9 הטיפים שיעזרו לכם להפוך את הילד שלכם לחברותי ואהוב

מיומנויות חברתיות טבועות בילד מרגע היוולדו. אם לא נפריע לו להשתמש בהן - הוא פשוט ישתמש.

חיוך של ילד זו מיומנות חברתית. למחוא כפיים ולהיראות מאושר זו מיומנות חברתית. לזרוק את המוצץ ולצפות שנרים אותו זו מיומנות חברתית, וגם לבכות ולחכות שנענה.

במשך הזמן הילד שלנו לומד מהסביבה שלו איך להתנהג. הוא לומד זאת על ידי שמסתכל עלינו, המבוגרים שסביבו, והוא מלמד את עצמו, על סמך הגיונו הפרטי וניסיונו האישי.

ככל שנשכיל לשים לב למצוקתו החברתית של ילדנו מגיל קטן, כך נוכל לעזור לו ולהשפיע עליו יותר.

מה נוכל לעשות?

הנה לפניכם צרור עצות וטיפים:

1. בואו נסתכל על עצמנו בעיניים.

האם אנחנו כן אנשים חברותיים? או אולי יוצאים לעבודתנו, שבים לביתנו ועסוקים בעצמנו, בבני ביתנו ובמכשיר הטלפון הצמוד אלינו?

אנשים חברתיים יוצרים קשרי ידידות עם הסביבה. עם השכנים, עם חברים, עם קרובי משפחה אהובים, עם אלו שעובדים אתנו, שלא בקשר לעבודה.

הילד שלנו מחקה אותנו.

הביטו בעצמכם ותגלו את הילד שלכם.

רוצים שהילד ישתנה? הפעילו לפני הכול את עצמכם!

2. עד כמה אתם מעודדים חיים משותפים בביתכם?

הילד שלכם עסוק בשלו? הוא קורא ספר שעות רבות ביום, או מתעסק במחשב עם עצמו?

עד כמה הוא יוצא מחדרו ומתעניין באחיו, במה שקורה סביב, בשאלה אם מישהו צריך את עזרתו?

אם אינכם רואים שהוא מתעניין, דאגו להוציאו משלוותו.

בקשו מהילד בקשות שונות, כך שייטמע בחיי המשפחה.

תנו לו להועיל, לעזור, לסייע, להוסיף.

שחקו עם הילדים במשחקים שונים, כולם יחד, בחבורה אחת גדולה.

תנו לו ללמוד יחסי חברות דרך המשפחה. דרך המשחק המשפחתי.

3. האם אתם מסדרים מקום שינה לילדיכם לכל אחד בחדר אחר?

זה נשמע חלומי. לייחד לכל ילד חדר. זה גם חוסך מריבות.

ובכל זאת, כששואלים אותי הורים אם להשכיב כל ילד בחדר לבד, אם יש להם את האפשרות הזו, או לסדר להם חדר משותף – אני מעודדת להכניס לאותו החדר כמה שיותר ילדים.

נשמע מוזר, אבל זהו הדבר.

ככל שהם יתקרבו זה לזה יותר, הם אמנם יריבו יותר, אבל גם ישלימו יותר וגם יפתחו יחסי חברות זה עם זה הרבה יותר מהר.

החדר של הילדים הוא כור ההיתוך שלהם. בואו נאפשר להם להשתמש בו כמה שיותר.

4. האם הבית שלכם שמור אך לכם?

פתחו את השערים לפני אחרים. עודדו את הילדים להביא חברים הביתה. עודדו לערוך אצלכם מסיבה לחברים. עודדו להביא חבר לישון אצלכם בבית.

תנו לילדיכם להבין שמה ששייך לי הוא שלי, אבל אם אשמור אותו לעצמי – אשאר עם עצמי. אם אפרגן גם לשני – אז יהיו לי חברים והחיים שלי יהיו אחרים.

5. ילדכם מביא הביתה חברים. האם הוא מתחבר אתם?

ילדים מביאים חברים הביתה אבל לא תמיד יודעים לכבד אותם. לתת להם משלהם, לשתף אותם, להראות להם שהם שמחים בהם. לפאר אותם.

למדו את הילד איך לקבל את החבר, איך להתייחס אליו כשבא, איך לשתף אותו בצעצועים שלו.

הסבירו לילדכם שהוא יכול לקחת חפץ מסוים ולשים בצד, כי מעדיף שלא יתקלקל, אבל אם ינהג כך מול כל חפציו, הוא יפסיד חברים.

6. האם אתם לוחצים על הילד להתיידד עם חברים?

כל דבר שנעשה בלחץ - סופו ללחוץ בחזרה.

אולי הילד יעשה את הדבר, אבל יעשה זאת בעבורכם, בגלל שביקשתם, בגלל שנדנדתם.

בסופו של דבר לא ייהנה ממה שעושה ודבר שלא נהנים ממנו, בסוף משליכים אותו.

רק בצורה רגועה, ללא לחץ כלל, תביאו ילד להבין איך להתחבר.

7. עודדו את הילד כשמשתדל

הילד מנסה להביא חברים, לעניין חברים, לגרות חברים, ומצליח? – תנו לו זריקת עידוד על כך.

הילד ניסה להביא חברים ולעניינם ולא הצליח? – תנו לו זריקת עידוד יותר משובחת. מגיע לו יותר.

הילד יבין שעליו להשתדל. התוצאה לא בידיו. אבל הוא לא יתייאש, כי קיבל פידבק רציני ומחזק.

8. עד כמה אתם קלילים?

ככל שאתם, ההורים, תהיו קלילים יותר, תקבלו את התנהגותו של הילד בקלילות ובחיוך, כך גם הוא ילמד לחייך. בחברה אוהבים אנשים מחייכים. קשה לשרוד עם כבדות.

למדו את ילדכם לקבל דברים בקלות, בחיוך. להוסיף מילת הומור או בדיחה, שגורמת לילדים להצטרף אליו, ולהמשיך הלאה.

9. אתם רוצים להגביה את ילדכם, ולכן אתם מקטינים אחרים?

רוצים לגרום לילדכם לשמחה ולעודד אותו לחברותיות?

אל תעשו זאת על גב אחרים.

אל תאמרו לו: "טוב, החבר שלך הצליח, אבל זה לא בגלל שהוא חכם, יש להם המון כסף לשלם לו על שיעורים פרטיים".

אם תאמרו משפט כזה - הוא יתחיל לחפש תשובות לחוסר הצלחות שלו בחברה. גם הוא יענה לעצמו תשובות בלתי ענייניות, שמורידות את האחר, וגורמות לו לריחוק חברתי.

10. אל תכריחו את הילד ללכת לחבר, לגשת למורה, לעמוד לומר תשובה בכיתה

אל תכריחו את הילד לעשות דברים שקשה לו לעשותם.

אדם לא מצליח  לרוץ כשמישהו אחר דוחף אותו. כשדוחפים אותו, הוא מצליח רק ליפול.

מתי אדם מצליח? כשהוא מבין שעליו לקפוץ לים, אז הוא קופץ. כך גם מצליח לשחות.

וגם אוהב לשחות.

לסיום, ציידו אותו בכלים הנכונים:

באהבה!

בשמחה!

בחיוך!

בביטחון!

בדימוי חיובי!

בטיפים להתמודדות!

ושלחו אותו למערכה.

אחרי שאתם משקיעים בעצמכם, משקיעים באווירה החברתית המשפחתית, משקיעים בילדכם ובהסתברויותיו, חכו בסבלנות, בתפילה ובקבלה, ובעזרת ה' תראו שינוי מבורך.

איך אמרה לי אישה יקרה שישבה בשורה ראשונה בהרצאה שנשאתי בעניין זה?

"בסופו של דבר – ה' ינצח!".

על זה לא היה לי מה להוסיף.