ענק התורה: 5 שנים לפטירתו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל

הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשון ה'תרע"ה – כ"ד כסלו ה'תשע"ח) היה גדול בתורה, ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון, ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

הרב זצ"ל למד בישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם. הוא התמנה לר"מ בשנות העשרים המוקדמות שלו, ומאז הרביץ תורה במך כשמונים שנה. לאחר פטירתו של הרב שך בשנת תשס"א עמד הרב שטיינמן לצידו של הרב יוסף שלום אלישיב בהנהגת הציבור החרדי – ליטאי. לאחר פטירתו של הרב אלישיב, נחשב הרב שטיינמן לסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה, הביטאון "יתד נאמן", ותלמודי התורה, הישיבות והכוללים הליטאיים.

הרב שטיינמן היה ידוע בפרישותו, בענוותנותו, ובלימוד התורה שלו. הוא כתב כשלושים ספרים, ביניהם סדרת "אילת השחר" על התלמוד בבלי ועל התורה.

הרב עופר שרביט מתאר את הנהגותיו, צניעותו ומסירות נפשו של הרב למען עם ישראל:

קורות חייו

הרב אהרן יהודה לייב נולד בקמניץ להוריו נח צבי וגיטל פייגא שטימן. היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגל, והרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. הרב ריגל היה זה שהעניק לו סמיכה לרבנות.

כיוון שקיבל צו גיוס לצבא הפולני, החליט הנער לעבור לשוויץ. היה זה בשנת תרצ"ז. יחד עימו קיבלו אישור לצאת לשוויץ שני נכדיו של הרב חיים סולובייציק: הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א, והפסוק שעלה, "הבוקר אור והאנשים שולחו", סימן להם כי עליהם לעזוב את פולין.

כך ניצל הרב שטיינמן מגיא ההריגה, ומעיירת ילדותו שנכחדה כליל בשואה. בורא עולם הותיר לנו שריד אחרון לפליטה, להנהגת הדור בימים אלו.

הרב שטיינמן מספר בדמעות על תקופת שוויץ. אל תחמיצו

המצוות שוות כל הון שבעולם, תחטפו מצוות

בזמן מלחמת העולם השניה נלקחו הרב וחבריו למחנה עבודה, בשל היותם נתיני פולין. בשנת תש"ד התחתן הרב עם רעייתו תמר, אף היא ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישת החתן לחיסכון בהוצאות, כיוון שמומנו מכספי צדקה של נדבנים מקומיים.

בשנת תש"ה עלו בני הזוג שטיינמן לארץ ישראל דרך ספרד. הם התיישבו בפתח תקווה. כעבור חצי שנה מונה הרב שטיינמן בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא.

בשנת תשט"ו מינה הרב יוסף שלמה כהנמן את הרב שטיינמן לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים.

כיצד זכה הרב למעלות הנשגבות שהועידו לו את הנהגת עולם התורה? הרב יוסף בן פורת בהרצאה מאלפת על אישיותו הייחודית והנהגותיו המופלאות של גדול הדור, הרב שטיינמן זצ"ל:

בשנת תשל"ח הקים את ישיבת "גאון יעקב", ועמד בראשה. הוא מסר בה שיעור כללי פעמיים בשבוע, שיעורים בשעות אחר הצהריים, ושיחה מוסרית פעם בחודש. מספר שנים לאחר מכן מינה הרב את חתנו, הרב זאב ברלין, להנהגת הישיבה, כאשר הוא עצמו ממשיך למסור בה שיעורים כלליים ושיחות.

בשנת תשנ"ח ייסוד את ישיבת "ארחות תורה", ועמד בראשותם של הישיבות המסועפות "רינה של תורה" בכרמיאל, "תורה בתפארתה" באלעד, ו"נר זרח" במושב עוצם. בישיבות אלו מסר שיעורים ושיחות מפעם לפעם.

כן מסר הרב בביתו מספר שיעורים בגמרא. בשעות הערב מסר שיעור הלכה במשנה ברורה, ומדי שבוע מסר שיחות מוסר והשקפה מתוך הספרים "דרך ה'" (הרמח"ל) ו"נפש החיים", ו"רוח חיים" (הרב חיים מוולוזין).

הרב שטינמן התגורר בבני ברק בדירה קטנה המרוהטת בפשטות, וסגנון חייו היה פשוט וצנוע.

ממה מתרגש הרב שטיינמן 10 עובדות מפתיעות

החייל הגיע לנחם את הרב שטיינמן, שפרץ בבכי למשמע סיפורו

הנהגת הציבור

מאז הקמת מפלגת דגל התורה בשנת תשמ"ט, הוזמן על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה. לאחר פטירת הרב שך, נחשב הרב שטיינמן למנהיג הציבור הליטאי, לצידו של הרב יוסף שלום אלישיב.

בערוב ימיו של הרב אלישיב, נחשב הרב שטיינמן כסמכות הרוחנית של מפלגת דגל התורה.

הרב שטינמן הורה את דרכם של מפלגת דגל התורה, העיתון יתד נאמן, בד"ץ שארית ישראל, קופת העיר בני ברק, ועד הישיבות, החינוך העצמאי, לב לאחים, ועוד. השפעתו חרגה מגבולות המגזר הליטאי והייתה לו השפעה גם על מפלגות ש"ס ואגודת ישראל.

הרב שטיינמן עסק גם בייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, שידוכים ושלום בית.

הרב חיים קנייבסקי הוציא מכתב נדיר, בו הוא מציין כך: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי (הרב אלישיב) ".

על מה לוותר בשידוכים? תשובותיו של הרב שטיינמן

"שני דברים מדירים שינה בעיניי", אמר הרב שטיינמן. מהם?

מרגש להיזכר: הרב שטיינמן בהדלקת נר חנוכה בשנת תשע"ו

פטירתו והלווייתו

הרב שטינמן נפטר בכ"ד בכסלו ה'תשע"ח, כשהוא בן 103. כיוון שבצוואתו ביקש שקבורתו תיארך תוך 6 שעות מפטירתו, לא יינשאו הספדים, וכי לא יצאו הודעות פומביות על ההלוויה. כן ביקש שירכשו עבורו את המצבה הפשוטה ביותר.

בהלוויה, שעברה סמוך לביתו בבני ברק, השתתפו מאות אלפים. לא נישאו בה דברי הספד, אך הרב גרשון אדלשטיין נשא דברי חיזוק, ומקורבו הרב חזקיהו מישקובסקי הקריא את הצוואה.

סיקור הלוויתו של גדול הדור, הרב שטיינמן זצ"ל:

למרות הצוואה, הורה הרב קנייבסקי כי תקפה של הצוואה היא רק לבני משפחתו, אך לא לכלל הציבור שחייב בכבודו של גדול הדור.  בשל כך נישאו על אודותיו הספדים ונכתבו מאמרים וכתבות לזכרו, ואף יצאו גיליונות אבל מיוחדים.

צוואתו

צוואת הרב שטינמן הדהימה את כל שומעיה. אלו בקשותיו האחרונות של האיש הצנוע, שנשא את משא הדור על כתפיו בדומיה:

"א. אבקש מאד לא להספידני, לא בפני ולא שלא בפני ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה בהם להספיד.

ב. לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים, שבועיים, חדשיים. ולא להדפיס תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב תולדותיו.

ג. לא להדפיס מודעות על הלוי', ולא להודיע על ידי רמקול או רדיו. מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלוויה.

ד. להשתדל שלא להשהות בין מיתה לקבורה, רק לזרז שיהי' קבורה הכי סמוך למיתה.

ה. מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים.

ו. לא לכתוב על המצבה שום תוארים, רק פ"נ ר' אהרן יהודה לייב ב"ר נח צבי שטינמן.

ז. המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו, בלי קניית מקום.

ח. בימים שהמנהג בהם ללכת אל הקבר, כגון בכלות השבעה ושלושים ויא"צ, מכל מקום לא יבזבזו יותר מדי זמן עבור זה ויותר כדאי שיתחלפו במשך המעת לעת ללמוד כסדר ובלי לדבר אז דברים בטלים. אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה יותר כדאי ללמוד תורה לשם שמים בזמן זה.

ט. אבקש שכל מי שרוצה בטובתי ילמוד כל יום פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש, והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים, גם בשבת ויום טוב.

י. הכתבים בדברי תורה וכן באגדה אין להדפיס רק אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס.

יא. אבקש לא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים, כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.

יב. אבקש מאד מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו וכן מי שאני חייב לו כסף ולא ידוע ושבמציאות לא יגבה (היינו דלא יוכל לגבות על פי דין) נא למחול לי.

יג. כל יוצאי חלצי לא ילכו אחרי המיטה כמנהג ירושלים ת"ו.

יד. היות שהרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה".

עם איזה נהג משאית למד הרב שטיינמן חברותא, ומה קרה לרב שטיינמן מעל מפלי הניאגרה? צפו בדברי הרב שלמה לוינשטיין:

עמדותיו

חינוך

תחום החינוך תפס חלק ניכר בפעילותו של הרב שטינמן. יחד עם האדמו"ר מגור, הקים את רשת בתי הספר היסודיים "נתיבות משה". שני גדולי התורה נסעו יחד למסעות התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו".

בשנת תשכ"ג פעל הרב שטינמן לעידוד הקדשת החיים ללימוד תורה בכוללים. כך היה בין היוזמים של הוצאת "עמלה של תורה" באותה שנה, קונטרס שליקט הרב שלמה ברוודה והרב שטינמן כתב לו את ההקדמה, בעילום שם. כשנתיים לאחר מכן מונה לתפקיד ראש כולל פוניבז'. בשנות הנהגתו עודד הרב שטינמן פתיחת כוללים גם מחוץ לריכוזי האוכלוסייה החרדים הוותיקים. הוא יזם וסייע בהקמת רשתות כוללים שבהן אלפי אברכים, כמו "עטרת שלמה" בראשות הרב סורוצקין, "יששכר באהליך", בראשות הרב וויסבורד, ו"מגדל עוז" בראשות הרב יחזקאל אתרוג.

הרב הישיש קם ממקומו וחיבק את השואל. מדוע?

מהו הגיל הקשה ביותר בחינוך ילדים? תשובתו של הרב שטיינמן

הרב שטינמן הדגיש שעיקר החינוך הוא בדוגמה האישית שנותנים ההורה והמחנך. הוא התנגד למבחנים פומביים בנימוק שאין לעודד תלמידים על ידי מתן כבוד בפרהסיה, והורה להמעיט ככל האפשר בהערות ובביקורת פומבית לילדים. הוא תמך בהפחתת השימוש בענישה פיזית והתנגד לסילוק של תלמידים בעייתיים ממוסדות לימוד, כל עוד אינם גורמים נזק רוחני לשאר התלמידים. לדבריו סילוק תלמיד מהישיבה כמוהו כהריגה.

במכתב שפרסם בשנת תשנ"ו קרא להורים לבחור מקום לימודים לבנם על פי ההתאמה החינוכית ולא לבחור במוסד בעל שם אם אינו תואם את רמתו של התלמיד.

זה מה שענה הרב שטיינמן לאב שבנו לא רוצה ללכת להתפלל. מפעים:

בנושא סינון בקבלת תלמידים למוסדות חינוך סבר כי במקרים רבים הדבר אינו נובע ממניעים ענייניים אלא מגאווה.

"מי שמוותר בשביל השלום לא מפסיד", והישועה מיהרה להגיע

מאילו 3 דברים צריך להיזהר? תשובתו של הרב שטיינמן

שידוכים

הרב שטינמן פסל כל גישה בלתי עניינית להתאמת המיועדים לנישואים. הוא מצוטט בחוברת הדרכה לחתנים כמי שאמר שחיי זוגיות מאושרים תלויים בשלושה דברים: ויתור, ויתור וויתור, וכי שורש כל בעיה אפשרית ביחסים בין-אישיים נעוץ באגואיזם ששורשו גאווה.

לימוד התורה

"ובאמת שעלינו לחשוש ולפחד מאותם העומדים כנגדנו ומנסים כסדר לערער את מעמדם של בני הישיבות ולומדי התורה בדורנו ורוצים שילכו לשרת בצבא יותר מהחשש של האיום האיראני ה' ירחם, כאשר אלו המנסים לערער את מעמדם הרי הם מסכנים את קיומינו כפשוטו ולא רק את קיום נפשותינו אלא גם את קיום גופינו בכך שמנסים למנוע את ההגנה האמיתית שהיא לימוד התורה בטהרה שהיא מגנא ומצלא.

רק בזכות לימוד התורה, ובמיוחד כשהתורה היא מתוך הדחק, יש לנו זכות קיום בעולם נגד כל אויבינו המנסים לכלותינו. וכפי הידוע שכל קיומנו עלי אדמות הוא בנסי נסים מאת הבורא ית"ש ונגד כל היגיון וסברא ואנו חיים ככבשה אחת בין שבעים זאבים, ורק בזכות לימוד התורה אין אויבינו מצליחים לפגוע בנו, ועל כן עלינו לחשוש מהנסיון לפגוע במעמדם של בני הישיבות יותר מהאיום האיראני. וכואב הלב שדווקא בתקופה הזאת אנחנו שומעים שיש אנשים שמתפתים לכל מיני פיתויים שמציע הצבא או ארגונים אחרים להוציא אברכים או בחורים מלימוד התורה ולהחליף חיי עולם בחיי שעה תמורת קצת גשמיות.

כוללים

כן פעל הרב רבות לסיוע כלכלי לכוללים ולשאר מוסדות תורה. הרב יזם הקמת קרנות סיוע כלכלי, וכאשר פנו אליו נדיבים בשאלה לאן לתרום, הורה כי יש להעדיף הפניית כספי צדקה לתרומות לכולל אברכים על פני מטרות אחרות.

לסברתו של הרב שטיינמן, בדורנו זה כוללי האברכים משלימים את תפקיד הישיבות, והם כלולים בדברי חז"ל: "אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא להוראה". לדבריו, רק חלק קטן ממי שנכנס ללימוד ייהפך למורה הוראה, אך יש להפנות לכוללים כל בוגר ישיבה. הרב ראה במסגרות הכוללים שמירה   מרוח הרחוב וגורם לחיזוק הזיקה היהודית במקומות בהם הם נמצאים.

הסתפקות במועט

"רק כל הצרה מתחילה בדורנו כאשר אברכים הלומדים בכולל מעוניינים לחיות חיי רחבות ומותרות כמו עשירים", אמר הרב שטיינמן. "יש כאלו שאף נוסעים לחופשות בארץ או בחו"ל, וכי מה חסר הדבר הזה, האם המותרות והטיולים מוסיפים לבריאות האברך? הלא רק שורפים את כספם לדברים של הבל וריק.

"מה הוא ירוויח מזה שאחר כך הוא יהיה פושט רגל?" הרב שטיינמן זצ"ל נשאל בנוגע לסוגיות הנוגעות לכלכלת בית נכונה. צפו בתשובותיו המחכימות. באדיבות ארגון מסיל"ה:

"יש אברכים המתגוררים בארץ ישראל ששואפים לחיות חיי מותרות כמו בחו"ל, והוא שתהיה להם מכונית פרטית מפוארת אשר כידוע זה עולה הון עתק, ואח"כ הנסיעות עצמם עולה להם הון רב, ובכך הם נכנסים לחובות שאינם יודעים אח"כ האיך לצאת מזה ומסתבכים לדאבוננו בחייהם ובכך הולכים ונופלים מהפח אל הפחת וממיטים אסון על כל משפחתם, וראשם כבר לא יכול להיות מונח בלימוד כלל בכזו צורה, כי כל היום הם עסוקים בהלוואות והחזרת חובות, ומלבד זאת הם גם נופלים על כל בני משפחתם הרחבה וכן תושבי השכונה שיתגייסו עבורם, ואינני כבר מדבר על עצם לקיחת הלוואות שלא לצורך דחוף אשר נוגד את דרך התורה לגמרי וכפי שכבר צווח על כך ככרוכיא מרן החזו"א באיגרותיו בהרחבה.

"על כן על כל אברך הלומד בכולל לדעת שעליו לחיות במידה ובמשקל ובמשורה ולא לחיות חיי מותרות חלילה שאחריתה מי ישורנה, ואם יתנהג כך הרי אין סיבה שייכנס לחובות וכך יוכל להתעלות בתורה ובעבודת ה' מתוך מנוחת הדעת ולא ימיט אסון על עצמו".

הרב זמיר כהן מספר על ביתו של הרב שטיינמן

על מה שווה לשלם 150 אלף דולר? הרב שטיינמן בתשובה מפתיעה

קירוב בדרכי נועם

הרב שטינמן סבר כי יש להיזהר ממאבקים כוחניים מול הציבור החילוני ומדינת ישראל, ונקט בגישה של הידברות. לשיטתו, דרך ההתמודדות של הציבור החרדי עם מוסדות המדינה הציונית, היא על ידי הקמת מוסדות תורה וקירוב. בהשראתו יוצאים אברכים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא עודד את פעילות החזרה בתשובה, ולאחר הרב אלישיב – כיוון את דרכו של ארגון לב לאחים. הרב שטיינמן עודד את הרב זמיר כהן בפתיחת ארגון הידברות, תמך בו ועמד מאחוריו.

הרב שטיינמן מסביר מדוע יש בדורינו רבבות בעלי תשובה

תשובתו המפתיעה של הרב שטיינמן לבחור שלא אוהב ללמוד תורה

הרב זמיר כהן מספר על תמיכתו של הרב שטיינמן בארגון הידברות. צפו בדברים המרגשים:

ספריו

הרב שטיינמן הוציא כ-30 ספרים. ביניהם: "איילת השחר" – 15 כרכים של חידושים על כמה ממסכתות התלמוד; "איילת השחר" – 5 כרכים עם חידושים על התורה, "חסד ומשפט" – על מסכת סנהדרין; "יימלא פי תהילתך" – 5 כרכים של שיחות מוסר, כרך ביאורים על סידור התפילה וכרך בענייני ציבור; "מפקודיך אתבונן" ו"אפיקי איל" משיעוריו בספרי המוסר "נפש החיים" ו"דרך ה'".