יום כיפור קטן, ערב ראש חודש: כל הפרטים על התפילה העצומה

יום כיפור קטן הוא שם כולל למנהגי צום ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש. כשחל ראש חודש בשבת, מקדימים את סדר ערב ראש חודש ליום חמישי. המנהג מוזכר בספר "מנות הלוי" של הרב שלמה אלקבץ, ובתורת הקבלה של הרמ"ק. עם זאת, המנהג מוזכר בספר "לקט יושר", והוא היה ידוע באשכנז כבר באמצע המאה ה-15.

ב"משנה ברורה" (סימן תי"ז ס"ק ד') נאמר: "והכל לפי כוח האדם... אף מי שאינו מתענה, מ"מ יראה לעשות תשובה ביום זה ולתקן את אשר עיוות בכל החודש..."

בסידור ר’ יעקב עמדין מובא: “וחדשים מקרוב נהגו להתענות ערב ראש חודש וקורין אותו יום כיפור קטן והוא ידוע ונתפשט ברבים וטוב הדבר ביחוד להזהיר העם המתלכלכים כל היום בכי לשטפם מטינופם ולהיות להם זכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם”.

בספר "דברי יוסף צבי" מובא שכאשר הגיע החפץ שהגיע לוורשה בערב ראש חודש, ופגש ביהודי תושב המקום ושאלו היכן יש כאן מנין לתפילת יום כיפור קטן ענה היהודי שאצלם יש רק יום כיפור גדול ולא נוהגים להתפלל תפילת יום כיפור קטן. אמר לו החפץ חיים זצ”ל משל, שפעם נסע ברכבת ולידו התיישב עוד יהודי ושאלו החפץ חיים לאן הוא נוסע וענה שהוא נוסע לראדין לאחר שהרכבת הגיעה לתחנה הראשונה קם היהודי ממקומו ורצה לרדת מהרכבת, אמר לו החפץ חיים בתמיהה מדוע אתה יורד מן הרכבת והרי עדיין לא הגענו לראדין? השיב היהודי אמנם יעד הנסיעה שלי הוא ראדין, אבל אין לי מספיק כסף לנסוע עד לשם בינתיים הספיק לי הכסף לנסוע עד התחנה הראשונה, כאן ארד אעשה קצת לפרנסתי וארוויח עוד קצת כסף לנסוע עוד תחנה וכך אמשיך עד שאגיע לראדין.

אמר החפץ חיים, אנשים גדולים היה להם מספיק כסף כדי לנסוע בפעם אחת עד יום הכיפורים, אבל אנו אנשים קטנים איננו יכולים להגיע בבת אחת אל היעד כדי להגיע ליום הכיפורים, עלינו לעשות תחנה קטנה כל חודש על ידי תפילת יום כיפור קטן, ואז לבסוף נוכל להגיע ליום הכיפורים.

בספר "אשכבתיה דרבי", הכולל הספדים והנהגות של הסטייפלר, מובא כי יהודי ששלשת אחיו נפטרו בצעירותם בא לפני הסטייפלר וביקש ברכה. השיב הסטייפלר שיקפיד לומר תפילת יום כיפור קטן בערבי ראש חודש שכן מקובל היה בישיבות שתפילת יום כפור קטן מועילה לבטל גזירות.

עם זאת, יצוין כי ב"כף החיים" נכתב כי סדר יום כיפור הוא עבור המון העם, אך "מי שתורתו אומנותו ויש לו לב מבין בגמרא ובפוסקים אין צריך לבטל כדי לומר סדר זה דבלאו הכי תלמוד תורה מכפר עם התשובה". (סימן תיז אות יג)

סדר הסליחות

• פרק ק"ב בתהילים.
• סליחה "יום זה".
• פרק כ' בתהילים.
• "השיבנו" 3 פעמים, ולאחריו "קל מלך" וי"ג מידות.
• הסליחה "משאת כפיי", ולאחריו "קל מלך" וי"ג מידות.
• הסליחה "בשר עמך", ולאחריו "קל מלך" וי"ג מידות.
• שמונה פסוקים שמוזכר בהם המילה "טוב"
• הסליחה "בת עמי לא תחשה", ולאחריו "קל מלך" וי"ג מידות.
• הסליחה "רחמנא אידכר לן", ולאחריו "קל מלך" וי"ג מידות.
• חלק מהפיוט הנאמר במוסף של יום הכיפורים: "אל תעש עימנו כלה".
• הווידוי הגדול של רבנו ניסים.
• "קל ארך אפים" וי"ג מידות.
• קבלת עול מלכות שמים על ידי הפסוקים: "שמע ישראל", "ברוך שם כבוד מלכותו" 3 פעמים, "ה' הוא האלוקים" 7 פעמים, ו"קל מלך".
• הפיוט "עננו".
•  פרק ח' בתהילים.

יחיד האומר את התפילה בביתו לא אומר י"ג מידות", אך יכול לומר את פרקי התהילים והסליחות.

כשיש עשרה מתענים, מוציאים ספר תורה וקורין "ויחל", והעולה שלישי מפטיר בנביא הפטרת "דרשו ה' בהימצאו", כמו בשאר ימי תענית.

"חסידים ואנשי מעשה" נוהגין עד היום כסדר הזה 8 פעמים בשנה, דהיינו בכל ערבי ר"ח, חוץ מאשר לפני ר"ח חשוון, טבת, אייר ותשרי - וסימנך ד' מלבד ח ט א ת - הכפורים. כלומר: לא עורכים את סדר יום כיפור קטן בערב ראש חודש חשוון, ולא בערב ראש חודש טבת שהוא חנוכה, ולא בערב ראש חודש אייר, כי בניסן אסור להתענות, ולא בערב ראש חודש תשרי, שהוא ערב ראש השנה.

בימינו רק יחידי סגולה צמים את כל הצום בערב ראש חודש, וחלק צמים רק עד חצות היום. חלק לא צמים, אך אומרים את סדר הסליחות הנ"ל.

הרב יצחק פנגר - הדרכה והנהגות טובות לראש חודש: