שר המשפטים לשעבר נגד מנדלבליט: אוחנה רשאי למנות את פרקליט המדינה

נמשכת הסערה בעקבות העימות בין שר המשפטים אמיר אוחנה והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בנוגע למינויו של ממלא מקום לפרקליט המדינה שי ניצן. שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הביע הבוקר (שלישי) תמיכה בעמדתו של אוחנה, שהבהיר אמש כי הוא שיקבל את ההחלטה מי ימלא את מקומו של ניצן, המסיים בעוד כשבועיים את תפקידו.

בראיון לתוכנית קלמן-ליברמן בכאן רשת ב', אמר פרידמן כי לא ידוע לו על מה מתבססת עמדתו של מנדלבליט, שדרש מאוחנה להימנע ממעורבות משמעותית במינוי וקבע כי עליו לקבל את המלצתו למנות לתפקיד את עורך הדין שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. לדברי פרידמן, על פי חוק יסוד הממשלה, סמכות המינוי נתונה בידי שר המשפטים: "ההיגיון מחייב שהוא יתייעץ עם כל הנוגעים בדבר, כולל עם היועץ המשפטי. אבל אני לא רואה מניין יש ליועץ סמכות להגיד 'יש לי עצה שהיא פקודה'".

"אנחנו נמצאים במצב אבסורדי שהממשלה יכולה למנות שרים, אבל למנות פקיד או משפטן – זה הופך להיות משימה בלתי אפשרית", אמר השר לשעבר. הוא האשים את בית המשפט העליון באחריות לשיתוק השורר במדינה בחודשים האחרונים, וזאת בשל הנחיה שהוציא בית המשפט לפני כ- 15 שנה, לפיה על ממשלת מעבר להיזהר במינויים שהיא מבצעת. לדבריו, הוראה זו מנוגדת לחלוטין לחוק יסוד הממשלה: "המצב הבריא והפשוט יותר הוא שהמשפטנים לא היו משבשים את הוראת החוק, ממשיכים בשיטת המינויים הרגילה, וממנים לא רק פרקליט מדינה זמני אלא פרקליט מדינה קבוע. הייתה קמה ועדת איתור, בראשות היועץ המשפטי, המינוי היה מסודר ורגיל, וכך היה הרבה יותר טוב. הבלגן הנוכחי הוא פרי פסיקה של בית המשפט, שגרם לשיתוק המדינה לגמרי בכל תקופה של ממשלת מעבר".

פרידמן, שכיהן בעשור הקודם כשר משפטים בממשלת אולמרט וידוע בביקורתו על בית המשפט העליון, הוסיף: "העובדה היא שבית המשפט לא קיבל את חוק יסוד הממשלה, שקובע שהמדינה מתנהלת גם בתקופת ממשלת מעבר. עכשיו אומרים שממשלת מעבר יכולה רק למנות שרים או לצאת למלחמה, וחוץ מזה משתקים את המדינה. זה לא החוק שלנו".

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' קרא הבוקר לאוחנה "לסרב להיכנע לתכתיביו הלא חוקיים, לא מוסריים, לא צודקים ולא דמוקרטיים של היועץ המשפטי לממשלה", כהגדרתו. סמוטריץ' כתב בטוויטר, כי על שר המשפטים "למנות לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה את מי שהוא מוצא כמתאים ביותר לדעתו. אם בג"ץ יקפיא או יבטל את המינוי – אז שלא יהיה פרקליט מדינה".

כזכור, אוחנה פרסם אתמול את רשימת מועמדיו לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, לתקופה של שלושה חודשים עם אפשרות הארכה: "רשימת השמות אינה בהכרח סגורה", הצהיר, "ולו יועלו בפניי שמות נוספים מתוך המערכת, כפי שהחוק מחייב, אהיה מוכן לשקול זאת. בימים הקרובים אראיין את כל המועמדים, אתייעץ בנציב שירות המדינה כפי שהחוק מורה, אתייעץ גם ביועץ המשפטי לממשלה – ואקבל את החלטתי". בנוסף ללמברגר, נמצאים ברשימה אורלי בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז; דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; אושרה גז-איזנשטיין, פרקליטת מחוז תל אביב, ורז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. נזרי הודיע אמש לאוחנה כי אין בכוונתו להתמודד על התפקיד.

זמן קצר לאחר הודעתו של אוחנה, נמסר מלשכתו של מנדלבליט כי הוא העביר לשר חוות דעת, לפיה כאמור יש למנות את למברגר לתפקיד, "זאת בשים לב לוותק הרב של עו"ד למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות". מנדלבליט הדגיש, כי על אוחנה להיוועץ בו בטרם יקבל את החלטתו, ולמעשה טען כי עליו לקבל את המלצתו: "בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".

"הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד אף על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, וכן בכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור בשלטון המרכזי", הוסיף היועץ. "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".