5 נקודות למחשבה
"אני העוף הכי מאושר בעולם". 5 משלים למחשבה
מה קורה כשהנחש מטפס על מישהו אחר? איך יודעים מיהו בן אמיתי? כמה קילוגרם שוקלת החמאה? מדוע חשבון המים הגדול לא מוביל לניתוק המים, ומיהו העוף המאושר באמת?
- ד"ר אריאל כדורי
- פורסם י' כסלו התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
איתות מהשמיים
יוסי, חברי החייל, מספר לי בהתרגשות רבה: "זעקה נוראית מקפיאת דם פילחה את השקט של שעות הבוקר המוקדמות, והקפיצה אותנו, החיילים באחד מבסיסי צה"ל במדבר יהודה. מול עינינו הנדהמות שכב אסף החייל על מיטתו, כשנחש חנק ענק מסוג 'אנקונדה' כרוך על צווארו. נחש זה עלול בשניות ספורות לחנוק למוות את טרפו. קפאנו מאימה, כשאין ביכולתנו לעזור לו...
"אני מביט בפניו החיוורות של אסף כשאנו מבינים שאלו רגעיו האחרונים, והוא ממלמל בשפתיו בשקט כמה מילים. אך לנגד עינינו מתחולל נס מפליא, מספר יוסי באורח מוזר ובלתי מובן, מחליט נחש ענק זה לעזוב את צווארו של אסף באלגנטיות, ונפרד ממנו בשקט מבלי לפגוע בו וממשיך הלאה להזדחל בחולות מדבר יהודה.
"היינו המומים, לא הבנו כיצד זה קרה...
"אסף קם מהמיטה חיוור כסיד ומספר לנו שברגעים אלו כאשר הוא ראה את המוות מול העיניים, הוא הבטיח לבורא עולם שאם הוא יישאר בחיים הוא משנה את דרכו וחוזר בתשובה שלימה, ואכן – מסיים יוסי את סיפורו - אסף מאז שינה את דרכו וחזר בתשובה שלמה..."
"נו... ומה איתך?", שאלתי את יוסי. והלה השיב לי: "אני? הרי הנחש טיפס על אסף, לא עלי...".
יש פעמים אשר בורא עולם בחמלתו על האדם בדרך לתהום הרוחני, שולח לו איתות ברור שהוא בכיוון הלא נכון, והאדם מתעלם לחלוטין. אדם מקבל את כל האיתותים והסימנים הכול כך ברורים, ניסים שלא היו מעולם והוא ממשיך בדרכו. במקום לעשות חשבון נפש לדעת מה זה ועל מה זה.
בורא עולם שולח לנו איתותים, והוא מתחיל ב"טפיחה קלה על הכתף"... כדאי לשים לב אל אותה נגיעה, כדי שלא נגיע חלילה למצב של מכות חשמל... עלינו לצאת– ולו במעט – מהאנוכיות שאופפת אותנו. רק כך, כשאנו יוצאים קצת מעצמנו, יכולים אנו להיות ערים לסובב אותנו ולהתבונן במתרחש, לפעול על פי "איתותי מרום" – ולראות בהם איתותים מצילי חיים.
(צילום: shutterstock)
מיהו בן אמיתי?
שני איכרים הולכים בדרך ולפתע רצה לקראתם ילדה קטנה.
אמר האיכר לחברו: "הילדה הזו היא הבת שלי". השיב לו חברו: "אני לא מאמין שהיא בתך, תוכיח לי בבקשה".
מה עשה אותו איכר? הוא חייך לילדה חיוך רחב והיא השיבה לו חיוך בחזרה. מיד אמר לחברו: "הנה לך שהיא בתי, שברגע שחייכתי לה, היא השיבה לי חיוך".
אך, כששמע זאת חברו, אמר לו: "עדיין לא הוכחת שהיא בתך, שהרי טבע הילד כשמחייכים לו הוא מחזיר חיוך. מתי אדע שהיא בתך? רק בשעה שתסטור לה על הלחי ולאחר מכן היא תרוץ אליך, רק אז אני אדע שהיא בתך".
בן אמיתי לא נמדד בשעות שהכול הולך כמו שצריך: שהשידוך הגיע בזמן, שיש קידום בעבודה ושלום הבית פורח. במצבים שכיף לאדם לומר "כמה טוב ה', איזה אבא גדול יש לי". לא! לא! בן אמיתי נמדד בשעות של קשיים ומצוקות. שם בן אמיתי נמדד אם הוא בן אמיתי, אם גם שם הוא זוכר שיש לו אבא גדול...
אדם שעובר טלטלות וייסורים ולא נוטש את אביו וממשיך להידבק בו...זהו בן אמיתי לבורא עולם!
מידה כנגד מידה
בכפר אחד קטן גרו זה לצד זה אופה וחלבן. בכל בוקר האופה היה מוכר לחלבן לחם, ובערב היה מוכר החלבן לאופה חמאה.
באחד הימים שם לב האופה שהחלבן לא נותן לו קילו של חמאה, אלא מרמה אותו ונותן לו פחות. יום אחרי יום שקל האופה את הכמויות וראה שהוא תמיד מפחית מהקילו.
התעצבן האופה והלך עם החלבן להישפט אצל דיין הכפר. הדיין הקשיב לאופה שטען שחברו מרמה אותו ונותן לו כמות פחותה מדי של חמאה.
הדיין ביקש מהחלבן להביא את מכשיר המדידה שלו. הביא החלבן את מאזניי המשקל. האופה חם המזג הניח את החמאה שמכר לו החלבן יום לפני, והדיין הניח משקולת של קילו אחד. היה נראה בבירור שהכף של המשקולת כבדה יותר.
"רואה"? רתח האופה. "זה שוקל פחות מקילו, והוא מוכר לי את זה במחיר של קילו"!
הדיין התבונן במאזניים וביקש מהחלבן: "הראה לי בבקשה את המשקולת שאתה משתמש בה".
"אינני משתמש במשקולת", ענה החלבן.
"אז מה אתה מניח על הכף השנייה?", שאל הדיין.
הסתכל החלבן על חברו. "את קילו הלחם שמוכר לי חברי בבוקר".
ככה זה גם בחיים: אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו נותנים, מידה כנגד מידה... ולפני שאנו קופצים להאשים את האחר כדאי שנבדוק טוב בציציותינו...
(צילום: shutterstock)
תהיה בקשר
סיפר עובד עירייה שפנה אליו מנהל אגף המים ומסר בידו שני מכתבים להעביר, מכתב אחד שכתוב אליו אזהרה קודם ניתוק והשני, ניתוק מידי.
אותו עובד לקח את המכתבים ובדרכו לכתובות ראה שבמכתב שכתוב בו אזהרה לניתוק, החוב הגיע 10,000 שקל ואילו במכתב של הניתוק המידי החוב לא עולה על 1,000 שקל.
התפלא מאד העובד, היאך דבר זה ייתכן?
יום למחרת, שחזר אל מנהל האגף, שאל אותו: "אני רוצה להבין איך יכול להיות שחוב של 10,000 שקל אתה לא מנתק, וחוב של 1,000 שקל אתה לא מסכים לחכות עוד שנייה וכבר מנתק?!".
אמר לו מנהל האגף: "דע לך שהמשפחה עם החוב הגדול, כל חודש מתקשרים אלי מספר פעמים, מסבירים לי את הקשיים. הם אומרים שהם באמת רוצים לשלם ומבקשים עוד קצת זמן ופעמים רבות שמפקידים בדואר כאן מאה שקל ושם מאתיים שקל, אך אלו עם האלף שקל, כמה שאתה שולח להם הודעות והתראות, הם לא מתייחסים!
אמר אותו פועל, כמה לקח למדתי באותו יום, אדם שמתגעגע לבורא עולם, אדם שבאמת רוצה את הבורא יתברך, אדם שרוצה לדבר, שהוא בקשר איתו, אפילו שהחוב גדול מאד, בורא עולם לעולם לא ינתק לו, הוא תמיד יבוא לקראתו...
גם אם נפלת ואכזבת, שקעת והידרדרת למקומות הכי שפלים, - דע שאתה תישאר תמיד הבן של בורא עולם. תמיד תוכל להרים את ראשך לשמיים ולדעת שבורא עולם מחכה לך, אתה תמיד מיוחד בעיניו!
שמח בחלקך
עורב שחור חי בשלווה ובנחת ביער הגדול, כל שנותיו לא ידע מחסור וכישלון.
יום אחד עף העורב מחוץ לגבולות היער וראה ברבור לבן שוחה באגם. חשב העורב: "איזה ברבור יפה, כל-כך אצילי הוא ולבן, ואילו אני שחור ואפרורי, ברור לי שהברבור הוא העוף היפה והמאושר ביותר בעולם".
נחת העורב ליד הברבור וחשף בפניו את רגשותיו. אמר לו הברבור: "גם אני חשבתי שאני העוף המאושר ביותר, עד שראיתי את התוכי... נוצותיו משולבות בצבעים יפים, לא משעממות כמו שלי...".
עף העורב אל התוכי וסיפר לו את השבחים שהעריף עליו הברבור. אמר לו התוכי: "אף אני הייתי בטוח שצבעי נוצותי הם היפים ביותר והייתי מאושר, עד שבמסעי ראיתי טווס בגן החיות... הטווס פרס את נוצותיו ועיני יצאו ממקומן, יופי כזה לא ראיתי... באותו רגע הבנתי שהטווס הוא העוף המאושר ביותר בעולם!".
עף העורב אל גן החיות לחפש את הטווס. לפתע הוא ראה התקהלות של עשרות אנשים. התקרב וראה שכולם מתקהלים סביב הטווס.
בערב שכולם הלכו פנה העורב לטווס ואמר: "טווס יקר, כמה יפה אתה, נוצותיך מיוחדות ומאירות בשמש, כולם נקהלים סביבך, בעוד שאותי כולם מגרשים... האם אתה העוף המאושר ביותר בעולם?".
ענה לו הטווס: "תמיד חשבתי שאני הכי יפה ומאושר, אך היופי הזה בא לרעתי... בגללו אני כלוא בגן החיות הזה...אתה עורב יקר אמנם לא היפה בעופות אך חופשי אתה, לא מתקהלים סביבך, אתה עף לאן שרק נפשך חפצה... הנך העוף המאושר בעולם!".
לא פעם אנו כמו העורב - עורכים השוואות ללא צורך כלל בינינו לבין אחרים. ההשוואות הללו גורמות לנו להמעיט מערכנו, להיעצב, לקנא ולחפש חיים מושלמים יותר לפחות כמו חברנו.
אך טעות היא בידנו! אנו לא מעריכים את עצמנו, לא טופחים על כתפינו, לא מודים לבורא עולם על הטוב שיש בנו ואין לאחרים. אל תשווה את עצמך לאחרים, לא בטוח שהטוב שלהם הנראה בעיניך באמת עושה אותם מאושרים!
הסתכל על הטוב שבך, ויש בך הרבה.
תמיד יהיו אנשים שיש להם יותר ממך, אך מה שלך יש הוא הטוב ביותר בשבילך! אם רצונך להיות מאושר הסתפק במה שיש לך. האישה, הבית, העבודה, הילדים והרכב הטובים שיש לחברך, הם מתאימים רק לו, אל תקנא בו, כי מה שיש לך מותאם בדיוק בשבילך!