לא! אתן לא מפסידות כשאתן משלמות על טיפול נפשי, כשהנשמה שלכן זועקת לעזרה

השם שולח לנו שליחים כל הזמן, אלא שלעתים אנחנו כל כך עסוקות בלכאוב ולהתלונן על החסכים שלנו - עד שאנחנו פשוט לא רואות אותם. כשאני מתבוננת לאחור ושולפת מעמקי תיבת הפנדורה את שמותיהם של שליחים שנשלחו גם אליי ברווקותי, כדי לפתוח לי את העיניים, אני מתביישת. 

אמנם בשלב מאוחר יותר למדתי את השיעור, וכן עברתי טיפול מעצים שנועד לפתוח את החסימה הרגשית שסבלתי ממנה - אבל קודם לכן, הרבה קודם לכן, פשוט לא הייתי מסוגלת להכיל את זה. 

"אני היחידה שיודעת לעזור לעצמי, כי בתכל'ס - מי מכיר אותי יותר טוב ממני בעצמי?", הזדעקתי לחלל אוזלת ידי, וסירבתי לשחרר את החסימה העיקרית שהייתה לי אז: לשלם ממיטב כספי כדי לטפל בנפשי העצובה והמיוסרת. 

במשך שנים ניסו אותם מטפלים לזעוק אליי אמת כאובה, אך נפלו על אוזניים ערלות - ורק היום, כשאני נמצאת בנעליים שלהם, אני מבינה את מה שניסו לומר לי אז,  שעבר אמנם דרך הצינור שלהם, אך היום אין לי ספק בכלל שהיה דברי אלוקים חיים ממש: שירה, כשהנשמה שלך זועקת לעזרה, אין שום מחיר יקר מדי בשביל לעזור לה. 

כי מה זה 500 ש"ח לטיפול אם בסופו את מרגישה שפרקת את מה שיושב לך על הלב, ושמעברו השני של המתרס יושב אדם שבאמת אכפת לו מהמצוקה שלך, שבאמת רוצה ויכול לעזור לך, שבאמת יכול להוציא אותך מאפלה לאורה?! 

לכולן מכנה משותף אחד כשזה מגיע לכסף - "אין לי", הן אומרות בצער

בזמנו חשבתי שזה מחיר מופקע ממש עבור 45 דקות של שיחה שאני יכולה לעשות עם חברה טובה - אבל היום? אחרי שעברתי את ה'ניתוח' (תחשבו מה זה לשכב על שולחן הניתוחים במשך 17 שנה של שידוכים) אני מרגישה שבא לי לצעוק את האמת הזו בקולי קולות, כדי שהרווקים והרווקות יתעוררו סוף סוף ויבינו: כשהנשמה שלכם בוכה ומתחננת לעזרה, גם 800 ש"ח זה לא יקר - אם המטפל יודע להוציא אותה מהמקום הרגשי הקלוקל שבו היא נמצאת. 

נכון שיש הרבה שרלטנים, ונכון שלא נכון לשחרר את פרטי כרטיס האשראי מבלי לברר על המטפל, על אופי הטיפול שלו ועל המלצות של מי שכבר טופלו אצלו - אבל בינינו, רווקים ורווקות צריכים להתעורר ולהבין שבחיים כמו בחיים, אין דבר כזה שלא משלמים על מה שיקר. 

על טיפול של רופא טוב - משלמים. 

על מזון טבעי ללא חומרים מזיקים למיניהם - משלמים. 

על נופש שכלול בו הכל - משלמים. 

על שיעורי תורה קבועים - משלמים. 

וגם על טיפול רגשי - משלמים. 

מי שלא רוצה לשלם, שלא יתפלא אם הוא משלם מחיר (גבוה ברוב המקרים) בנישואין עצמם - כי האמת היא שמצוקות שלא טיפלנו בהן לפני הנישואין, יצופו בתוכם כמו טיפות שמן בקערת מים, וידרשו התייחסות. 

את ה-500 ש"ח שיכולתי לתת לטיפול בנפשי הכאובה, נתתי ל'טיפול' של ספרית במספרה

עשרות רווקות מיואשות מגיעות אליי לליווי האישי בעקבות הסדנה 'בואי נעבור את זה יחד', שהועברה על ידי בקמפוס היהודי של הידברות.

לכולן מכנה משותף אחד כשזה מגיע לכסף - "אין לי", הן אומרות בצער.

אז אני מבינה, ואיפה שאני יכולה - אני נותנת בלי תמורה. מחזקת ככל יכולתי, נותנת מהזמן הפנוי שאין לי כדי להגיע לעוד מדרשיה ולעוד בית כנסת. מסתופפת איתן בחדרים חשוכים למחצה כדי לבשר להן שבקצה הדרך מחכה להן אור גדול אם רק לא יתייאשו, ומלמדת אותן מספר 'טריקים' להערים על היצר הרע, מתוך סרגל כלים ותובנות שנקנו במשך 17 שנה (כמניין טוב).

והן מזכירות לי כל כך את עצמי כשהן אומרות 'אין לי', אז ברור שאני מבינה - אבל בתוך ההבנה הגדולה, יושבת לה תובנה גדולה עוד יותר: "האם באמת לא היה לי?", אני שואלת את עצמי מתוך כוונה לתת תשובה אמיתית, ולא כזו שמנסה 'לייפות' את המציאות. 

והאמת היא שלא היה לי.

לא היה לי כי את ה-500 ש"ח שיכולתי לתת לטיפול בנפשי הכאובה, נתתי ל'טיפול' של ספרית במספרה שתעשה אותי יפה יותר לכבוד הפגישה, לבגדים חדשים ונאים ולנעליים תואמות כמובן, לפגישה עם חברה במסעדה האהובה עלינו ועוד ועוד... הוצאות שיכולתי לחסוך לטיפול בנפש הפצועה שלי, לו רק הייתי שמה אותה במקום הראשון. 

וזו בדיוק הבעיה שהייתה לי כרווקה, בעיה שהיא משותפת לרווקות רבות שאני פוגשת בדרכי היום: אנחנו לא שמות את המשקל הנכון על הדברים הנכונים, כי אם היינו שמות את המשקל הנכון - לא הייתה לנו שום בעיה לשלם עבור טיפול רגשי-נפשי, ולא משנה כמה השקעה כספית זה ידרוש מאיתנו. 

"זה לא שאין לך כסף", אמר לי פעם חסיד ברסלב. "אין לך כיסופים"

לשים את המשקל הנכון על הדברים הנכונים הוא לא להיבהל כשאומרים לך שפגישה טיפולית עולה 500 ש"ח (ברוב המקרים מדובר בקצת פחות, בין 350-450 ש"ח לטיפול). לשים את המשקל הנכון על הדברים הנכונים הוא לדבר שיחה אחת, ולבדוק האם השיטה המדוברת מתאימה לי - אך לא לשלול על הסף. לשים את המשקל הנכון על הדברים הנכונים הוא לומר לנשמה שלך: 'אני רואה אותך, ואת חשובה לי', ולא להתעלם ממנה כשנוח כי עכשיו 'אין לי כסף'. 

"זה לא שאין לך כסף", אמר לי פעם חסיד ברסלב. "אין לך כיסופים", קבע - ואוי כמה שהוא צדק. 

כשיש לנו כיסופים לדבר מסוים, אין שום סכום בעולם שלא נסכים לשלם כדי להשיג אותו. ולהפך - כשאין לנו רצון על דבר מסוים, אז כל התירוצים שבעולם יתחילו לבעבע בתוך הקדירה שלנו, כשלבסוף מי שיכריע הוא הם ולא הכיסופים להשיג את אותו הדבר.

אם הכיסופים שלך הם להתחתן, אז יכול להיות שתתחתני - אבל תזכרי מה שאני אומרת לך: החתונה לא תרפא את הנפש הפצועה שלך, היא רק תעמיק את הסדקים שהיו קודם לכן, ותדרוש ממך התייחסות רצינית (שורש רצון) יותר, והפעם בלי לבקש הנחות. כשמדובר בשלום הבית שלך, את תלכי לטיפול ועוד איך, לא משנה כמה כסף תצטרכי לשלם בשביל זה. 

איך אמרה לי פעם חברה גרושה: "לא היה דבר שחסכתי כדי להציל את הנישואין שלי. לא היה שום מחיר שהוא יקר מדי כדי לנסות להביא שלום לבית הזה".

כשהספינה טובעת, הים אומר את דברו. אבל הים לא רוצה שנצא לחפש אבידות או אוצרות חלודים במעמקים שלו, הוא פשוט רוצה שנפסיק לתת לעצמנו לטבוע, שנפסיק להתייחס בזילות לדברים החשובים באמת, ושנפסיק לחפש אשמים ל'טביעה' שלנו, כשאחנו יכולות לחפש את מקור הבעיה שפגעה בספינה, ולטפל בה לפני שהיא תטבע. 

גילית סדק בספינה שלך? תמרחי זפת, תשימי ניילונים ומסקינג טייפ, תאטמי את החור שנפער בחיצוניות - אך אל תשכחי שהחור האמיתי הוא עמוק בפנים.

אותו צריך לאחות ולהבריא. 

ליצירת קשר עם שירה דאבוש (כהן) אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il