מעדיפים לנפוש בארץ, משתכרים יותר; נתונים מרתקים על החרדים

האם החרדים באמת חיים על חשבון המדינה? מהם הטעמים שמאחורי אורח חייהם? הרב זמיר כהן בסרטון מרתק - כל האמת על החרדים. צפו:

השבוע פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את נתוני החברה החרדית לשנתון 2019. מן הממצאים עולים נתונים מעניינים, ביניהם: החרדים משתכרים יותר מבעבר, האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר, והם מעדיפים לנפוש בארץ.

אוכלוסייה

המחקר, שנערך על ידי ד"ר לי כהנר וד"ר גלעד מלאך, השווה את קצב גידול האוכלוסייה החברה החרדית לקצב הגידול של אוכלוסיות במדינות המפותחות, קצב הגידול של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא המהיר ביותר – כ-4% בשנה. הגורמים לקצב הגידול המיוחד הזה הם שיעורי פריון גבוהים, תנאי רפואה ומחיה מודרניים וגיל נישואים צעיר. ואכן, האוכלוסייה החרדית הישראלית צעירה מאוד – כמעט 60% ממנה הם מתחת לגיל 20, לעומת 30% מכלל האוכלוסייה בישראל. בשנת 2019 האוכלוסייה החרדית הישראלית מונה 1,125,000 נפש, לעומת כ-750,000 ב-2009, וחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בישראל הוא 12.5%

מחקר חדש: החרדים - האוכלוסייה המתנדבת ביותר בישראל

מדוע היהודים החרדים מתלבשים לפי קוד לבוש מחמיר כל כך?  

שיעור הנשואים בחברה החרדית – גברים ונשים – בגילאי 20+ גבוה בהרבה (84%) משיעור הנשואים בגילאים אלו בחברה היהודית הלא־חרדית (62%). פער זה מוסבר בגיל הנישואים הצעיר בחברה החרדית. עם זאת, במרוצת השנים ניכרת עלייה מסוימת בגיל הנישואים באוכלוסייה זו. בשנים 2004-2003, למשל, היו 23% מהחרדים בגילים 29-20 רווקים, ובשנים 2018-2017 עלה שיעורם ל-31%

.

חינוך

לחינוך החרדי חלק נכבד במערכת החינוך העברית בפרט (24.5%) ובמערכת החינוך הישראלית בכלל (18.5%). מתחילת שנות האלפיים חל גידול מהיר במספר התלמידים בחינוך החרדי. בחמש השנים האחרונות קצב זה הואט מעט, והוא עומד על 3.4%.

בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) למדו בחינוך החרדי – היסודי והעל־יסודי – כ־332,000 תלמידים. רוב מוסדות החינוך החרדיים (75%) שייכים לזרם המוכר שאינו רשמי (בכלל זה החינוך העצמאי ורשת בני יוסף – מעיין החינוך התורני), כרבע (23%) שייכים לזרם הפטור, ו-2% שייכים לזרם הממלכתי.

צוהר לתרומתו הבלתי יסולאת בפז של ציבור זה למדינת ישראל (באדיבות רדיו גלי ישראל):

עלייה משמעותית במספר תלמידי הישיבות והאברכים

מספר תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" החרדים (כולל תלמידי חו"ל שלומדים בארץ) עמד בשנת 2018 על 133,933. במשך השנים 1999-2012 גדל מספרם של בני הישיבות והאברכים הישראלים בקצב של 4% לשנה (קצב מזהה לגידול החברה החרדית בכללה), ובארבעת השנים האחרונות 2015-2018, קפץ מספר האברכים ב-30% - מ-66,000 בשנת 2014, ל-86,000 בשנת 2018.

מספרם של בחורי הישיבה גדל בשנים אלו באופן חד: מ-30,000 ל-37-000, קפיצה של 21%. בשנת 2018 לבדה עמדה הקפיצה במספר האברכים על 6% - גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית, שעומד על 4%

. 

מרוויחים פחות אבל מרוצים יותר

בין השנים 2015-2018 נרשמה בלימה בשיעורי התעסוקה של הגברים החרדים. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 51% בשנת 2018 לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא־ חרדים. בשנת 2015 עמד שיעור התעסוקה שלהם על 52%. בקרב נשים חרדיות המגמה שונה: בשנת 2018 76% מהן עבדו, לעומת 71% בלבד בשנת 2015. גם הפערים בין נשים חרדיות ליהודיות לא חרדיות קטנים יחסית: 76% מהנשים החרדיות עובדות, לעומת 83% מהנשים היהודיות הלא־ חרדיות.

היקף העוני באוכלוסייה החרדית גדול בהרבה מהיקפו בשאר האוכלוסייה. בשנת 2017 כמעט מחצית (43%) מהמשפחות החרדיות חיו מתחת לקו העוני, לעומת 11% מהמשפחות היהודיות הלא-חרדיות. ואולם חרף שיעורי העוני הגבוהים, בכל זאת מדובר בירידה, אחרי שבמשך למעלה מעשור שיעור המשפחות החרדיות מתחת לקו העוני עמד על 50%–58%. משנת 2015 ניכרת ירידה משמעותית ורצופה בשיעורי העוני במגזר החרדי.

חרדופוביה: מדוע זכו החרדים לתדמית כה שלילית?

מחקר עדכני שובר מיתוסים על האוכלוסייה החרדית

רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. בשנת 2016 הייתה ההכנסה החודשית ברוטו למשפחה חרדית 13,650 ש"ח, נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי (20,876 ש"ח). הגורמים להכנסה נמוכה זו הם תא משפחתי המבוסס פעמים רבות על מפרנס יחיד, היקף משרה קטן, משלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה ושימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.

מיליארדי בני אדם צועדים בעולם במרדף החיים וכולם רוצים להנות. בתרבות המערבית שואף האדם הממוצע לדירת יוקרה, לרכב נוצץ, לביקור במסעדות ומלונות פאר, לבילויים ותענוגות הגוף. ואילו התרבות המזרחית מחנכת את הנוהרים אחריה לפרוש מהחומר לצומות ולסיגופים, להימנעות מדיבור, ולפרישה מהאישה, רק כך - טוענת התרבות המזרחית, תגיע להנאה אמיתית בחיים. מהי האמת? מהי הדרך הנכונה שתגרום לי ליהנות מחיי כראוי?

ממצא מפתיע הוא", מציינים החוקרים בפרק ג' של המחקר. "שלמרות ההכנסה הנמוכה יחסית, 68% מהחרדים בגילים 20+ מרוצים או אפילו מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי".

היקף העוני באוכלוסייה החרדית גדול בהרבה מהיקפו בשאר האוכלוסייה. בשנת 2016 כמעט מחצית (45%) מהמשפחות החרדיות חיו מתחת לקו העוני, לעומת 11% מהמשפחות היהודיות הלא־חרדיות. ואולם חרף שיעורי העוני הגבוהים, בכל זאת מדובר בירידה אחרי שבמשך למעלה מעשור שיעור המשפחות החרדיות מתחת לקו העוני נע בין 50% ל-58%.

אשר להוצאות - ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר החרדי היא פחות ממחצית מן ההוצאה הכספית החודשית לנפש במגזר היהודי הלא־חרדי (2,658 ש"ח לעומת 5,635 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק הבית החרדי גדול יותר. ב-2016, למשל, הוציא משק בית חרדי 14,357 ש"ח בחודש, 12% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי.

הצבעה בבחירות

מן המחקר נראה שבבחירות לכנסת ה-22 (2019, מועד ב) קיבלו המפלגות החרדיות – יהדות התורה וש"ס – את קולותיהם של 13.5% מכלל המצביעים בבחירות לכנסת, לעומת 8.2% מן הקולות שקיבלו מפלגות אלו בבחירות בשנת 1992. דפוסי ההצבעה לרשימת יהדות התורה הם אינדיקציה למספר החרדים בישראל ולתפרוסת הגאוגרפית שלהם. 24% מן המצביעים ליהדות התורה הם מירושלים ו-19% מבני ברק. כ-20% מן המצביעים ליהדות התורה הם מן הערים החרדיות "החדשות" (אלעד, ביתר עילית, מודיעין עילית ובית שמש), ועוד 12% הם מערים גדולות שיש בהן ריכוז חרדי (חיפה, נתניה, אשדוד, פתח תקווה ורחובות). שאר המצביעים מגיעים מן הפריפריה ומיישובים אחרים.

החוקרים, שהשוו את נתוני הבחירות של 1992 לנתוני הבחירות של 2019 מלמדת שישנן ערים שבשל תהליכי התחרדות שיעור המצביעים בהן ליהדות התורה הוכפל או יותר מכך: ירושלים, אשדוד, חיפה וערד. בתל אביב, לעומת זאת, הצטמצם שיעור החרדים המצביעים למחצית משיעורם בשנת 1992

איזה כיף להיות יהודי. מה התועלת לאדם בכל מצווה ומצווה, ומה מסתתר מאחורי כל המצוות הללו? הרב זמיר כהן בסדנא חשובה ומרתקת: