״הבנתי שאני לא שולטת בכלום. רק כשהרפיתי, הלידה התרחשה באופן הניסי ביותר״

"זה היה בהיריון השני שלי. בהיריון הראשון היה לי מאד קשה להמתין כל החודש התשיעי ללידה, ורק לאחר שקיבלתי זירוז ילדתי, בשבוע ה-42. לכן, אל ההיריון השני כבר הגעתי מוכנה עם הציור בראש - שאלד אחרי התאריך המשוער. פשוט עשיתי לעצמי הכנה נפשית, כדי שלא אהיה בלחץ במהלך החודש התשיעי", משחזרת אסתר. ״אבל הפעם השם תכנן לי מסלול שונה לחלוטין. 

אני עובדת כקלינאית תקשורת בבית ספר, ושבוע לפני ראש השנה, אחד הילדים נתקל בי חזק בבטן. הייתי אז בסה״כ בשבוע ה-32 להיריון. הרגשתי שמשהו לא בסדר עם העובר, והחלטתי לנסוע למיון.

לאחר המתנה של כמה שעות במיון וסדרת בדיקות שעברתי, אמרו לי שהכל תקין ושאצטרך רק יום מנוחה.

אבל אחרי יומיים הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי, וניגשתי למוקד החירום להיבדק. האחות אמרה לי שהכל תקין, והפנתה אותי לאולטראסאונד, אך עוד לפני שיצאתי מהמוקד, הרגשתי שיטפון. מאותו רגע הכל קרה מהר כל כך, תוך שעה כבר הייתי באמבולנס והתחילו לי צירים.

בבית החולים, צוות הרופאים הכין אותי לכך שאצטרך להיכנס לחדר לידה, אך בגלל שהעובר היה קטן מדי ובמצג עכוז, הם אמרו שאצטרך לעבור ניתוח קיסרי. אני זוכרת ששאלתי את הרופא שבדק אותי אם יש סיכוי שהעובר יתהפך ושאוכל ללדת באופן טבעי, והרופא השיב שקיים סיכוי אפסי ביותר לאפשרות הזו, בגלל שהיתה ירידת מים, ולעובר יש פחות מקום ברחם״.

"יש עניין שהכל מתהפך לטובה..."

האשפוז של אסתר התרחש יום לפני ראש השנה. הרופאים, כאמור, רצו לנתח אותה בשבוע ה-32 להריונה, אבל החליטו להמתין יממה אחת לשם הגעתו של רופא ספציפי שהיה אמון על כך. נראה כי המשפט המפורסם של רבי נחמן, "יש עניין שהכל מתהפך לטובה", מצליח לתאר היטב את שהתחולל בהמשך הריונה של אסתר.

״למחרת, ברוך השם, הצירים פסקו לאט לאט״, אסתר ממשיכה ומספרת. "זה היה בערב ראש השנה, והרופאים הודיעו לי כי מעכשיו ועד להודעה חדשה אני אהיה מאושפזת בבית החולים, וככל הנראה אלד בימים הקרובים. בינתיים הם נתנו לי הוראה לשכב, ולזוז כמה שפחות. היה לי קשה מאד, כי אני אישה פעלתנית מאד, אך קיוויתי שהמנוחה והתפילות שהתפללתי בלי הרף אולי יעשו את שלהם והמצב ישתנה לטובה. בערב ראש השנה אני זוכרת שבכיתי מול הנרות ואמרתי לקב״ה, 'עכשיו שנה חדשה. מה שנגזר שנה קודמת יכול להיות בטל ומבוטל'.

"במשך ימים ארוכים לא הפסקתי להתפלל להשם, שאצליח למשוך עוד ועוד עד ללידה. ביקשנו גם ברכות מרבנים - מהרב דוד אבוחצירא, מהרב חיים קנייבסקי ומכמה רבנים מצרפת, ואז, לאחר כשבוע, הגעתי לבדיקת אולטראסאונד שגרתית - ופתאום האחות בישרה לי שהעובר התהפך!

"אני זוכרת שבכיתי והודיתי לקב״ה, זה ריגש אותי כל כך לראות מהו כוחה של תפילה. זה נתן לי כוחות להמשיך ולהתפלל שאצליח ללדת כמה שיותר מאוחר. הייתי מאושפזת בבית החולים למעלה משלושה שבועות, כשבשבוע ה-35 הרופאים כבר רצו ליילד אותי, אבל לאחר התייעצות עם הרב שלנו החלטנו למשוך עוד קצת. ניסיתי למשוך עוד יום ועוד יום, ולבסוף, בשבוע ה-36, נכנסתי לחדר לידה. ילדתי את הבן שלי בלידה טבעית לחלוטין, תינוק בריא ושלם ובמשקל תקין, ברוך השם.

"מה שלמדתי מהניסיון הזה שלנו, זה את העניין של להרפות ולהשליך את הכל על השם! אני מצדי צריכה לעשות את ההשתדלות של לחשוב טוב, להתפלל ולקוות לטוב, ויחד עם זה להרפות ולסמוך על השם שהוא זה שמנהל כאן את העולם לפרטי פרטים – גם את העניין של  כיצד ובאיזו שנייה, בדיוק, התינוק ייצא לאוויר העולם".

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום:

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il