אלוקים, הוא גדול או קטן? 5 משלים למחשבה

אלוקים, הוא גדול או קטן?

בוקר אחד פנה ילד לאביו ושאלו: "אבא, אלוקים הוא גדול או קטן?".

השיב לו אביו: "שאלה יפה שאלת, בוא איתי ואענה לך".

לקח אותו אביו לשדה התעופה ואמר לו: "הסתכל לשמים, אתה רואה באופק מטוס?". "כן", השיב בנו. "אמור נא לי, המטוס הזה קטן או גדול?", שאל האב.

השיב בנו: "המטוס ממש קטן, אבא".

לאחר עשר דקות הצביע האב שוב על אותו המטוס ושאל את בנו: "בני, המטוס הזה קטן או גדול?".

"הוא הרבה יותר גדול עכשיו", השיב בנו.

לאחר עשר דקות נחת המטוס מולם. שאלו אביו: "המטוס קטן או גדול?".

"אבא! המטוס הזה ענק!".

אמר לו אביו: "פה טמונה התשובה לשאלתך אם אלוקים הוא גדול או קטן. התשובה תלויה אך ורק בך, בני! אם אתה רחוק מבורא עולם, אז הוא קטן בעיניך. אם תתקרב אליו יותר, תיצמד אליו, אתה תבין ותראה כמה עצום הוא...".

להביע הערכה

בחור צעיר נכנס לחנות שכונתית ושואל את בעל החנות אם הוא יכול להשתמש בטלפון. בעל החנות מהנהן בהסכמה והוא שומע, על כורחו, את שיחתו של הבחור הצעיר.

הבחור מתקשר למישהו ושואל אותו אם הוא זקוק לגנן.

מעברו השני של הקו, כנראה שהתשובה הייתה שיש להם גנן ושהם אינם זקוקים לגנן כרגע.

הצעיר ממשיך ומקשה: "האם הגנן שלכם מקצועי דיו לטעמכם?".

כנראה שהוא מקבל תשובה שהם מרוצים מהגנן שלהם, כי בעל החנות שומע את הבחור הצעיר ממשיך ו"מנדנד" להם: "האם תהיו מוכנים לשקול להחליף אותו בעתיד?".

כנראה שהוא קבל תשובה שלילית. הוא הודה להם בנימוס וסיים את השיחה.

נכמרו רחמיו של בעל החנות, על הצעיר ועל ניסיונותיו העקשניים שלא עלו בהצלחה. הוא פנה אליו ואמר לו: "ראה נא, בחור צעיר, לא יכולתי להימנע מלהקשיב לשיחתך. צר לי על התשובה השלילית שקבלת, אבל שמע נא לעצת אדם מבוגר ממך: אתה נראה לי אדם נחוש ושאפתן מאד. תהיה בטוח שיגיעו ימים טובים יותר ותהיה לך הרבה עבודה".

הבחור הביט בו ואמר בחיוך: "תודה על הדאגה, אבל אני הייתי דווקא מרוצה מאד מהשיחה הטלפונית. אני הוא הגנן של המשפחה שאיתם דיברתי רק הרגע. זו הדרך שלי לוודא שהם מרוצים ממני, ושאני עושה את מלאכתי נאמנה...".

חברים, על מנת להשתפר וליצור יחסים טובים יותר, כדאי לכולנו, מדי פעם, לשאול את הקרובים אלינו – האם אני בסדר? האם אני נוהג אתך כראוי? אך יחד עם זאת, חשוב לא פחות, הוא להביע את הערכתכם ישירות לקרובים שלך, כדי שהם לא יצטרכו לנחש מה אתה חושבים ולחפש זאת דרך מקורות משניים...

(צילום: shutterstock)

בסך הכל נקודה קטנה?...

 לפניכם "שאלת רב" שהופנתה בצורה די פרובוקטיבית, אך תשובת הרב קולעת כל כך, שלא יכולנו שלא לשתף אתכם.

השאלה: למה היהדות עסוקה כל כך בפרטים קטנים ובלתי רלוונטיים, כמו כמה מצה בדיוק צריך לאכול בליל הסדר, איזה כלי חלבי ואיזה בשרי, או איך לקשור את שרוכי הנעליים שלי?

לי זה נראה כאילו היהדות מזניחה את העיקר, כשהיא נתפסת לקטנוניות. לזה היהודים קוראים רוחניות? (כבר שלחתי לך שאלה זו לפני שבוע אך לא נעניתי. אולי סוף סוף קיבלת שאלה שאין עליה תשובה?!).

תשובת הרב: האמת היא שכשקיבלתי את שאלתך תכף עניתי לך, והעובדה שלא קיבלת את תשובתי - היא התשובה לשאלתך.

ראה, השבתי לך, אך כשכתבתי את כתובת הדוא"ל שלך לא הוספתי נקודה לפני המילה Com.

סברתי שתקבל את הדוא"ל גם ככה, שהרי בסך הכל חסרה רק נקודה אחת קטנה. זאת אומרת, זה לא שכתבתי שמך לא נכון או מילה מוטעית, או משהו דרסטי אחר. צריך להיות קטנוני מאוד כדי לא להבין ש: gmailcom ו- gmail.com זה אותו דבר.

זה לא מגוחך שלא קיבלת את תשובתי רק בשל העדר נקודה אחת קטנה ובלתי רלוונטית?

לא, זה לא מגוחך!

כי הנקודה היא לא רק נקודה, היא מבטאת משהו. לאותה נקודה הרבה יותר משמעות מאשר כמה פיקסלים במסך.

לי היא נראית בלתי רלוונטית בעליל, אך זה נובע רק מחוסר הידע שלי בדרכי האינטרנט. כל מה שאני יודע הוא שבתוספת הנקודה הדוא"ל שלי מגיע ליעדו, אך בלא הנקודה - הוא הולך לאיבוד ומגיע לאן שהוא.

כך גם פה, למצוות יש עומק עצום. כל פרט מכיל עולם של משמעויות, ומרכיב את התמונה השלמה. כשמקיימים מצווה בשלמות ובדייקנות, גל רוחני נשלח מאתנו אל היקום, עד ל"דואר הנכנס" של הקב"ה.

אם ברצונך להכיר את המשמעות של הנקודה באינטרנט, תלמד על תפעולה של הרשת. אם ברצונך להבין את משמעות מצוות היהדות, תלמד תורה...

כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד

פעם היה מלך, שהיה לו יועץ שכל הזמן היה אומר "הכול לטובה".

יום אחד המלך יצא לצוד ביער והוא החליט לקחת איתו רק את היועץ הזה. המלך ירה חיצים, ולפתע חץ אחד השתחרר מן הקשת טרם זמנו ונכנס בטעות ברגל של המלך... הרגל שתתה דם, אך המלך, שהיה בקי בכל החכמות, חבש לעצמו את הרגל, ותוך כדי חבישה, הוא שומע את היועץ שלו לוחש לו: "הכול לטובה...זה הכול לטובה...".

המלך, שכבר התעצבן, אמר ליועץ: "תחפור עכשיו בור!". היועץ החל לחפור, וכשסיים אמר לו המלך: "עכשיו תיכנס לתוך הבור, ותישאר כאן, ושיהיה לך לטובה!...".

היועץ עשה כציווי המלך, והמלך הלך לדרכו. בדרך פגשה בו חבורת קניבלים אוכלי בשר אדם. כמובן שמיד תפשו, קשרו אותו והדליקו כבר את המנגל...

אך טרם שנעצו בו את השיפוד, הבחינו הקניבלים כי יש לו פצע מדמם ברגל, והם חששו לאכול אותו, כי מי יודע אולי הפצע מזוהם... הם אוכלים רק בריא... אז שחררו אותו.

המלך כבר הבין שכל הפציעה שלו אכן הייתה לטובה, וכשהוא חזר לבור, הוא מצא שם את היועץ רוקד משמחה ושר בקולי קולות: "הכול לטובה! הכול לטובה!".

סיפר לו המלך את כל הסיפור, ואמר לו: "דע לך, שאכן הפציעה שלי הייתה לטובה, כי אם לא, היו אוכלים אותי הקניבלים. אבל למה אתה חושב שזה שאתה בבור זה לטובה?".

אמר לו היועץ: "כי אם אני הייתי נמצא איתך, היו אוכלים את הבשר שלי...".

הרבה שאלות יש לאדם במהלך חייו. הרבה אירועים הוא עובר, ולא מבין מדוע דווקא לו קרו המקרים הללו. הוא רוטן, כועס, נכנס למרה שחורה ולא מוכן לקבל את הקושי שהוא עובר כעת...

אם תעצור לרגע, אם תיקח לרגע נשימה ותפנים שיש יד מכוונת, יד שעוטפת אותך באהבה, יד שמשגיחה עליך בכל מהלך בחייך, יד שבכל מצב מחפשת רק את טובתך - כבר לא יהיו לך שאלות. אתה תבין שכל קושי שלך, כל אירוע חריג שקורה לך, הוא פשוט לטובתך!

לכבד את דעותיו של האחר

אדם אחד הניח פרחים על קבר אשתו כשפתאום הוא רואה סיני שם צלחת מלאת אורז על הקבר הסמוך.

שאל את הסיני: "אתה באמת חושב שהמת ייצא מהקבר לאכול את האורז?".

ענה לו הסיני: "כן, כשאשתך תצא להריח את הפרחים".

לכבד את הזולת, לכבד את דעותיו של האחר, היא אחת התכונות הכי טובות של האדם. עלינו לזכור כי בני אדם שונים זה מזה, ולכן מתנהגים אחרת וחושבים אחרת. אל תשפוט, רק נסה להבין, ואם אתה לא יכול להבין – תכבד, ואל תזלזל.

אמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" (ברכות נח' ע"ב). ה' ברא את בני האדם עם פרצופים שונים, במטרה שנכיר בכך שכל אדם הוא בריה בפני עצמו, ויש לו אופי ודעות המיוחדות רק לו. וכפי שאנו מקבלים את העובדה שפרצופו שונה משלנו, כך גם עלינו לקבל את העובדה שדעותיו שונות משלנו.