האב והסב השכול: "לא הייתי מחזיק מעמד בלי האמנות והאמונה"

איך אב שכול מתמודד כששומע שנכדיו נהרגו בתאונת דרכים? איך ממשיכים לחיות אחרי שחצי משפחה נכחדת? אברהם גרינפלד המתגורר ביישוב מכמש, עשוי כל-כולו ממקשה של אהבה ואמונה, והוא נמנה על הזן של האנשים שלא מסוגלים ליפול ברוחם, אלא מתעקשים לראות את הטוב בכל דבר ובכל סיטואציה.

"החיים שלי מעולם לא היו קלים", הוא מספר, "כבר כילד חוויתי קשיים כלכליים, ואני זוכר כי הוריי שלחו אותי ללמוד בישיבה חדשה, כדי שלא ליצור נטל כלכלי על כתפיהם. בהמשך, התגייסתי לסיירת שריון כחובש קרבי והייתי הדתי היחיד בפלוגה, מה שיצר לא מעט קשיים והתמודדויות. שלא לדבר על מלחמת ההתשה בה השתתפתי, בה חוויתי פחד מוות כפשוטו".

אבל ההתמודדות האמתית הגיעה בהמשך. "במלחמת לבנון השנייה קרה לנו אסון ששינה את חיינו", הוא אומר בכאב, "בני, יהודה ז"ל, נפל במלחמה והשאיר את אשתו גבריאלה עם ילדיו הקטנים - רעיה בת השנתיים וחצי ורון בן השלושה חודשים".

לפני כשלוש שנים המשיכה החרב להכות במשפחת גרינפלד. חנוך, בן נוסף של אברהם, טס ביחד עם אשתו נעה וארבעת ילדיהם לטיול בגיאורגיה. בתאונת דרכים קשה וטראגית, שזכורה היטב, נהרגו אחינועם בת התשע ונבו בן החמש. נעה, אמם, נפצע קשה. "יידעו אותי על כך בערב יום כיפור, והיה לי מאוד קשה להתפלל", נזכר אברהם, "הצער היה נוקב, הרגשתי שאני לא יכול לעשות כלום חוץ מלחשוב על בני, כלתי ונכדיי. אך דווקא מתוך החושך התחלתי לראות את האור. פתאום אמרתי לעצמי: 'חנוך ונעה ניצלו, וזהו נס אמתי, גם שני ילדיהם – יפתח ועברי, יצאו בחיים. אל תשכח שגבריאלה, אשתו לשעבר של יהודה, נישאה בשנית ויש לך קשר טוב איתה, עם בעלה ועם נכדיך. איך אפשר שלא להודות?'"

סדן הפקת אמנות

נלחם בפרקינסון

המוטו של 'להודות על כל דבר', מלווה את אברהם גם בשנים האחרונות, בהן הוא נאלץ להתמודד עם מחלת הפרקינסון שהתפרצה אל תוך חייו.

"שום דבר לא יכול להכין את האדם לאובדן של יכולות", הוא אומר בעצב, כשהניסיון מדבר מתוך גרונו, "אבל אני חושב שההתמודדויות שחוויתי לאורך כל חיי, וההתגברות עליהן, דווקא הן אלו שנתנו לי את הכוח והאמונה שעוזרים לי עד היום. בנוסף, יש את לימוד התורה שאני מקפיד עליו מאז היותי ילד קטן. כילד, אמא התעקשה שאלמד בשעות הצהריים עם מלמד מהונגריה. לא תמיד אהבתי את זה, אך זה לימד אותי לא לוותר לעצמי. גם העובדה שהייתי הדתי היחיד בצבא, חיזקה את אמונתי וסייעה לי להיאבק על עקרונותיי".

סדן הפקת אמנות

מה נותן לך כוח בזמנים קשים?

"בכל פעם שאני כמעט שוקע בעצבות, אני נזכר בסבי היקר – אביו של אבי. הוא נפטר צעיר וסבתי נשארה אלמנה עם שני יתומים קטנים. הצער היה גדול מאוד. בהמשך אבי היה פרטיזן, לחם בגרמנים וחרף נפשו כדי להציל יהודים. אימי, נחמה, אף היא ילידת הונגריה, הייתה בת יחידה להוריה העשירים וחיה חיי תפנוקים. כל הטוב הזה נקטע, כשהובלה עם הוריה לאושוויץ, שם הם נרצחו והיא  נשלחה לעבודה. לאחר המלחמה נפגשו הוריי, התחתנו ועלו לארץ.

"כיום אפשר לראות שמאנשים שעברו כל כך הרבה בחייהם צמחו ברוך ה' משפחות גדולות ומפוארות. אני גם רואה את חסדי ה' באופן מיוחד בכך שלבניי יהודה וחנוך נשארו ילדים. זה מחזק אותי מאוד, אני ממש רואה את חסדי ה'. לגבי מחלת הפרקינסון – זה לגמרי לא קל, אך לימדתי את עצמי לא לוותר, והעיקר - אני מאמץ את כל כוחותיי כדי להמשיך בתחביב אותו פיתחתי במשך השנים – צילום ועיבוד תמונות באופן מקצועי. בימים אלו אני גם יוצא בתערוכה, בה אני מציג את יצירותיי. היא תוצג בבית יד לבנים רמת גן - החל מהשבוע הבא".

סדן הפקת אמנות

המצלמה ביד

על מה שהוביל להקמת התערוכה הוא מספר: "אהבתי לצלם כבר מילדותי. בגיל 17 קניתי מצלמה והתחלתי לצלם. בהמשך הייתה לי אפשרות כספית ללמוד צילום או הנדסת חשמל. בחרתי ללמוד מקצוע בו אוכל לפרנס את משפחתי והצילום נשאר כתחביב. אבל כיום, בגילי, אני כבר יכול להרשות לעצמי להקדיש זמן לתחביבים, וזה מה שאני עושה. בתערוכה שלי מוצגים צילומי אנשים, צילומי טבע ועיבודים מיוחדים בסגנון אישי. זו תערוכה שמיועדת לכל מי שמתעניין, והיא מאפשרת לי לבטא את עצמי על ידי צבעים, צורות ושילובים. זה מעניק לי הרבה הנאה וסיפוק".

סדן הפקת אמנות

צילומיו של אברהם, כפי שניתן לראות, הינם יצירות מופת מבחינות רבות כמו קומפוזיציה, פרספקטיבה וצבעים, אולם הדבר הבולט בהם היא האהבה הנשקפת מהם, אהבת האדם, הארץ, הטבע והמעשה.

סדן הפקת אמנות

אברהם טוען כי הוא רואה באנשים, בצילומי הטבע, ובעיבודים המיוחדים לו את האור, שמקשר ומחבר בינינו בני האדם. "אני מרגיש שזו הדרך עבורי לבטא את הדברים העמוקים שיושבים במעמקי ליבי, על ידי שימוש בצורות מופשטות ואחרות וכל זאת תוך שילוב החומר והרוח. אני משתדל להעביר ביצירות את השמחה והאופטימיות כאמצעים להתמודדות עם הקשיים בחיים". 

יש לך מסר שתוכל להעביר לאנשים אחרים שמתמודדים?

"אי אפשר להגיד לאחרים כלום, כי כל אחד עובר את המסלול שלו בצורה שונה. אבל אפשר לחבק, להקשיב ולעזור במה שצריך", טוען אברהם, "ואפשר תמיד להתחזק באמונה. אני יכול להעיד באופן אישי כי האמונה היא זו שעוזרת לי. אני מאמין שה' עושה הכל לטובה ותמיד אפשר למצוא את הטוב במצב הנתון".