אז עולה בי מחשבה - מה את מרחמת על עצמך? תרחמי עליו

יום עמוס מאוד
פגישות
טבלאות
הפנינג לכבוד חג הסיגד בתיכון, 
ישיבת צוות ניהול.

חוזרת הביתה
ההסעה של איתני מגיעה, 
מוציאה אותו מההסעה
מניחה אותו על הספה
אחותו נשארת לשמור עליו
עד שאבי יחזור מהעבודה.,
לא להרבה זמן
שלא יקשה עליה.

הוא מחייך
קולט אותי.

אני יוצאת להעביר הרצאה בירושלים
יוצאת  בלב כבד מהבית
על כך שאני משאירה אותו והולכת.
ההרצאה היא לרכזים חברתיים
על חוק ההכלה והשילוב
ממבט של אמא לילד מיוחד, 
שסיכוי קלוש
שתזכה לשלבו בבית ספר רגיל.

סיום ההרצאה
מלא חיבוקים
תובנות
אנרגיות טובות.
הרגשה שאני שליחה
שיש בי הרבה כח.

אני חוזרת הביתה
מלאה בכוחות.

איתני שוכב על הספה
לא רץ אלי
לא מחבק אותי... 
אני לא יודעת אם הוא קלט
שנכנסתי הביתה.
אני מתיישבת לידו
מנסה לקלוט את מבטו
לא מצליחה
הוא שרוי בעולמו
העלום.

מנסה
מדברת אליו
מתקרבת
מחבקת
מלטפת
לוחשת לו באוזן
מתחננת.

כלום

מרגישה איך הייאוש מחלחל בתוכי
הכאב
חוסר האונים
תיסכול
על המצב שלנו
איך הגעתי למצב שיש לי ילד
בהכרה חלקית?
איך?
כבר שש שנים כך... 
זה לא נותן מנוח
זה רודף את המחשבות
זה קורע את הלב.

ילד שלי
לא מזהה אותי
לא זז
לא קופץ לזרועותיי

אני מרגישה איך האנרגיות הטובות
מתחילות להתפוגג
ומחשבות כואבות
תופסות את מקומן

ואז עולה בי מחשבה
מה את מרחמת על עצמך?
תרחמי עליו
הוא כזה מסכן
באיזה מצב קשה הוא נמצא
מצב בלתי נתפס

ילד בן 8
שוכב מעוות על הספה
אמא שלו חוזרת מיום עמוס
והוא לא יכול לחבק אותה
ולשאול אותה לשלומה...
לא יכול לומר לה שהתגעגע
שלא רצה שהיא תלך
שהיה מעדיף שתשאר בבית...

המחשבות חונקות אותי... 

אני מחליטה לשמור את הדמעות ללילה
אני מתחילה לשיר לו
לוקחת אותו עלי
מקפיצה אותו
רוקדת
תופסת את ראשו שלא ייפול
מחזיקה את ידיו
מוחאת כפיים
לא מוותרת...

עד שחיוך קטן מתחיל להפציע בשפתיו
מבטו מופנה אלי
חיוך יותר גדול
מוציא קצת קולות של צחוק. 
ואני ממשיכה
רוצה שיהיה מאושר
אני יודעת שהוא מבין
מרגיש
לפחות שירגיש
אושר ושמחה

אז גם אני עם חיוך גדול
מרגישה אותו עלי
את דופק ליבו
שמרקד בשמחה

אבל
בפנים
עמוק בפנים
זה צורב את הנשמה
הכאב כהר געש שעומד להתפוצץ

אבל זכיתי
באותו הרגע זכיתי לכוחות אדירים

זכינו שנינו לשמוח
להתחבר בשמחה

מאיפה הכוחות?
אני אמא
אמא שרוצה בטובת הילד שלה
ותעשה הכל
ותמצא עוד כוחות שחבויים בה
כדי
שהוא
יהיה
מאושר

גם אם זה ילד
בהכרה חלקית...

לילה טוב
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן