חדשות בארץ
עד מחר: מנדלבליט מחכה שנתניהו יודיע על התפטרותו מתיקיו בממשלה
בישיבה שתתקיים מחר במשרד המשפטים, מנדלבליט יודיע לנציגי משרדו מהי עמדתו. לצד זאת, הערכה היא כי בשל הרגישות שגברה עם ההפגנה נגדו ונגד מערכת אכיפת החוק, מנדלבליט אינו מעוניין לכפות על נתניהו את התפטרותו מתפקידי שר, ומעדיף שהאחרון יפרוש מרצונו
- אלי פייבלזון
- פורסם ה' כסלו התש"פ |עודכן
מנדלבליט (צילום: פלאש 90)
ברקע העתירה לבג"ץ נגד המשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתפקידי שר בממשלה, בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ובמחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ממתינים עד מחר (רביעי) להודעה רשמית מטעם לשכת נתניהו על התפטרות מכל התיקים – רווחה, חקלאות, בריאות ותפוצות.
בשבוע שעבר, ימים ספורים לאחר ההחלטה להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, דחה בג"ץ את עתירת התנועה לאיכות השלטון שדרשה את התפטרות נתניהו מכל התיקים. השופט יוסף אלרון ציין בפסק הדין את הפרסומים בתקשורת לפיהם ראש הממשלה מתכוון להודיע "כבר בימים הקרובים" על התפטרותו מארבעת התיקים שבהם הוא מחזיק בתפקיד שר, זאת, בשל פסיקת בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי בשנת 1993, לפיה על חברי ממשלה להתפטר במקרה שהוגשו נגדם כתבי אישום חמורים. לפי בג"ץ, ידיעות אלה עשויות "לייתר באופן חלקי את הסעד המבוקש". עוד אמר השופט כי מן הראוי שהעותרת תפנה כעת בשנית לפרקליטי ראש הממשלה על מנת לקבל את תגובתם.
בשל כך, בג"ץ הורה למדינה להשיב לו עד יום חמישי מה עמדתה באשר להמשך כהונתו של נתניהו כשר. לפי הדיווח היום ב-ynet, היועץ ביכר עד כה את ניהול את המגעים בנושא מול מזכירות הממשלה, שאמורה הייתה לטפל בהעברת התיקים לח"כים אחרים, אולם בשל המצב הפוליטי הסבוך, נראה כי ישנו קושי מהותי בסוגיה זו מצד השותפות הפוליטיות. בישיבה שתתקיים מחר במשרד המשפטים, מנדלבליט יודיע לנציגי משרדו במחלקת הבג"צים בפרקליטות מהי עמדתו. לצד זאת, הערכה היא כי בשל הרגישות שגברה עם ההפגנה נגדו ונגד מערכת אכיפת החוק, מנדלבליט אינו מעוניין לכפות על נתניהו את התפטרותו מתפקידי שר, ומעדיף שהאחרון יפרוש מרצונו.
הפגנות התמיכה בנתניהו
לפני כשבוע הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום לקבוע בשלב זה כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות, חרף כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדו. לפי חוות הדעת, "יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי". מנדלבליט הוסיף כי שאלת המשך כהונתו של נתניהו כשר הרווחה, חקלאות, בריאות ותפוצות, תיבחן בקרוב.
חוות הדעת, שלא נגעה בסוגיית הגדרתו המשפטית של נתניהו כראש ממשלת מעבר שלא זכה לאמון הכנסת, הדגישה כי לא ניתן לקבוע כי פסיקת בג"ץ בהלכת דרעי-פנחסי בשנת 1993 – לפיו על ראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי בשל כתב אישום חמור שהוגש נגדם, נוגעת גם למקרה של ראש הממשלה נתניהו. "אשר לטענות לפיהן גיבוש כתב אישום עשוי, כשלעצמו, להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו, הובהר כי הוראות חוק-יסוד: הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה אף טרם לובנו כל צורכן בפסיקת בית המשפט העליון".
עוד אמר מנדלבליט כי "לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה".
הפרשנות המשפטית המחמירה גורסת כי אין להסתמך על "הלכת דרעי-פנחסי" במקרה של ראש ממשלה, משום שישנו הבדל מהותי בין ראש ממשלה לשר. האחת, בניגוד לפיטורי שר, פיטורי ראש ממשלה מובילים להתפטרות הממשלה כולה. שנית, שר שפוטר בעקבות כתב אישום יכול לשוב לתפקידו אם זוכה, בעוד שראש ממשלה צריך לעמוד שוב לבחירות.