הפרלמנט הצרפתי יאשר: אנטי-ציונות – אנטישמיות

הבית התחתון של הפרלמנט בצרפת צפוי לאשר היום (שלישי) את הצעת ההחלטה שמגדירה אנטי-ישראליות כסוג של אנטישמיות. בכך, תצטרף צרפת לשורת המדינות, בהן ארה"ב ובריטניה ובמידה מסוימת גם לאיחוד האירופי, שאימצו את החלטת כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), שמגדירה אנטי-ציונות כאנטישמיות.

בהקדמה להצעה הוסבר כי במשך כמה שנים, צרפת וכל אירופה והעולם המערבי "סובלים מתחייה של אנטישמיות באופן חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה". עוד נטען כי "מעשים אנטי-ציוניים יכולים להסתיר לפעמים מציאות אנטישמית", וכי "ביקורת על עצם קיומה של מדינת ישראל כקולקטיב של אזרחים יהודים היא בבחינת שנאה כלפי הקהילה היהודית בכללה. בדיוק כפי שהטלת אחריות על היהודים כקולקטיב למעשי הרשויות הישראליות היא ביטוי לאנטישמיות. אלה הופכים את האנטי-ציונות לאחת מצורות האנטישמיות העכשוויות כפי שאמר נשיא הרפובליקה".

בדברי ההסבר להצעה הובאו דבריו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שהכריז זמן קצר לאחר היבחרו לתפקיד, ביולי 2017, כי האנטישמיות והגזענות "לבשו צורה חדשה בצרפת", וכי דעה אנטי-ציונית או אנטי-ישראלית נחשבת כ"סוג חדש של אנטישמיות". עם זאת הודגש כי באשרור החלטה זו אין משום מניעת "ביקורת חופשית על מדיניות ממשלת ישראל ועמדותיה".

בתחילת השבוע, עם הדיווח על כך בכלי התקשורת בצרפת, פורסמה עצומה נגד ההחלטה, עליה חתומים 129 אנשי אקדמיה ותרבות יהודים מצרפת ומישראל, שלצד הבעת "דאגה עמוקה מהעלייה באנטישמיות ברחבי העולם, כולל צרפת", הבהירו כי הם מתנגדים להצעה שתגדיר יהודים רבים - שאינם מסכימים כלל ועיקר עם ערכי הציונות - כאנטישמיים. לדבריהם, "אנטי-ציונות זו עמדה לגיטימית בהיסטוריה היהודית... לא משנאת יהודים אלא התנגדות פוליטית". הם הוסיפו כי הצעת ההחלטה "מערבבת" שנאת יהודים לבין ביקורת לגיטימית שנמתחת על השלטון בישראל.

בדצמבר אשתקד פרסם האיחוד האירופי הצהרה חדשה למאבק נגד אנטישמיות, בגרסה מרוככת מזו שקידם בזמנו ראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות אוסטריה. בעוד שנתניהו ביקש שהאיחוד יאמץ את ההגדרה החדשה לאנטישמיות של IHRA, האיחוד הציג את ההחלטה כלא מחייבת, זאת, בשל החשש בקרב חלק מהמדינות שהגדרה זו עשויה למנוע ביקורת נגד מדיניות ישראל בהתנחלויות.

ההצהרה שאושרה בפורום שרי המשפטים והפנים של המדינות החברות באיחוד, קוראת להן לנקוט צעדים להבטחת הביטחון של הקהילות היהודיות, המוסדות היהודיים והאזרחים היהודים באירופה. בהצהרה נאמר כי "הביטחון של העם היהודי הוא צורך מיידי הדורש פעולה של המדינות החברות ומוסדות האיחוד האירופי". בנוסף, הודגשה החשיבות לחינוך וזיכרון השואה והמלצה לאימוץ הגדרת כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה.