לאחר שנתניהו התפטר: ליצמן מונה לשר הבריאות

הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) את מינויו של סגן השר יעקב ליצמן (יהדות התורה) לתפקיד שר הבריאות. המהלך מגיע לאחר שביום שישי הודיע נתניהו לבג"ץ כי יוותר על כל תפקידי השר בהם הוא מחזיק עד יום שלישי, למעט תפקידו בראשות הממשלה, זאת, בעקבות הגשת כתבי האישום נגדו.

בהודעה מטעמו של ליצמן נמסר כי "בשל ההתפתחות הפוליטית והמשפטית, מונה ח"כ יעקב ליצמן לשר הבריאות בפועל, במקום תפקיד 'סגן שר במעמד שר'– מינוי שהחזיק בו עד עתה, זאת לאחר שהוברר כי סמכויות 'סגן שר-במעמד שר' שהועברו לליצמן בשעתו, אינן תקפות במינוי שר מעליו שאינו ראש ממשלה". לפי ההודעה, המינוי נעשה בהתאם לאישור מועצת גדולי התורה.

בשלב זה מחזיק נתניהו גם בתיקי הרווחה, החקלאות והתפוצות. לפי דיווח ב'הארץ', נתניהו מתעתד למנות לתיקים הנותרים נציג מש"ס ושניים מהליכוד, כשבבורסת השמות הליכודיים נמצאים אבי דיכטר, מיקי זוהר, ציפי חוטובלי, ניר ברקת ודוד ביטן.

בחודש שעבר החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ועבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000. בעקבות עתירה שהוגשה נגד המשך כהונתו כשר, הודיע לו מנדלבליט כי לא יגן עליו בבג"ץ ובשל כך הודיע לבית המשפט כי יוותר עליהם מיוזמתו. בהתאם לפסיקת בג"ץ מ-1993, המוכרת כהלכת דרעי-פנחסי – במסגרתה הורה בג"ץ לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום – מקובל כי שרים וסגני שרים מתפטרים מיוזמתם לפני שראש הממשלה מאלץ אותם. לצד זאת, היועץ המשפטי לממשלה סירב פעמיים לדון בשאלת כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה או להרכיב את הממשלה הבאה, ורק לאחר שבג"ץ אילץ אותו, הודיע כי יגבש את חוות דעתו עד לדיון על כך בבית המשפט ביום שלישי.

ליצמן מחזיק בתיק הבריאות מאז כינון הכנסת ה-20 ב-2015. בשל נורמה שהשתרשה בסיעת אגודת ישראל, בתחילה הוא שימש סגן שר תחת השר נתניהו, ולאחר מכן, בהוראת בג"ץ, הוא מונה לשר. בסוף 2017 הוא התפטר מהממשלה במחאה על עבודות הרכבת בשבת, אולם חזר בהמשך לתפקיד סגן השר בעקבות שינוי חקיקה. הוא היה סגן שר הבריאות תחת נתניהו גם בכנסת ה-18, בין 2009 ל-2013. נגד ליצמן עומדת המלצת המשטרה מאוגוסט להעמידו לדין בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, בשתי פרשות.