סיון רהב מאיר: "גיבינג טיוזדיי" צריך להיות חלק מחיינו כל השנה

נתנאל אפק, שחזר לאחרונה משליחות בקליבלנד שבארצות־הברית, הוציא לי את המילים מהפה. גם אנחנו חווינו השבוע את רצף החגים האמריקאי הזה: "זו הייתה הפעם הראשונה שלי בטירוף בלאק־פריידיי", משחזר נתנאל. "אני ואשתי אכלנו 'סעודת חג ההודיה' עם גבירי הקהילה היהודית, ואחר כך יצאנו איתם לסיבוב בחנויות הגדולות.

"מעולם לא ראיתי דבר כזה: תורים עד למגרשי החניה, ולפעמים ברחוב עצמו. מאות אנשים מחכים בקור מקפיא, רק כדי להיות הראשונים שנכנסים. יום שישי השחור נמשך כמובן עד סאנדיי, ולמחרת גיליתי עוד יום: סייבר מאנדיי. יום קניות נוסף, הפעם ברשת בלבד. ההנחות היו מדהימות, וקנינו המון.

"אך למחרת בבוקר התעוררתי למבצעים קצת שונים. אימיילים מארבע עמותות שונות בישרו לי שכדאי לי לתרום דווקא להן, פייסבוק שאל אותי איזו צדקה נתתי היום, וחברי פרסמו גיוס תרומות עצמאי עבור ארגונים שקרובים לליבם. נעים מאוד, גיבינג טיוזדיי. לא ידעתי על זה, וקצת התביישתי שלא חשבתי על זה לבד.

"בפרשת השבוע, יעקב אבינו התחייב לתרום מעשר מכל מה שיהיה לו: 'וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך'. והנה, אני קניתי וקניתי ושכחתי מהגישה היהודית הזאת. לא חשבתי שעלי גם לתת משהו אחרי כל השופינג. כנראה העם האמריקאי חש נקיפות מצפון על כמויות הכסף האינסופיות שבזבז בסוף השבוע, ויצר יום שכולו צדקה. מאות מיליונים נאספו. כמה הגיוני שאחרי בלאק־פריידי וסייבר־מנדיי, יגיע גיבינג טיוזדיי. כמה הגיוני שזה יהיה חלק מחיינו כל השנה, ולא רק ביום מיוחד אחד. המצווה לתת מעשר מחייבת אותנו עד היום, בעידן של חגיגת הצריכה, לא לשכוח לחגוג גם את הנתינה".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".