יועצי נתניהו ערערו לעליון: "המשטרה רומסת את החוק ברגל גסה"

יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עופר גולן ויונתן אוריך, ערערו היום (חמישי) לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר למשטרה לערוך חיפוש בטלפונים הניידים שלהם. את הערעור הגישו פרקליטיהם של השניים, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, יחד עם עורכי דין נוספים המייצגים מעורבים נוספים בפרשה.

בבקשת הערעור נכתב כי "מאחר שהמשטרה עשתה דין לעצמה, וחדרה לטלפונים הניידים של המבקשים ללא צו שיפוטי ביודעה כי הדבר מנוגד לחוק, להלכה הפסוקה ולנהליה שלה, הרי שהיא מושתקת ומנועה מלבוא לבית המשפט בבקשה לקבל צו חדירה לטלפונים הניידים של המבקשים, שלמעשה יכשיר בדיעבד את החדירה הלא חוקית שבוצעה זה מכבר".

"במהלך הדיונים התברר שמדובר בפרקטיקה נוהגת, ושהמשטרה, כעניין שבשגרה, חודרת לטלפונים הניידים של נחקרים ללא צו שיפוטי (ואף ללא קבלת הסכמה מדעת)", נכתב עוד בבקשת הערעור. "מדובר בהתנהלות שאין להתיר כאשר עסקינן בכל גורם; קל וחומר כאשר התנהלות זו מגיעה מצידו של הגוף, שאמון על אכיפת החוק ושעיני הציבור נשואות אליו בציפייה כי יפעל בהתאם לחוק כדי להגן על אזרחי המדינה וזכויותיהם".

חדד ומילשטיין ציינו, כי השאלה שעומדת לפתחו של בית המשפט העליון הינה שאלה תקדימית, שטרם נידונה בתולדות המשפט הישראלי – "האם פעולות בלתי חוקיות שביצעה המשטרה, כדי לחדור לטלפונים הניידים של המבקשים, מונעות ממנה לקבל, בדיעבד, צו חיפוש לאותם הטלפונים ממש".

עורכי הדין התייחסו לפרסום אמש בעיתון "הארץ" בנוגע לחקירתו של ההאקר הרוסי, אלכסיי בורוקוב, שהוסגר לאחרונה לארצות הברית: "מתוך חומרי החקירה שפורסמו בעניינו עולה, שהחוקרים תפסו את הטלפון הנייד של בורוקוב מבלי שהיה ברשותם צו חדירה למכשיר; לאחר מכן, ומבלי להסביר לו את זכויותיו, חדרו החוקרים לטלפון הנייד של בורוקוב והפיקו ממנו חומרים. החדירה של החוקרים לטלפון הנייד של בורוקוב והעתקת תכנים ממנו נעשו, כאמור, מבלי שהיה ברשות החוקרים צו שיפוטי; מבלי שהחוקרים הסבירו לו את זכויותיו; ועוד לפני שהוא חתם על טופס הסכמה".

"מדובר בפרסום מטריד שמלמד כי המשטרה, באופן שיטתי ומתמשך, פועלת בניגוד לחוק; דורסת את הלכותיו של בית המשפט; ומפרה את נהליה – חודרת לטלפונים הניידים של חשודים ללא צו שיפוטי וללא קבלת הסכמה מדעת. מדובר בהתנהלות שיש לעצור כמה שיותר מהר".

"הותרת החלטתו של בית משפט קמא על כנה משמעותה למעשה כי הוראות החוק והלכות בית המשפט העליון יהפכו לאות מתה", הדגישו הפרקליטים. "המשטרה תדע כי היא יכולה להפר את הוראות החוק ובית המשפט העליון ברגל גסה, וכי בדיעבד פעולותיה 'יולבנו' באמצעות צווים של בית המשפט. מדובר בתוצאה שאסור לתת לה יד. תוצאה שתעמיק את הפגיעה בזכויות הנחקרים, ותכרסם כרסום של ממש באמון הציבור במערכת. בית המשפט צריך להוציא תחת ידו מסר חד וברור – מערכת המשפט לא תתן ידה לפגיעה ומכוונות בזכויות היסוד של נחקרים".

כזכור, היחידה לפשיעה כלכלית בלהב 433 פתחה בחקירה נגד בכירים במטה הבחירות של הליכוד, בחשד להטרדתו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, המשמש עד מדינה בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). הפרשה הנחקרת נוגעת לאירוע מסוף חודש אוגוסט, כאשר הגיע רכב סמוך לביתו של פילבר, ממנו הושמעו קריאות גנאי נגדו על רקע היותו עד מדינה. בפרשה נחקרו 10 בני אדם, ובמהלך החקירה הוחרמו הטלפונים הניידים של ארבעה מעורבים בפרשה, ביניהם גולן, מנהל קמפיין הליכוד ודוברה של משפחת נתניהו, ואוריך, המשמש כדובר הליכוד.

בדיון שנערך בסוף החודש שעבר בבית משפט השלום בתל אביב, מתח השופט עלאא מסארווה ביקורת נוקבת על התנהלות המשטרה בחקירה, אך קיבל לבסוף את בקשתה לבצע חיפוש "כירורגי" בטלפונים הניידים. שופט בית המשפט המחוזי, אברהם הימן, מתח אף הוא ביקורת על המשטרה, אך קבע כי לא מצא טעות בהחלטת בית משפט השלום: "אם המקרה היה מגיע להכרעתי מלכתחילה – הייתי מחליט כך ובאותם הנימוקים. מדובר בהליך חקירה. נמצא כי לפני החוקרים היה חשד סביר לביצוע עבירה, וחשד סביר כי בטלפונים הניידים קיים חומר חיוני לביצוע החקירה. המבחן הוא מבחן החשד הסביר".