נתניהו הודיע שימסור הצהרה מיוחדת - ואז חזר בו: "לא יכול לנהל הצהרה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (שני) כי ימסור בשעה 20:00 הצהרה לתקשורת במלון אוריינט בירושלים, אך זמן קצר לאחר מכן נמסר ממשרד ראש הממשלה כי ההצהרה תידחה למועד אחר. בכחול לבן התייחסו לדחיית ההצהרה, וכתבו בחשבון הטוויטר של המפלגה: "הוא לא יכול לנהל הצהרה, איך הוא ינהל מדינה?"

נגד נתניהו עומדים שלושה כתבי אישום, בהם הוא מואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בימים האחרונים התייחס נתניהו מספר פעמים לנושא בקשת החסינות שלו מפני העמדה לדין, אותה כינה "אבן יסוד בדמוקרטיה". קודם לכן טען נתניהו כי בקשת חסינות "אינה התחמקות מהעמדה לדין", זאת, לאחר שבמהלך מערכת הבחירות באפריל הוא הכחיש כי בכוונתו לפעול למניעת העמדתו לדין.

מוקדם יותר היום הגישו סנגוריו של ראש הממשלה את תשובתו לבג"ץ נגד העתירה הדורשת את הקמת ועדת הכנסת שתדון בחסינותו, בה נטען כי מדובר בניסיון התערבות בהליכים פרלמנטריים פוליטיים. העתירה הוגשה על ידי התנועה לטוהר המידות ועו"ד שחר בן מאיר, שביקשו מבית המשפט לחייב את הכנסת למנות את ועדת הכנסת לצורך הדיון בבקשות החסינות מפני העמדה לדין של נתניהו ושל ח"כ חיים כץ מהליכוד, נוכח העובדה כי בלא ועדת כנסת שתסיר את חסינותו – פתיחת משפטו של ראש הממשלה תתארך בעוד זמן רב. לפי פרסומים שונים, במערכת הפוליטית מעריכים שראש הממשלה יגיש כבר בימים הקרובים את בקשתו לחסינות מפני העמדה לדין ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, זאת, עד יום חמישי – קודם 30 הימים שניתנו לו לצורך כך מאז הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על העמדתו לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.

נתניהו אמור להגיש את בקשת החסינות שלו – המהותית והאישית, מוועדת הכנסת, אולם מאז אפריל, עם הבחירות הראשונות, היא פוזרה ומאז לא מונתה מחדש. כך, שרק אם תורכב ממשלה – בהערכה אופטימית, במאי 2020 – תוכל הכנסת לדון בבקשה. זאת ועוד: גם לאחר כינונה, הדיון אודותיה צפוי להידחות באמתלות שונות שיעכבו בפועל את ההגשה הרשמית של כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים שידון בתיקיו של ראש הממשלה. בנוסף, לאור הכרזתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כי מפלגתו לא מתכוונת לתמוך בהענקת החסינות לנתניהו, סביר כי בסופו של תהליך החסינות תוסר והמשפט יחל.

מנדלבליט מודיע על הגשת כתבי האישום

אם ועדת הכנסת תאשר את הענקת החסינות לנתניהו, הבקשה תועבר למליאת הכנסת שתצביע על אישור המהלך. בתיק 4000 (תיק בזק-וואלה) צפוי נתניהו לבקש חסינות מהותית המגינה על חברי פרלמנט מפני חוקים או החלטות שביצעו מתוקף תפקידם (נתניהו, כזכור, חתם על עסקת בזק-יס מתוקף היותו שר התקשורת). בתיק 1000 (קבלת מתנות מאילי הון) ותיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס), ראש הממשלה צפוי לבקש חסינות אישית. בסמכותה של הכנסת להעניק לו חסינות על כל תיקיו או רק על חלק מהם.

בכל מקרה, גם במידה שהכנסת תאשר את מתן החסינות לנתניהו, או לחילופין לא תאשר, יוכל כל גורם אזרחי – לרבות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לעתור לבג"ץ, או שראש הממשלה יעשה זאת אם תידחה הכנסת את בקשתו. תקדימי עבר מלמדים כי בג"ץ התערב בהחלטות המחוקק כשסבר כי החסינות ניתנה או הוסרה מחוסר סבירות, חריגה מסמכות, או מחוסר בראיות. כך למשל אירע ב-2005, אז הורה בג"ץ לוועדת הכנסת לדון בשנית בבקשת החסינות שהגיש חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי (הליכוד), לאחר שציין כי הוועדה לא דנה בחומר הראיות שהציג לחבריה.