מה זה הסימן האדום על החטיף שלי?

לפני כשנתיים, וועדת הבריאות של הכנסת קבעה תקנות בריאות ציבור חדשות הכוללות הגדרות מפורטות למזון מזיק ומחייבת את החברות לסמן מוצרים אלה בסימוני אזהרה אדומים. הסימונים מדגישים את המוצרים המכילים סוכר, שומן רווי ונתרן בכמות גבוה מהנורמה שהוחלט עליה (500 מ"ג נתרן או 12 גרם סוכר או 5 גרם שומן רווי ב־100 גרם מוצר). ובשנה הבאה, הרפורמה תוחרף וגם מוצרים שיכילו 500 מ"ג נתרן או 10 גרם סוכר או 4 גרם שומן רווי, יקבלו סימון אדום. על מנת שלא לקבל את הסימון האדום, במהלך השנתיים האחרונות ערכו חברות רבות שינויים למוצרים ושינו את הרכיבים שלהם בשביל להגיע למוצרים המתאימים לרפורמה.

מדוע החלו עם התהליך?

הרפורמה הישראלית של סימון המוצרים מתבססת על זו שקיימת בצילה משנת 2016. שם, מוצרים עברו שינוי בעקבות הרפורמה והופחתו רכיבים בעייתיים. בישראל, מומחים רבים מתחום הבריאות הציגו את הנזק לבריאות הציבור כתוצאה מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי. עפ"י הנתונים ילדים רבים סובלים מהשמנה ועודף משקל ואף ילדים אלה צפויים לחלות בסוכרת בגיל מוקדם. לפיכך, הוחלט בהתערבות דחופה ושימוש בכלים על מנת להקטין את ההשפעות הללו. מטרה נוספת של המהלך היא ליידע את הצרכנים על הדברים שאוכלים ולעורר מודעות על מוצרים שחורגים מרמות סבירות של סוכר, שומן רווי ונתרן ובכך, לנסות למנוע מהם לצרוך אותם ביתר.

למה מפחיתים דווקא את הרכיבים הללו?

סוכר הופך לשומן, עודף ניכר של שומן נוטה לשקוע ברקמות כמו הלב הכבד והלבלב. הגוף רואה בשומן גוף זר ותוקף אותו. ונוצרת דלקת ברקמות, דלקת בלבלב גורמת להפסקת הפרשת אינסולין ודלקות בכבד ובשריר וגם לחוסר תגובה לאינסולין  להתפתחות סוכרת מחלות  לב וכבד. מלבד זאת, ישראל היא צרכנית הסוכר הכי גדולה במדינות ה-OECD, ישראלים צורכים יותר מפי 3 סוכר ממה שצריכים. כיום, חיים בישראל חצי מיליון סוכרתיים ועוד חצי מיליון טרום סוכרתיים וכן, גיל היארעות הסוכרת הולך ויורד עם השנים. בנוסף, נתרן קשור להתפתחות של יתר לחץ דם וגם צבירת  נוזלים דבר שעלול לגרום לאי ספיקת לב. על פי מסמך שהוכן במשרד הבריאות בתהליך החקיקה, רפורמת סימון המזון צפויה למנוע יותר מ–22 אלף מקרי מוות ולחסוך כ–6 מיליארד שקל בעשור. כלומר, כ–2,200 איש בשנה וכ–600 מיליון שקל בשנה בממוצע.

יש גם סימן טוב?

משרד הבריאות בהתייעצות עם מומחי תזונה החליט להוציא גם סימון ירוק. יחד עם זאת, סימון זה הוא וולנטרי, בניגוד לסימון האדום אותו יש חובה לסמן. הסימון הירוק נועד ליידע את הצרכן כי המוצר "הולם את עקרונות התזונה הבריאה", כפי שהגדירו זאת.

מה צופן העתיד?

על מנת להרגיל את החיך הישראלי לשינויים בהרכב המזון. התקנות אפשרו לחברות המזון לייצר את השינויים בהדרגה. ואכן, בשנה הבאה, הרפורמה תעלה שלב והחברות יצטרכו לסמן מוצרים נוספים באדום אם לא יורידו את כמויות הסוכר, המלח והשומן שבהם.

אז האם להפסיק לאכול מוצרים עם סימון אדום?

לא, מותר לאכול, אך חשוב לדעת לאכול מעט ובמודע. מותר להמשיך לאכול וליהנות ממוצרים עם סימון אדום בידיעה שהאדם צורך "פינוק". סימון המוצרים מטרתו גם להסביר לצרכן שמה שהוא אוכל הוא לא בהכרח טוב וחשוב שיהיה ער לזה. לפיכך, מותר לאכול, אבל במידה - כלומר, חטיפים רק בשקיות קטנות, ומעט. אם רוצים לשתות כוס של משקה ממותק - אז לשתות כוס אחת ולא כמה כוסות. למעשה, מותר לאכול כמעט הכל - פשוט בצורה מאוזנת ובמידה.

פרופ' איתמר רז הוא יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, נשיא ומייסד עמותת "מהיום" לאורח חיים בריא והמנהל הרפואי של מרכז DMC לטיפול בסוכרת.