222 שנים למפגש: פרק 12 - מערכת הבריאה

לכל הפרקים הקודמים בספר "222 שנים למפגש" הקליקו כאן

"נחזור לעניין שבו הפסקנו." ניצל שארפ את אלמנט ההצלחה. "המלאכים נחלקים למינים רבים, וההבדל ביניהם הוא ברמת הזיכוך ועוצמתם הרוחנית, וכן במיקומם בבריאה, ובתפקיד המוטל עליהם לבצע. למעשה מתקבלים סוגים שונים ובעלי תפקידים שונים, מהעליון ביותר ועד התחתון שבהם. לכולם יש תפקיד בבריאה כפי שראתה החוכמה העליונה לנכון.

למעשה בכל רגע ורגע מחיינו אנו מוקפים ומושפעים מפעילות של מלאכים המבצעים נאמנה את שליחותם מאת הרצון העליון."

"נשמע מדבריך שאין להם בחירה בדבר כלל." ציין דייב.

"נכון מאוד" אישר שארפ מידית "אמנם יש דתות הסוברות שיש למלאכים בחירה, אולם על פי היהדות הנברא היחיד שהוא בעל בחירה חופשית במעשיו הוא האדם.

המלאך הוא כוח רוחני שהגדרנו אותו כשליח הוצאה לפועל. הוא מקבל הוראות ומבצע אותן, לא יותר ולא פחות. מצד שני יש סוג של טעות שמלאך יכול לטעות בה, והיא בעיקר בתוכן שליחות והצורך בה. כדי להבין את הרעיון אתן לך דוגמה לכך מבני אדם.

אבא מבקש מבנו הקטן ללחוץ על כפתור הקומקום החשמלי במטבח. למה הוא רוצה שהקומקום יעבוד? כדי שהמים ירתחו. למה הוא רוצה שהמים ירתחו? כדי להכין קפה. למה הוא רוצה להכין קפה? כי הוא חש עייף, אבל הוא חייב להגיש מחר דו"ח למס הכנסה.

למעשה הילד הלך למטבח וביצע את שליחותו, אבל הוא לא מודע לכל הסיבות והמניעים של השליחות. יתרה מזאת, הוא יכול לפתח גם הבנות משלו בנוגע לשליחות. הוא יכול להגיע למסקנה ש'אבא ודאי ביקש ממני להפעיל את הקומקום כי הוא רוצה להכין לי שוקו חם עם עוגיות.'

כך גם בעניין המלאכים. השליחות תמיד מבוצעת, אין אופציה של 'סירוב פקודה' בכלל. אך במקרים מסוימים המלאך יכול לטעות בתוכן השליחות ובהבנת המניע לשליחות.

בדרך כלל עבורנו כבני אדם זה ממש לא משנה. השליחות בוצעה והעניינים בבריאה כולה מתקתקים כרגיל. אבל בעניין מציאות הרע שבבריאה יש לטעות המלאכית מקום של כבוד, והשפעה קריטית על המין האנושי. אבל נצטרך להמתין עם זה עד שנטפל בנושא הרע בבריאה, שהוא אחד הנושאים העמוקים ביותר שלפנינו."

הטלפון של שארפ צלצל לפתע בכיס החליפה שהייתה מונחת על מתלה בצד החדר.

בפרצוף מופתע הוא קיבל את השיחה, ובסיום השיחה הקצרה סינן "זה מוזר...". אז פנה לדייב ובישר לו "קיבלת שעה נוספת. הבן אדם הודיע לי שהוא מתעכב."

"אז למה זה מוזר?" שאל דייב כשהוא סוחט את יכולת החוצפה שלו.

"כי אני אף פעם לא משאיר את הטלפון שלי פועל בלילה. זה פלא שהשארתי אותו, ועוד יותר פלא שהוא ניסה להשיג אותי בטלפון. הוא יודע שאני מכבה אותו בלילות."

"אה-אה..." הפטיר דייב כשהבין שאירע כאן אירוע חריג.  

"טוב, אז נמשיך הלאה." אמר שארפ אחרי שהתעשת. דייב הנהן לאות הסכמה. "בין הנבראים הגשמיים והרוחניים יש גם סוג נבראים שהוא כמעין שילוב ביניהם, והוא נקרא 'שדים'. כאן בני האדם כבר העמידו תעשיה שלמה של דמיונות, והפכו אותם ממש לסֶלֶבְּרִיטִיז." אמר שארפ בבת צחוק.

"גם כאן צריך להניח בצד את כל מה שהאביסו בדמיוננו כדי להתחיל לקבל זווית מבט נכונה על הדברים. אחרת אין סיכוי שעצם הזכרת המושג הזה לא תעורר בנו גיחוך, או תייצר במוחנו דמיון שתעשיית הקולנוע הלעיטה אותנו בו.

השדים הם חלק ממכלול הנבראים שהרצון העליון מקיים לצורך הבריאה. למעשה מדובר במערכת נבראים מסודרת ומאורגנת היטב, עם היררכיה ברורה והגדרות תפקידים מדויקות. ככלל אפשר לקרוא להם נבראים רוחניים מכיוון שברוב תכונותיהם הם רוחניים. אולם היות שבכמה תכונות הם פועלים כגשמיים, הם נחשבים לשילוב בין השניים."

"במה הם דומים לגשמיים?"

"יש אצלם מושג של אכילה ושתייה, פרייה ורבייה, וכן מוות. כל אלה הן פעולות ותכונות שלא נמצאות ברוחניים האחרים."

"נשמע קצת הזוי."

"נכון." הודה שארפ. "אבל אני מניח שזה בעיקר משום שאתה מדמה את הפעולות האלה אצל השדים ממש כפי שאתה מכיר אותם אצלנו, הגשמיים. ואני כבר הקדמתי וציינתי את הכלל שהמערכת הרוחנית שונה בתכלית מהמערכת הגשמית. צר לי לאכזב אותך, אבל לא תמצא שד אוכל פיצה ושותה קולה. הכוונה של הדברים היא שיש בקרב השדים את הפעולות שציינו, רק שהם מבצעים את הפעולות הללו באופן אחר הראוי להם ולא כמונו."

"ומה בנוגע לדיבוק שדים. התופעה קיימת?"

"רעיונית כן, אבל כמעט שלא מצויה בדורנו. יתרה מכך, גם ההגדרה שלה וצורת הביטוי שלה סולפה ועוותה במשך השנים, בעידוד נמרץ של תעשיית הסרטים והדמיונות.

דיבוק, במובן הקרוב ביותר לאיך שאנשים מדמיינים אותו, לא נגרם על ידי שד, אלא בידי נשמת אדם רשע. בזמן שנשמה זו חודרת לגוף שלא שייך לה ותופסת עליו בעלות חלקית או מלאה, בעיקר בעניין הבחירה של האדם.

אמנם השדים יכולים גם הם להזיק לאדם, אבל בדרכים אחרות. חלק מהם יכול לגרום לאדם תחלואי נפש מסוימים. בכל אופן, שתי התופעות האלה כמעט לא מצויות בימינו. יש בדורנו מספיק תחלואי נפש גם בלי העזרה שלהם."

"זאת הסיבה שבימינו התופעה לא שכיחה?" שאל דייב בספקנות.

"ממש לא." צחק שארפ. "אבל כדי להבין את הסיבה לכך, נצטרך לחכות לשלב יותר מתקדם של הלימוד שלנו, היות שזה טעם המסביר בבת-אחת הרבה מאוד תופעות ועניינים. הרי למעשה, רוב רובן של התופעות בעלות נופך רוחני מובהק כמעט שלא מצויות בדורנו. רק לפני מאה וחמישים שנה תופעות כמו דיבוק שדים או נשמות, התגלות של מתים בהקיץ, ניסים גלויים ומעשי כישוף היו מתרחשים בעולם בתדירות גבוהה. כל ילד הכיר אותם ויש עליהם אלפי עדויות. ופתאום אין להם כמעט זכר. זה מהלך שיש לו סיבה, והסיבה למהלך מצריכה לימוד בפני עצמו."

הרב שארפ היסה את דייב בתנועת יד רכה מלשאול שאלה נוספת. "עדיף שנתחיל מראש הדרגות של הבריאה ונרד בהדרגה מטה שלב אחר שלב, ולא נתחיל ישר להרחיב בעניין השדים, שהם חלק ממערכת הביוב של הבריאה. שגם עליה נלמד שנגיע למדרגה התחתונה."

לאחר כמה שניות של הסכמה אילמת, שארפ החל מבאר את מרכיבי הבריאה בזה אחר זה.

"אחרי שסקרנו את סוגי הנבראים השונים שבבריאה, נתחיל למקם אותם בבריאה ולתת איזושהי הגדרה לתפקידם במערכת.

את מערכת הבריאה עצמה אפשר לדמות לגלדי בצל. היא בנויה שכבה מעל שכבה מעטפת מעל מעטפת, וכל מעטפת נחשבת למדרגה עליונה, חשובה ומקודשת מחברתה שתחתיה.

כל מדרגה כזו מתוחמת בגבולות משלה, עם איכויות ומאפיינים משלה, וכוללת בתוכה מערכת מסועפת של נבראים, שביניהם יש יחסי גומלין מסוגים שונים. והחשוב מכול, כל מדרגה משפיעה שפע למדרגה שתחתיה. למעשה, ניתן לומר שהמדרגה התחתונה מתקיימת בזכות השפע שהיא מקבלת מהמדרגה שמעליה, והשפע העובר בכל המדרגות כולן, מקורו בשפע שמשפיע הרצון העליון.

נתחיל מלמעלה לכיוון מטה: מעל לכל המדרגות כולן, רם ונישא, נמצא השפע הנאצל מהרצון העליון. זהו מעיין של גילויים מרצונו האינסופי, הוא המקיים ומחייה את הבריאה כולה על כל מדרגותיה ופרטיה בכל עת ובכל זמן ומנהג אותה בעצה עמוקה לאין חקר ובחוכמה נשגבה מבינת אנוש, אל עבר תכליתה שבעבורה ברא אותה.

מהשפע הזה נאצלו הכוחות הנבדלים, שהם שורשי הבריאה שהזכרתי מקודם והבטחתי שנבאר בהמשך."

שארפ עצר לרגע, ושאל "שמעת פעם על המושג הקבלי 'ספִירות'?"

"בטח." השיב דייב.

"יופי, חסכת לי עבודה. גם הגילויים מהרצון העליון וגם הכוחות הנבדלים הם שתי צורות ביטוי של המושג ספירות. האחת היא גילויים מסוימים מהרצון העליון עצמו הכוללים את כל מחשבת תכנון הבריאה, והשנייה היא מערכת נבראים זכים וטהורים בתכלית, ובהם מושרשים כל פרטי הבריאה העתידים לצאת אל הפועל. כלומר הגילויים מהרצון העליון כוללים את כל תוכן הבריאה בצורה כללית, ובכוחות הנבדלים הדברים מקבלים פירוט והגדרה. אם נדמה את עניינם לבניית בית, אז הגילויים מהרצון הם כמו אדריכל והכוחות הנבדלים הם המהנדס. המהנדס מקבל את הרעיון הכללי מהאדריכל, ומעבד אותו לפרטיו כדי להוציא אותו לפועל."

דייב ציין לעצמו שזו הפעם הראשונה שהצליח להבין משהו בנוגע למושג 'ספירות'.

"ברצון העליון עצמו כבר אמרנו שאין לנו השגה, היות שהוא אין סופי ובלתי מוגבל. אולם השפע המתגלה הזה, תיתכן בו השגה מסוימת. להשגה אנושית במדרגה הזאת קוראים 'נבואה', והיא למעשה פסגת השלמות וההישגים הרוחניים שבן תמותה יכול להגיע אליה."

"זה מושג החוזר על עצמו כמעט בכל דת עלי אדמות. אפשר לברר ולסכם את עניין הנבואה על פי היהדות?" ביקש דייב.

שארפ קימט את מצחו, ועצם את עיניו. מנסה לאמוד אם כדאי להיכנס לנושא. "הנושא עצמו הוא רחב והבלבול בו שכיח מאוד, מה שהופך אותו לחומר לימוד בעייתי ברמה מסוימת." אמר לבסוף.

"מצד שני היות שכל הידע שיש בידנו נובע בשורשו מכוח נבואה, חשוב לברר את הנושא." שארפ פרגן לעצמו עוד חצי דקה כדי להכריע.

"הנושא מצריך זמן שאין לנו הערב ולכן נצטרך לטפל בו בהזדמנות אחרת, אבל בהקשר לעניין שבו אנו עוסקים אפשר להגדיר אותו בקצרה. נבואה היא מצב שבו נשמת האדם הגיעה לרמת זיכוך ועוצמה כל כך גדולים, עד שהיא יכולה להיקשר בשורשי הבריאה הרוחניים בעודה בגוף בשר ודם ולקבל שפע ישירות מגילויי הרצון העליון."

"וואו..." פלט דייב ספונטנית.

"וואוו זה אַנְדֶר סְטֶיְיטְמֶנְט רציני. זו התופעה העוצמתית והישירה ביותר שהרצון העליון פועל על נברא גשמי כלשהו, והיא פסגת השלמות שאדם יכול להגיע אליה."

"וואו..." פלט דייב שנית, הפעם באופן יזום. והצליח להעלות חיוך משועשע על פניו של הרב שארפ.

"התופעה עוד קיימת?"

"לא ב-2,360 השנה האחרונות, על פי המסורת היהודית."

דייב חישב מיד את ההבדל בין קביעה זו ובין המסורת הנוצרית והמוסלמית, אך לא אמר דבר כדי לא לגלוש מהנושא.

"אז כפי שאמרנו" המשיך שארפ כמו מדריך טיולים מוסמך בסמטאות ונציה. "במדרגה שמתחת לגילויי השפע של הרצון העליון יש את הכוחות הנבדלים, שהם שורשי כל הנבראים מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר. מהם יוצאות מגוון השפעות רוחניות המשתלשלות למטה, שלב אחר שלב ומדרגה אחר מדרגה. בכל שלב כזה השפע הרוחני מתעבה יותר ויותר, עד שבסופו של תהליך הופך כל סוג של שפע לחלק מהמציאות הגשמית בעולם שלנו.

כל סוג של נברא וכל סוג של מאורע ופעולה שיש במציאות של עולמנו, בין שאנו תופסים בחושינו ובין שלא, מקורם ושורשם בכוחות הללו,  בלי יוצא מהכלל. מה שלא נמצא שם, לא יכול להימצא במציאות, וכל מה שיש במציאות, חייב להיות מושרש שם.

בכל אותם שלבים שבהם השפע משתלשל ומתעבה, פועלת מערכת המלאכים. וכפי שהגדרנו מקודם, תפקיד המלאכים להוציא לפועל את כל מה שהרצון העליון גזר והחליט שיתהווה ויתרחש בעולם ולקיים אותו.

ההיררכיה ויחסי הגומלין בין המלאכים הם מורכבים ומסועפים ביותר. ישנם מלאכים ראשיים ומשניים, כלליים ופרטיים. ישנם הממונים על חוקי הטבע הקבועים, וישנם הפועלים פעולות ייחודיות המשתנות לפי הצורך, ועוד סוגים רבים.

אבל העיקרון בעניין הזה הוא שהשפע המושפע מהרצון העליון עובר דרך כל מדרגות המלאכים. כל מלאך מעביר את הפקודה למלאך שמתחתיו, עד שהמלאך התחתון ביותר פועל את הפעולה בגשמיות. יוצא שכל מה שאנו רואים בעולם: נבראים גשמיים, חוקים פיזיקליים, תגובות כימיות וכיוצא בזה, בשלב שלפני התהוות הדברים בעולם שלנו הם השפעה של מלאכים, ובשלב הגבוה יותר הם כוחות נבדלים, ולמעלה מזה הם גילויים של הרצון העליון שמקורם ברצון העליון, שהוא המהווה את הבריאה כולה על כל מרכיביה מבראשית ועד אחרית הימים.

ושוב אני מבהיר לך. אם תנסה לצייר את המלאכים כיצורים מעופפים המוסרים איגרות ופתקים אחד לשני, אתה פשוט תקבל תמונה מסולפת ואפילו מגוחכת. אנו לא יכולים לדמיין לא אותם ולא את דרך הפעולה שלהם. כל צורת המציאות שלהם, זה לא משהו שאנו מכירים או יכולים לדמיין. הכישלון מובטח."

"אבל יש פסוקים בתנ"ך הכוללים תיאורים מפורטים של מלאכים."

"נכון" הסכים שארפ. "ויש גם פסוקים המתארים את הבורא עצמו בתיאורים אנושיים. אם לוקחים את הפסוקים האלה כפשוטם, יש לבורא ידיים, אף ופה, והוא לפעמים עצוב, כועס או נוקם ועוד תופעות אנושיות. כל התיאורים האלה נכללים בעיקרון שכבר למדנו. הם באים לבטא רעיון רוחני המבוטא אצלנו בעניין גשמי.

מה כל תיאור שכזה בא ללמד אותנו, זה כבר לימוד בפני עצמו. כרגע עדיף שתצרף את זה כשאלה לרשימת השאלות שלך."

"אני מוכן לצרף שאלות, אבל אני גם אבקש תשובות."

"תשובות יש. אם נגיע גם לזאת במסגרת הלימוד שלנו זה כבר עניין נוסף, נקווה שכן. כרגע עדיף להמשיך בנושא שלנו כדי לא להתפזר."

השאלה צורפה לרשימה, ושארפ המשיך.

"המדרגה התחתונה ביותר היא היקום שבו אנו חיים, המחולק כאמור לעליון ותחתון. החלק העליון הוא כלל הכוכבים וגרמי השמים שבכל הקוסמוס, והתחתון הוא כדור הארץ וכל הנמצא עליו.

יש לנו חשבון פתוח מתחילת הערב עם הנושא הזה, אך ראשית נבהיר את הקושי הרעיוני שבדבר.

מצד אחד אנו טוענים שכדור הארץ וכל הפעילות המתרחשת עליו בידי בני האדם היא עיקר הבריאה, וכל שאר חלקי הבריאה, הגשמיים והרוחניים, נמצאים בשבילו.

מצד שני אנו מדברים על מספר לא נתפס של כוכבים, ומיליארדי גלקסיות שבכל אחת מיליארדי כוכבים. כדור הארץ, עם כל הכבוד לו, ממוקם אי שם בתוך מערכת השמש שבגלקסיית שביל החלב. לכאורה, הנפח שהוא תופס מכלל הקוסמוס הוא קטן בהרבה ממה שטיפת מים תופסת באוקיאנוס השקט. והאמת היא שהסתירה היא בלתי נמנעת, ואם מישהו היה מכריז מדעתו את מה שחכמי ישראל מעבירים לנו במסורת, הוא היה נתפס בעינינו כמשוגע גמור."

דייב החליט לקצר את תהליך הסקרנות הגובר שבו ושאל ישירות "ומה המסורת אומרת?"

שארפ לקח נשימה "כל הקוסמוס הוא מערכת תמסורת אדירת ממדים המעבירה את כל מה שהתהווה והתחדש במדרגות העליונות הרוחניות ומתרגמת אותו למציאות הגשמית של עולמנו.

הן הנבראים הגשמיים, והן המקרים והתופעות שיחולו עליהם, מושרשים כולם במערכת הרוחנית ומתורגמים לגשמיות על-ידי הכוכבים."

מעוצמת הדברים חטף דייב גל הלם חזיתי נוסף מבית היוצר של הרב שארפ, בזמן ששארפ המשיך להסביר את הנושא במהירות של שדרן ספורט.

"במילים אחרות, המלאך במדרגה התחתונה ביותר משפיע לכוכב, והכוכב 'מתרגם' את השפע הרוחני שהושפע לו למקבילה הגשמית שלו ומעתיק אותו אל עבר הנבראים הגשמיים הרלוונטיים, וכל נברא או סוג של נבראים מקושר ומושפע מחלק ממערכת הכוכבים.

למעשה זה השורש לחוכמת האסטרולוגיה, אם כי מה שהאסטרולוגים יכולים להשיג ולהבין מהמערכת השמימית הוא כטיפה מן הים, וגם את הטיפה הזאת הם משיגים באופן מוגבל בלבד.

כל התופעות שאנו מצליחים לתעד בחלל, ומסתבר שיש עוד רבות שעדיין לא תיעדנו ואולי גם לעולם לא נצליח לתעד. לכולן בלי יוצא מהכלל יש ביטוי כלשהו על פני כדור הארץ. זו גישה מזווית אחרת לגמרי מהגישה המדעית המתמקדת בעיקר בשאלה 'מה יש?' אבל אין לה כמעט יחס לשאלה 'למה יש?'. שאלה שהתשובה עבורה לא תושג על פי תצפיות ובניית תאוריה, אלא מתוך מה שהרצון העליון חשף מחוכמתו לעיני כלל האומה הישראלית.

בהערת אגב, אני סבור שחקר החלל הוא אחד התחומים המרתקים ביותר שיש בימינו. הוא מתפתח ללא הרף ומעמיד את האדם המתבונן, אפילו מזווית ראייה לא מקצועית, נפעם נוכח החיזיון האדיר והבלתי נתפס בעוצמותיו המתחולל תדיר ברחבי הקוסמוס. אם כן, לא פלא שמתחום המחקר הזה יצאו, ועדיין יוצאים, גדולי המאמינים וגדולי הכופרים.

מצד שני, מושגי המרחב ועוצמת הפעולות המתרחשות שם מביאים לא אחת את העוסקים בתחום למן שיגעון גדלות מדעי וקביעת השערות רחוקות כעובדות מוגמרות."

"מה הכוונה?"

"אנו צופים שבעוד כמיליון שנה השמש תהפוך לענק אדום, והירח לדרדס כחול..." הכריז שארפ בדרמטיות של חוקר חלל.

"חבר'ה, תעשו לנו טובה, בחייכם נו... את מזג האוויר של מחר בבוקר אנחנו עדיין מצליחים לפספס לעיתים קרובות מדי. מומלץ להתאמן קודם על הטווח הזה לפני שאתם משחררים אינפורמציה לגבי מיליון שנה קדימה."

שארפ המתין שדייב יירגע מגל הצחוק שתפס אותו.

"עד כאן תיאור כללי של מערכת הבריאה. התמונה ברורה לך?"

"נראה לי שכן."

המשך בשבוע הבא...