כיפה סרוגה לצד חסיד סאטמר; השיעור הייחודי בזיכרון משה

זיכרון משה, השעה 10:10 דקות. אל מאחורי בית הכנסת הנודע נכנס ר' שמעון מחנות הצעצועים. גם אפרים מ'אלקנה' מצטרף אליו. רב פישל מבתי ניטין שבמאה שערים מזהה בעינו החדה ובערנות הנודעת של אנשי ירושלים את בוזגלו מהשוק פוסע בצעדי ענק אל עבר בית הכנסת. הוא ממתין לו קמעא, לוחץ ידיים בחמימות ונכנס עמו, חבוק כתף, כמו למדו יחד בעץ החיים. והם לא היחידים.

כחמישים איש, מכל מנעד יראי ד', מגיעים מידי יום אל השיעור הקבוע של הרב ישעיהו וונדר בדף היומי. בכל יום בשעה 10:15 מתחיל השיעור. והם שם, לגמרי. עבור חלקם זה הזמן היחיד ביום ללימוד תורה; חלקם תלמידי חכמים שהאתגרים של הרב ישעיהו וונדר מעמיד ללומדים מרתקים אותם; ישנם אלו ש"זה מקרוב באו", וחלקות הלשון הבהירה והנהירה בה מוסר ומפשט הרב ישעיהו וונדר את הסוגיה מקלה עליהם את ההתאקלמות לצורת הלימוד. אלו מול אלו נשבו בקסמו של השיעור, ומתיקות התורה פשתה בהם. הם שם למעלה מ-20 שנה.

בכל יום נוספים עוד ועוד יהודים, כל אחד וסגנונו, כל אחד וייחודיותו. לכולם מכנה משותף: ללמוד תורה.

צילום: יוסף קופרמן

במסירות נפש

הרב ישעיהו וונדר, איך הכל התחיל?

"האזור בו אנו נמצאים הוא כידוע מרכזי מאוד ורוחש פעילות 24 שעות ביממה עם חנויות לרוב. בשל כך הוחלט לקיים שיעורים לאורך כל שעות היום, כדי שכל יהודי באשר הוא יוכל לבוא ולשמוע שיעור ברמה שלו, בכל השפות והסגנונות, מעלות השחר ועד חצות.

"בתחילה, כאשר הרב קרשינסקי הכשיר את המקום שמתחת לבית הכנסת הגדול (שם מתקיים השיעור, ע"ע) הוא פתח שם כולל בו נמסרו שיעורי תורה. באותו הזמן הרב מיכל זילבר היה מוסר שיעור. אני הייתי נוסע מידי יום כדי לשמע את השיעור של הרב. כאשר פתחו שם כולל ללימוד הדף היומי, פנו אליי בבקשה למסור שיעור בדף היומי כדי לזכות את הרבים. מאז הספקנו לסיים את הש"ס שלוש פעמים . אחד התלמידים הראשונים שלמדו אצלי היה ר' מיכל גוטפרב זכרונו לברכה. איני מסוגל לשכוח אותו".

לטובת הקוראים, מי היה ר' מיכל גוטפרב?

"אדם גדול מאוד, אחד מגבאי הצדקה היראים והשלמים שהיו. בהיותו בחור הוא קיבל את המחלה הארורה. הוא היה מקפיד להגיע לשיעורים גם אחרי טיפולים קשים, במסירות נפש, לא ויתר על הלימוד. זה נתן לו חיות. הרופאים אמרו לו שלא יזכה לילדים, והוא זכה ועוד איך... הוא היה אדם שכולו צדקה וחסד, כל מהותו הייתה לעזור לזולת. כאשר מצבו הדרדר, הוא עשה חשבון שיש לו כוח לשמוע שיעור אחד. הוא פנה אל הרב ושאל אותו למה עדיף לצאת - לשיעור או לדף היומי. הרב ענה לו: לדף היומי. מאז אותו יום הוא התמיד להגיע, במסירות נפש עילאית. אשתו הייתה מביאה אותו על כיסא גלגלים, בקור ובגשם היא הייתה פורסת מעליו ניילון, העיקר לשמוע וללמוד תורה.

"לאחר שנפטר, הוא הגיע בחלום לאחד ממכריו, ואמר לו כי הוא הגיע למקום גבוה בעולמות העליונים.  בספר 'טובך יביעו' כתב על כך רבי יצחק זילברשטיין: 'תדעו שהסיבה שהעלו אותו למקום גבוה כל כך, אינה הצדקה, כפי שכולנו נוטים לחשוב מיד, אלא מסירות הנפש שלו לתורה'. מבהיל ממש. המעניין הוא, שהיום מי שמנהל את המערך של השיעור – זה אחיו, ר' פנחס גוטפרב".

ממה מורכב השיעור, מהדף היומי בלבד?

"השיעור עצמו מורכב מהדף היומי כמובן, ובנוסף מ-5-10 דקות של מוסר, ולפני החגים אנחנו גם לומדים הלכה הקשורה, כמובן, לאותו החג. השיעור לא בנוי בצורה של הרצאה, אלא אני שואל שאלה, וכל אחד מהמשתפים הוגה בה. זה מאתגר את כולם, מעלה עניין וכולם משתתפים, השיעור פעיל מאוד.

צילום: יוסף קופרמן

"הרב צבי קושלבסקי, ראש ישיבת היכל התורה, הר נוף, הביא מאחד הקדמונים: 'כיצד נראית תפילה שלימה בכוונה? הרי לא פשוט להתפלל את כל התפילה בכוונה, יש תמיד את היצר המטריד... אלא כאשר מתפללים בציבור כל אחד מצליח לכוון לפחות בברכה אחת, אחד ב'אתה חונן', השני ב'רפאנו' וכן על זו הדרך. כך יוצאת תפילה שלימה בכוונה. גם אצלנו, איך אפשר ללמוד דף שלם? כל אחד נותן את חלקו, כל אחד משלים, וביחד זה דף שלם, יפה וגדוש.

"השיעור עצמו מוקלט ומועבר ב'קול הלשון'. יום אחד שאלתי שאלה בשיעור, הגעתי הביתה וקיבלתי טלפון מיהודי ששמע את השיעור ורצה לחדש תשובה. השיעור אף מגיע לחוץ לארץ, יהודי פגש את אבא שלי בבולטימור והשיב לו תשובה על אחת הקושיות שצצו בשיעור. זה ריגש אותי לקבל דרישת שלום ממרחק גדול כזה".

מיהם האנשים שבאים לשיעור?

"הקהל מגוון מאוד – מחובשי כיפות סרוגות ועד לחסידי סאטמר. כולם יושבים ולומדים באחדות מופלאה. אנחנו משאירים את כל המחלוקות והפוליטיקה בחוץ. לשיעור – שום דבר מכל אלו לא נכנס, רק אהבת תורה וישראל. זה היופי בשיעור, האווירה נעימה, יהודי מקריית ספר ומבית שמש, לצד יהודי ממעלה אדומים וחברון. הציבור מגוון, כל אחד מוצא את מקומו. ישנה הדדיות ועזרה אחד לשני, אפילו עזרה כספית...

"היה יהודי, ניצול שואה מאושוויץ, אוד מוצל מאש, שהקפיד להגיע כל יום. הוא נהנה מהלימוד והשיעור היה בשבילו סם חיים. בערוב ימיו, כשחלה, הגענו אליו לבקרו. הוא היה שרוי בדכדוך ממש  מכך שלא יכול להגיע ללמוד. התפעלתי מכך רבות, יהודי שעבר את מאורעות השואה, הוא נכח במצבים קשים מנשא, נחשף למציאות לא נתפסת בשכל אנוש, ומעולם לא נכנס לדכדוך, ולמרות הכל הוא נשאר שמח ומחייך, התחתן והקים בית יפה. ואילו כאן, דווקא בשיעור תורה שהוא לא יכול ללכת – כאן הוא נשבר. זה הדהים אותי, עד כמה התורה נותנת חיות וכוח לאדם. 'לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי'.

"מסופר על רבי יוחנן שנפטרו לו עשרה ילדים, וקיבל עליו דין שמים באהבה. יתירה מכך, הוא היה הולך עם השן של בנו העשירי והאחרון לבתי אבלים אחרים, מראה להם את השן ואת הניסיון הלא פשוט, ובכך היה מנחמם באבלותם. עשרה ילדים קבר – ולא נשבר. אך כאשר החברותא שלו נפטר – לא עמד בכך רבי יוחנן, ונפטר אף הוא. התורה היא מקור החיות".

צילום: יוסף קופרמן

השיעור, הכבש והתינוקת

לרב וונדר יש גם סיפור מיוחד במינו: "ביום שישי, לפני מספר שנים, כאשר הייתה סערה חורפית רצינית וכל ירושלים נצבעה בלבן בוהק ועמוק, לא ידעתי אם ללכת לזיכרון משה או לא. תהיתי אם אנשים יבואו לשיעור בכזה מזג אויר סוער. לבסוף הלכתי עם הבן שלי ברגל. אני גר ברחוב סורוצקין, ובמשך שעה ארוכה הלכנו שנינו בין פתיתי השלג והרוחות הקרות. כאשר הגעתי ל'זכרון משה', להפתעתי, גיליתי כשני מניינים ממתינים לי...

"היה יהודי יקר, חסיד, שחיתן את הבן שלו, וכידוע, מנהג המצווה טאנץ נערך בשעות הקטנות של הלילה. יצא שאותו יהודי לא הספיק לישון כלל בלילה, ולמרות הכל הוא הגיע לשיעור ולא פספס. מסירות הנפש של הלומדים היא בלתי נתפסת.

"המיוחד הוא שיש בשיעור גם יהודים 'פשוטים' לכאורה, המגיעים מהחנויות בסביבה, מהשוק וכו', הלימוד הרציני שלהם, ההשתוקקות ומסירות נפש מעוררים התפעלות - זהו עם ישראל בתפארתו.

צילום: יוסף קופרמן

"אני יכול לספר לך על בעל מספרה, יהודי תמים, טהור. שהשתתף בשיעורים באופן פעיל ועקבי והיום הוא בעצמו מוסר שיעור לפנות בוקר. יהודי נוסף שהיה בעל אטליז באנגליה, הגיע והשתתף אף הוא בשיעורים. הוא גדל כל כך מהשיעורים הללו, עד שהפך לתלמיד חכם בעצמו, והיום הוא מגיד שיעור גדול בנווה יעקב. הא לך כמה התורה מגדלת ומרוממת את האדם.

"אני שומע אינספור פעמים על יהודים המגיעים לשיעור, ודרישות השלום מהמשפחה ומהמכרים זורמות אליי. 'כמה הוא השתנה', 'איך הוא נהיה שמח'. נשים אומרות כי שלום הבית שלהן השתפר פלאים. השיעור מקרין על הכל, כל הסביבה של האדם מרגישה בשינוי העצום המתחולל ומרוויחה מכך".

לסיום, מהו המקרה המעניין ביותר שקרה בעקבות השיעור?

הרב חוכך בדעתו. סיפורים יש לו למכביר. לבסוף הוא שולף אחד: "כאשר למדנו מסכת חולין – הלכות שחיטה, רצינו להמחיש את השחיטה ללומדים. אחד המשתתפים בשיעור היה יהודי שהמתין לילדים. הוא לקח את עצמו את כל העול הכלכלי והטכני של הבאת כבש על מנת להדגים, הוא קנה את הכבש והביא אותו לבית הכנסת. זה נועד להיות אירוע פרטי, אך המונים שמעו על כך והגיעו. הזמנו רב ושוחט גדול ומוסמך, והכל היה ערוך ומוכן - ואז הגיע פקח של העירייה. חששתי מאוד. נדרתי כסף לצדקה והתחלתי לדבר על ליבו של הפקח. הסברתי לו כי אנו ממחישים את מה שלמדנו. הפקח התרכך קמעא. לבסוף הוא ביקש ממני לחתום שתוך 24 שעות הכבש מסולק מכאן. מובן שחתמתי בשמחה, ותוך שעתיים כבר לא נותר זכר...

"אותו יהודי יקר שדאג לכבש לא ויתר, ורצה לשלם ולדאוג גם לסעודה של סיום המסכת. לאחר הסיום ברכנו אותו, וכל הציבור ענה 'אמן'. זמן קצר לאחר מכן אשתו נפקדה ונולדה לו בת, נס של ממש. כאשר נולדה בתו צחקתי ואמרתי שבטח יקראו לה רחל, זכר לאותו מאורע של הכבש... ואכן זה היה שמה, אבל לא בגלל המקרה של הכבש".

רוצים להתחיל ללמוד את הדף היומי, ולא יודעים מאיפה להתחיל ועם מי ללמוד? חייגו למחלקת ייעוץ והכוונה בהידברות, 073-2221230