טראמפ חתם על צו נשיאותי המגביל את פעילות החרם על ישראל

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם אמש (חמישי) על צו נשיאותי לפיו היהדות תוכר גם כגזע או לאום, ולא רק כדת. משמעות הקביעה העיקרית שנכללת בצו היא שהיהודים מוגדרים כקבוצה לאומית שאסור להפלות נגדה, ונחשבים לקבוצה מוגנת על פי הסעיף השישי של חוק זכויות האזרח של ארצות הברית, כך שלממשל יתאפשר לשלול, כראות עיניו, תקציבים מאוניברסיטאות וקמפוסים המזוהים עם תנועת החרם על ישראל (BDS), או שלא מספקים הגנה מספקת על יהודים מפני אפליה וגזענות.

טראמפ, שחתם על הצו קודם אירוע לכבוד חג החנוכה בבית הלבן, אמר: "זה המסר שלנו לאוניברסיטאות: אם אתם רוצים לקבל את הסכום העצום של כסף פדרלי שאתם מקבלים בכל שנה, אתם חייבים לדחות את האנטישמיות". זמן קצר לפני כן אמר הנשיא כי חלה מגמת עלייה בפשעי השנאה נגד יהודים, וכי מחקירת אירוע הירי בניו ג'רזי מסתמן כי המניע לרציחתם של שני היהודים החרדים הוא לאומני. "כשאנחנו מתכנסים כאן מחשבותינו מופנות למשפחות האבלות בניו ג'רזי. אתמול רוצחים מרושעים פתחו באש בסופרמרקט כשר והרגו ארבע נפשות תמימות, לרבות קצין משטרה אמיץ, שניצב בפני היורה באומץ רב. בלב אחד, אמריקה מבעה את החיים שנאבדו. בקול אחד אנו נשבעים לרסק את הרוע המפלצתי של האנטישמיות בכל זמן ובכל מקום שהיא מופיעה ואנחנו עובדים מאוד קשה על כך", הוסיף טראמפ.

לפי הצו, שאיינו מחייב מבחינה חוקית, סעיפים שנוגעים לביקורת על ישראל, כמו הדרישה ממנה "לנהוג באופן שאינו מצופה מאף דמוקרטיה אחרת" או השוואתה לגרמניה הנאצית, ייחשב כבלתי-לגיטימי. בצו הנשיאותי של טראמפ הודגש כי אין בו משום הכרה בהגדרה זו כמחייבת מבחינה משפטית, אולם גופים פדרליים יצטרכו "להתחשב" באמות המידה של הצו על מנת לתייג מעשה כאנטישמי. כך למשל, למרות שהוא לא נכלל במפורש בחוק זכויות האזרח, כבר ב-2010 החלו במחלקות החינוך והמשפטים של ארצות הברית להתייחס לאנטישמיות כעבירה שנכללת במסגרת הסעיף שאוסר אפליה רק על רקע גזע או לאום, וכעת יהיה על הממשל להפוך התייחסות זו לחובה חוקית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את הנשיא טראמפ על פרסום הצו הנשיאותי נגד אפליית העם היהודי, ואמר כי "חופש הביטוי אינו יכול לשמש מעטה להתקפות אנטישמיות נגד העם היהודי ומדינת ישראל".

טראמפ (צילום: שאטרסטוק)

השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, בירך גם הוא את טראמפ על "החלטתו המשמעותית", שתסייע, לדבריו, במאבק באנטישמיות וב-BDS. השר ארדן הוסיף כי "החלטה זו תפגע קשות ביכולת של ארגוני החרם לאיים על יהודים וגורמים פרו-ישראליים בקמפוסים ומחוצה להם. העלייה המדאיגה במקרי האנטישמיות והאלימות נגד יהודים בעולם מחייבת צעדים דרמטיים ואני אפעל מול מדינות נוספות כדי שיכירו ב-BDS ובשנאה לישראל כאחד ממחולליה הגדולים של האנטישמיות".

עם זאת, מבקרי הצו סבורים כי מדובר בפגיעה מפורשת בחופש הביטוי. ב-2016, עת אושרה הצעה דומה בסנאט הדמוקרטי שנבלמה לבסוף בבית הנבחרים הרפובליקני, אמר האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות (ACLU) כי "אסור שחוקי זכויות האזרח שלנו ינוצלו בדרך שתעניש פעילות פוליטית על בסיס עמדה מסוימת".

מנהל מרכז "הקמפיין האמריקני למען זכויות הפלסטינים", יוסוף מונאייר, טען כי המהלך של טראמפ נועד לעשות השוואה בין הביקורת הבינלאומית על יחסה של ישראל לעם הפלסטיני, לבין אנטישמיות. לדבריו, "האפרטהייד הישראלי הוא מוצר קשה מאוד למכירה בארה"ב, במיוחד במרחבים פרוגרסיביים", ומשום כך, לטענתו, הממשל מנסה "להשתיק" את מתנגדי ישראל בקמפוסים באוניברסיטאות. לדבריו, "רבים ממתנצלי האפרטהייד הישראלי, וטראמפ בתוכם, מבקשים להשתיק דיון שהם יודעים שלא יכול לנצח".