרבים נוהגים לומר אותו ובטוחים שמדובר במשפט חכם ויפה.
לדוגמה, כשאם רוצה לעודד את בנה העצוב, היא אומרת לו: "אל תסתכל על חצי הכוס הריקה, תסתכל על חצי הכוס המלאה. נכון, זה רע, אבל תראה כמה טובים יש לך....".
זהו משפט שנשמע יפה, אבל אינו נכון מנקודת מבט יהודית.
ביהדות ידוע כי: "כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" (ברכות ס' ע"ב) - כל מה שה' עושה, לטובה הוא עושה!
בהתאם לכך, עדיף שהאם תאמר לבנה כך: "יש לך כוס מלאה – חצי ממנה אתה רואה, וחצי אינך רואה... אנחנו בני אדם ואיננו יכולים לראות עתידות, לכן נראה לנו שזה רע..." ואם הבן אומר לה: "אבל אמא, זה נשבר/ נהרס/ התקלקל לי", היא תאמר לו: "הכל לטובה, בני". "אבל הפסדתי כסף!", יטען הבן, והיא תשיב: "כפרת עוונות, בוודאי הייתה גזרה שהתבטלה על ידי זה"... וכן על זה הדרך.
צריך לדעת שאם נשבר משהו - זה בא לכפר על משהו. הלך הכסף - זה לטובה. אינספור ניסים מתרחשים סביבנו, אך אין לנו תמיד כלים לקלוט ולהבין את גודל חסדי ה' עלינו כל ימי חיינו!
נמצא שאין רע, הכל רק טוב! כל הכוס מלאה, רק שחצי - אין אנו רואים. וזהו המבואר בזוהר הקדוש (בראשית דף קנ, ע"ב) על הפסוק "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" (תהלים ג', א'): "מזמור לדוד?! מדוע אמר שירה? הרי בנו קם עליו להורגו, והיה לו לומר קינה לדוד! אלא שכאשר ראה דוד שהקב"ה רוצה למחוק את עוונו עוד בהיותו בעולם הזה על ידי ייסורים אלה, שמח!
השמחה תלויה במחשבה שלך: כשאדם מרגיל את עצמו למבט נכון על החיים, הוא יהיה שמח!
(צילום: shutterstock)
"החרדים אינם תורמים למדינה" - האמנם?
סקר כוח-אדם הוא סקר מרכזי הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב משקי הבית. הסקר משמש למעקב שוטף אחר ההתפתחויות בכוח העבודה בישראל, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד.
על סמך סקר כוח-אדם ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עיבוד, המציג מעקב אחר מימוש יעדי התעסוקה שקבעו הממשלות בישראל, ובו נתונים גם על האוכלוסייה החרדית. הוצגו הנתונים הבאים: "שיעור התעסוקה בקרב אלו שהגדירו את אורח חייהם כחילוני היה 71.1%, לעומת 51.9% בקרב אלו שהגדירו את אורח חייהם כחרדי... בקרב נשים הפער קטן בהרבה, 67.5% מאלו שאורח חייהן חילוני - לעומת 61.8% שאורח חייהן חרדי...".
מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"- סקר כוח אדם 2017" (פורסם באפריל 2019): https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2019/lfs17_1746/h_print.pdf
נא לא להתבלבל: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהווים את מסד הנתונים הרשמי של מדינת ישראל. לא מדובר בפרסום של עמותה כלשהי בעלת אינטרסים). נתונים אלה מלמדים כי רוב החרדים עובדים!
כמו כן, אין חרדי הפטור מתשלום מיסים. אי אפשר להעביר בעלות על דירה, או אפילו לקנות מוצרי מזון בסופר, מבלי לשלם נתח לקופת המדינה. החרדים קונים המון, ופירוש הדבר שהם משלמים הון תועפות למדינה!
לבסוף, אם ניקח בחשבון את כל ארגוני החסד הגדולים במדינה - שברובם המוחלט הם פרי יוזמה וניהול חרדיים, כגון: "יד שרה", "עזר-מציון", "יד-אליעזר", "עזרה למרפא", "חסדי-נעמי", "זכרון-מנחם", "ידידים", "הצלה", "זק"א" ועוד - המעניקים שירות חברתי לרווחת לכלל אזרחי המדינה, חילוניים ודתיים כאחד, ואשר בעצם קיומם הם חוסכים לקופת המדינה ולמשק הישראלי עשרות מיליארדי שקלים!
נתונים אלה מלמדים כי, בשונה מהמיתוסים, החרדים עובדים, משלמים מיסים וחוסכים הון תועפות למדינה. והכי חשוב - לימוד התורה שנזקף לזכותם, מעניק כוח לחיילי ישראל לעמוד במלחמה ושומר עלינו מכל משמר!
רד מהגג!
"אל תפחיד אותי ואל תאיים עלי", כך אמר לי חברי הרחוק מתורה ומצוות. "כל הסיפורים על גיהינום אינם מקרבים אותי, אלא רק מרחיקים אותי מאלוקים".
"מה הקשר?" השבתי, "אין בכוונתי להפחידך ולא לאיים עליך. אני דואג לך ולא רוצה שתיפול ותקבל מכה כואבת. אני באמת רוצה לחסוך לך את הנפילה". החבר לא הבין על איזו נפילה אני מדבר.
משל למה הדבר דומה?
לאדם העומד על גג בניין בן 50 קומות. הוא עומד בשולי הגג, ולגג אין מעקה!
למטה ברחוב נאספים אנשים, החרדים לגורלו וקוראים לעברו: "היזהר! מה עובר עליך? השתגעת?! התרחק משם מהר! זה מסוכן מאד! אתה עלול ליפול ולמות!"...
האם יעלה על הדעת, שאותו אדם העומד על הגג כפסע לפני מותו, יענה לאנשים מלמטה: "למה אתם מאיימים עלי ומפחידים אותי שאני אמות"? ברור שלא. ברור שאינם מנסים להפחיד אותו אלא להצילו מפני נפילה כואבת, נפילה שסופה... מוות ודאי. הם מבקשים לשכנע אותו להתרחק משפת הגג מתוך רצון להציל את חייו.
חבר יקר, כך גם אני נוהג כלפיך. אינני מנסה להפחיד אותך, אך אני רואה שאם תמשיך בדרך שלך ותמשיך לכפור בבורא עולם, סופך ליפול. והנפילה תהיה כואבת, כי אדם שאינו מתעורר לחזור בתשובה, לא רק שמפסיד את שכרו בעולם הבא – העולם הנצחי של קבלת השכר האמיתי מאת בורא העולם – אלא אף יקבל עונש בעולם הבא (העונש נועד לתיקון, ולא לנקמה על מעשיו). מתוך אהבתי אליך, אני מתריע ומזהיר אותך לשנות ממעשיך מהר ככל שניתן. מתוך אכפתיות לגורלך אני רוצה "שתרד מהגג המסוכן" ותעשה תשובה.
אם יש סיכוי אחד שאני צודק ואתה טועה, לא שווה לך לבדוק מה שאני אומר? מקסימום, הצלתי לך את החיים!...
מתנה קטנה לאמא
רבות סופר על הסנכרון המושלם והפלאי בין שתי מערכות שונות – של האם ושל עוברה - המזינות זו את זו באמצעות השִׁלְיָה.
שימו לב לפלא הבא: אם בזמן ההיריון האֵם סובלת מפגיעה באיבר כלשהו, התינוק שברחמה "שולח" תאי גזע כדי לתקן את הנזק.
בעשורים האחרונים מתברר כי נשים בהיריון והעוברים שברחמיהן מחליפים ביניהם תאים דרך השיליה. כך, בין היתר, מגיעים תאי גזע של העובר גם לגוף האם.
בדמה של אישה שהייתה בהיריון, ניתן למצוא עשרות או אולי מאות תאים עובריים, בין היתר גם תאי גזע. תאי הגזע הללו תורמים לריפוי של האם. באחד מהמחקרים היתה אישה שעברה חמישה הריונות והגיעה לטיפול בסרטן כבד. בתוך רקמת הכבד שלה היו אזורים בריאים רבים - ככל הנראה אזורים משוקמים, או כאלה שהסרטן לא הצליח לפגוע בהם - ובהם היה שיעור גבוה במיוחד של תאים בעלי מטען גנטי שונה משל האם, המטען הגנטי של העוברים שלה.
הרעיון של העובר שמשאיר בגוף אמו "מתנה נצחית", מדהים ומפליא! אז מיהו הרופא שיצר סנכרון כה מושלם ופלאי בין שתי מערכות שונות?...
(צילום: shutterstock)
קצת פרופורציה
החיים הם מתנה - חיו אותם!
היום, לפני שאתם אומרים מילה רעה, חשבו על מי שלא יכול לדבר.
לפני שאתם מתלוננים על טעם המזון, חשבו על מי שאין לו מה לאכול.
לפני שאת מתלוננת על בעלך ואתה צועק על אשתך, חשבו על מי שישן לבד בלילה ומתפלל לאהבה.
היום, לפני שאתם מתלוננים על החיים, חשבו על מי שהלך לעולמו בטרם עת.
לפני שאתם כועסים על כי הבית מלוכלך, חשבו על האנשים שחיים ברחובות.
לפני שאתם מתעצבנים על המרחק שאתם צריכים לנהוג, חשבו על מי שמשלים את אותו המרחק ברגל.
וכאשר אתם עייפים ומתלוננים על העומס בעבודה, חשבו על המובטלים, על הנכים ועל מי שרוצה אך אינו מסוגל לעבוד.
לפני שאתם חושבים להפנות אצבע מאשימה או לגנות אדם אחר, זכרו שאיש מאיתנו אינו מושלם, ושכולנו בני אדם.
ובמקום שמחשבה מדכאת תוריד את מצב הרוח, לִבשׁו חיוך על הפנים ואִמרו תודה על שאתם חיים.
זכרו, החיים הם מתנה שקיבלנו מבורא עולם – האם אמרנו לו תודה?...
(רץ ברשת)