איה קרמרמן ממליצה לכם לאכול דייסה לארוחת הבוקר

בארבע וחצי שנות קיומו של הטור, השאלה שאני נשאלת הכי הרבה היא: ״מה להכין לילדים בבוקר, לארוחה שלפני הגן / בית הספר?". מאות פעמים נשאלתי את השאלה הזו. דרך המייל, ברשתות החברתיות, בהרצאות או באסיפות ההורים השונות, כאשר שיחת ״נא לא לשלוח עם הילדים שוגי לגן״ עולה לסדר היום. הורים באמת מוטרדים. מה הדבר הראשון שנכון לתת לילד שלי להכניס לפה, לפתוח איתו את היום? לפי הכותרת אתם כבר יודעים את התשובה. עכשיו אסביר למה.

דגני בוקר הם רק ממתק

ההורים שלנו היו אוכלים ארוחת בוקר בבית. אנחנו, לעומתם, קיצרנו את תולדות הזמן, היינו עוברים במכולת ולוקחים שוקו ולחמניה לדרך. היום, את מקום ארוחת הבוקר המסורתית החליפו דגני הבוקר, וחבל. המגוון הלא נגמר של דגני בוקר (גאונות שיווקית לקרוא להם כך) השתלט על שוק הטרום-בוקר הישראלי. מרבית דגני הבוקר, בעיקר אלו שפונים לשוק הילדים, מחזרים אחרי החיך המכור למתוק שלהם. למעשה, הם ממתק לכל דבר. בשנים האחרונות חברות דגני הבוקר טוענות להשתדלות מצידן, מנסות לשנות את דרכן ולשפר את הערכים התזונתיים של מוצריהן. אז פחות מצליח להן. החומרים המשמרים הנלווים למוצר, שעומד חודשים על המדף, עדיין שם. דגנים חסרי תכלית תזונתית, כמו קמחי סויה ותירס, המהונדסים גנטית, עדיין שם.

אבל ישנה בעיה נוספת. רובנו הגדול אוכל את הקורנפלקס (שם גנרי) שלו עם חלב קר מהמקרר. בחודשי החורף לא מומלץ לצרוך חלב, המעודד ליחה, ולא מזונות קרים, הנוגדים את האינסטינקט והצורך של הגוף להתחמם מול הקור. בנוסף, מנת קורנפלקס, לפי הכמות הכתובה על האריזה, מספיקה לזאטוט. אנחנו למעשה צורכים כ-3-4 מנות. תכפילו, אם כך, גם את כמות הסוכרים, ותקבלו פצצה לגוף. כשהילדים מגיעים לבית הספר הם בהיי ולא יצליחו לשבת בשקט בכיתה. בשיעור השני כבר תיפול רמת הסוכר והם שוב יהיו לא שקטים. הפעם מרעב.

גרסת הסלואו פוד

אז מה כן? אם דגני הבוקר התעשייתיים הם גרסת הפאסט פוד של ארוחות הבוקר. דייסה היא גרסת הסלואו פוד, על כל המשתמע מכך. מכל דגן ניתן להכין דייסה. דייסת הקוואקר היא מהדייסות הוותיקות והנפוצות בעולם. יש כל הסיבות הטובות למה לאכול קוואקר. גרעין שיבולת השועל הוא גרעין מזין, מדגן מלא, קל לעיכול, עשיר בוויטמינים ומינרלים, בעל ערך גליקמי נמוך, מגביר יכולת ריכוז וניתן למצוא אותו בגידול מיוחד לרגישים לגלוטן. כדי לעכל אותו בצורה המיטבית, טוב להוסיף לו מעט שומן. שומשום, כפית חמאת שקדים או קוביית חמאה. קוואקר הוא דגן משביע ומרגיע. הוא יהיה נהדר גם כארוחת ערב, ויתאים לסובלים מקשיי שינה. אבל צריך לדעת שהשובע שלו אינו ארוך זמן. בבוקר הוא לא יעלה את רמות הסוכר לשמיים, ויספיק בדיוק עד הפסקת 10, לזמן הסנדוויץ'.

ישנם שלושה מצבי צבירה בהם אפשר להשיג את הקוואקר. הראשון, הגרעין השלם. ניתן להשיג רק בחנויות הטבע. הוא אינו נימוח לחלוטין בבישול ולכן אהוב על אלו שסולדים ממרקם טחון. אם נשתול אותו באדמה הוא ינביט ויצמח. משמע שכוח החיות עדיין טמון בתוכו, מה שמאפשר לנו לקבל את אותו הכוח. את הגרעין השלם יש להשרות כשמונה שעות לפני הבישול, והוא דורש זמן בישול ארוך. לאחר השרייה, כמות אחת של גרגירים על 2 כמויות מים, עד שהגרגירים מתרככים לחלוטין. נכון שכולנו אומרים עכשיו נקסט?

השני, קווקר גס. ממנו מכינים גרנולה. זה גרעין שיבולת שועל שלם שמחצו אותו. גם הוא זקוק לבישול ארוך יחסית, כ-20 דקות. על כוס קוואקר גס מוסיפים 2.5-3 כוסות מים. הוא עדיף בטעמו על זה מהיר ההכנה.

השלישי, קוואקר מהיר הכנה/דק. הוא דורש אפס הכנה וזמן בישול קצר מאוד. כ-7-10 דקות בישול בלבד אחרי רתיחה. הקוואקר הזה עבר עיבוד תעשייתי כלשהו. אבל בואו, אם אנחנו ממהרים ורוצים לעגל פינות, זה המקום. על כוס קוואקר דק/מהיר הכנה שמים 2.5 כוסות מים.

אחרי מחקר מקיף, מסקנתי היא שבחנויות הטבע, הקוואקר האורגני נמכר במחיר נמוך מקוואקר רגיל בסופר. הוא גם איכותי בהרבה.

קנבס להוספת טעמים

ישנם אין ספור מתכונים של דייסת קוואקר. הבסיסית ביותר, אותה אני מכינה, היא קוואקר ומים. סיר וכף ערבוב. זהו. חשוב מאוד: לבשל את הדייסה על אש נמוכה, אחרת היא תגלוש ואתם תסננו לעברי מילים לא נעימות כשתקרצפו את הכיריים. צריך לערבב אותה כל מספר דקות, לא ללכת באמצע לקפל כביסה. לא הקשבתם להוראות, תקבלו גוש שרוף. הדייסה הבסיסית היא קצת חסרת טעם, אבל משמשת כקנבס נפלא להוספת טעמים שונים. ניתן להוסיף לבישול כף אבקת קקאו, כדי שהדייסה תרגיש כמו פודינג שוקולד. אצלי לא אהבו. ניתן להוסיף קינמון בתחילת הבישול, להמיר את המים בחלב או להוסיף מעט דבש או צימוקים לבישול. אני מציעה לנסות כמה שיותר אופציות, עד שמשהו ייתפס ויערב לחיך המשפחה.

כל אחד אוהב את הדייסה שלו אחרת. אני והבנות אוהבות אותה עם פירות יער חמצמצים, אותם אני קונה קפואים, טוחנת ומקפיאה חזרה במגש קוביות קרח. קוביית הפירות נמסה לתוך הדייסה החמה. את הדייסה אני מכניסה לכוסות, ואנחנו אוכלות אותה בדרך לבית הספר. בעלי אוהב את הדייסה שלו מקושטת בפירות לא חמוצים, גרנולה ביתית ומייפל אמיתי. הבנים אוהבים קינמון, חלב וקוביית חמאה (אם היא תשוב אי פעם לחיינו).

תהיתם מה להאכיל את המשפחה בבוקר? זו התשובה. כי אנחנו לא רק מאכילים, אנחנו רוצים גם להזין.

3 תוספות לדייסה בסיסית:

1. כף סוכר, כף דבש ושתי כפות חלב.

2. כף דבש, בננה חתוכה, כף פרג, כף שבבי קוקוס.

3. מיוחד לקיץ: ½ פפאיה חתוכה, ½ מנגו חתוך, 1 כף מייפל אמיתי, 2 כפות חלב קוקוס.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

הטור פורסם בעיתון "בשבע".