נתניהו: "רשימת העדים – מחווה ל'דפי זהב'"

ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה הערב (שני) למתקפה חריפה נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שמסר היום שוב את כתב האישום ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הכולל רשימה של 333 עדים. "כשיש טענה אמיתית לא צריך 333 עדים, וכשאין טענה אמיתית גם 333 עדים לא יועילו. רשימת העדים המנופחת נראית כמו מחווה נוסטלגית ל'דפי זהב'", כתב נתניהו בחשבון הטוויטר שלו.

"אם רק היום הגישה התביעה כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו הכולל את רשימת העדים, מה אצה לה הדרך להציג ליו"ר הכנסת מסמך חסר ולקוי בלי רשימת עדים לפני שבועיים, בדיוק ביממה שבו בני גנץ החזיר לנשיא את המנדט להרכיב ממשלה?", תהה נתניהו. כזכור, יו"ר כחול לבן החזיר לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, את המנדט ב-20 בנובמבר, ולמחרת הודיע מנדלבליט על הגשת כתב האישום נגד נתניהו.

עוד אמר נתניהו כי "נראה שהאופן החפוז והלקוי שבו הוגש המסמך ליו"ר הכנסת, כשכתב האישום עדיין לא היה מוכן, מעיד על לוח זמנים משפטי שמושפע מלוח זמנים פוליטי. הצורך להידרש למאות עדים מעיד על הקושי לשכנע בנכונות הטענות המופרכות נגד ראש הממשלה".

נתניהו חתם את דבריו: "הוציאו רבע מיליארד שקלים בחקירות ברחבי העולם על סיגרים וכמה כתבות רכילות בוואלה. לא ייאמן!"

מנדלבליט עצמו הסביר את הסיבה להגשה המחודשת של כתב האישום במכתבו ליו"ר הכנסת, והדגיש כי ניתן היה להסתפק בכתב האישום המקורי שהוגש לו באותו היום שהוא פורסם. אלא, שבשל פניות שהתקבלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, לרבות מסנגוריו של ראש הממשלה, "ולמען הסדר הטוב של הדברים", החליט מנדלבליט להניח בפני יו"ר הכנסת את נוסח כתב האישום הכולל את רשימת עדי התביעה.

היועמ"ש לכנסת, עו"ד ינון

בעקבות תחילת התהליך הרשמי, היועץ הודיע לנתניהו כי החל מהיום, לרשותו עומדים 30 ימים בהם ינסה לבקש חסינות מהכנסת. במהלך ימים אלה נתניהו יוכל לבקש להפעיל את חסינותו – הן הפרלמנטרית והן המהותית, אולם אם לא יעשה זאת, הוא לא יזכה בה וכתב האישום יוגש לבית המשפט. על פי הנחיות החוק, הבקשה על חסינותו אמורה לעבור לדיונה של ועדת הכנסת. אלא, שמאז אפריל, לאחר הבחירות הראשונות, טרם מונתה ועדת כנסת חדשה שתדון בכך.

משכך, כל זמן שאין ועדת כנסת שתדון בבקשת נתניהו לחסינות, אין יכולת להפקיד את כתב האישום בבית המשפט, ותחילת משפטו עשוי להתעכב בעוד חצי שנה לפחות – או עד שתמונה ועדת כנסת חדשה.

מוקדם יותר היום קבע היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, כי לא ניתן לכפות את הקמתה רק בשל הצורך לקיים על כך דיון. עם זאת, הוא הדגיש כי אין מניעה להקמתה, אם יושג  לכך רוב בכנסת – מה שלא צפוי שיקרה.

בחוות הדעת הודגש כי בשל העובדה כי תהליך הרכבת הוועדות הינו תהליך פוליטי מורכב – בפרט בכל הנוגע לוועדת הכנסת שהיא צומת מרכזי בחיי הכנסת, ושלהקמתה ולהרכבה יש השלכות משמעותיות וארוכות טווח על החיים הפרלמנטריים – "לא ניתן להקים את ועדת הכנסת רק לשם דיון בבקשות לקביעת חסינות".

היועץ המשפטי נימק את קביעתו בכך שהחוק והתקנון אינם מאפשרים הקמתה של ועדה קבועה המוגבלת בזמן או בסמכויות. כלומר, מעת שהוקמה ועדת כנסת קבועה, גם אם הדבר נעשה בשלב שלפני כינון הממשלה, נתונות לה מלוא סמכויותיה, והיא זו שתלווה את הכנסת לכל תקופת כהונתה. ינון הוסיף: "יתר על כן, הנוהג בכנסת הוא שיו"ר ועדת הכנסת משתייך לסיעתו של ראש הממשלה, ולכן מתעורר קושי לבחור יו"ר קבוע בשלב שבו טרם כוננה ממשלה".