יש לי ילד מיוחד בבית שלא צריך שישמחו אותו - הוא צריך שיתייחסו אליו בשמחה

בתפקידי כרכזת חברתית
אני נמצאת בקבוצות ווצאפ רבות
של רכזים חברתיים.
בתקופה שלפני חנוכה
רכזים רבים מחפשים מקומות רבים להתנדבות,
לשמח את אלה שהחיים לא האירו להם פנים,
לקשישים, גני ילדים ועוד.
מעלים רעיונות, משתפים במשחקים המתאימים לחנוכה ועוזרים אחד לשני במציאת מקומות להתנדבות בערים השונות.
ואני, כאמא לילד מיוחד
צופה מהצד
ומתכנסת בתוך עצמי.
כואב לי
שגם הבן שלי לומד במקום
שהשם שלו עולה כמקום התנדבות.
בית ספר סיעודי
באים מתנדבים רבים לשמח שם
לשמח את הבן שלי
"המסכן", "הנכה", שאנשים "רגילים" באים לרקוד איתו.
הבוקר באחת הקבוצות אחת הרכזות כתבה
שאפשר להתנדב אצל "מפגרים", שזה מרגש אותם.
וואי
כמה שזה צרם לי.
לידיעתכם, לא אומרים מפגרים
אלא- אנשים עם צרכים מיוחדים.

כמה ששינוי המושג משפיע על היחס למיוחדים.
יש להם צרכים כמו לכולנו
הם בני אדם
עם נשמה ענקית
רק שהצרכים שלהם - מיוחדים.
שונים
מורכבים
אחרים

מפגרים? זה זילזול
מקטין אותם
מכאיב להם
מוציא אותם מכלל האנושות.

אנא מכם
כל המתנדבים ואלא שרוצים לשמח לקראת חג החנוכה.
אל תבואו אליהם כמתנשאים
גשו אליהם בגובה העיניים
חייכו אליהם
האזינו לצרכיהם
חישבו על הוריהם, משפחותיכם שמחכים להם בבית, כמה כאב יומיומי הם עוברים,
ואז רקדו ושימחו איתם,
ודרכם, דרך המיוחדים
תנו להם כח להמשיך להתמודד.,
לא להתייאש מהחיים.

חישבו כיצד אתם הייתם רוצים שיתייחסו ליקירכם
כך התייחסו גם אליהם.
השאירו בהם חותם של שמחה
שכאשר הם יחזרו לביתם
ובגלל שאינם יכולים לספר מה עבר עליהם באותו היום,
לפחות ההורים יראו ילד שמח
שמשהו טוב עבר עליו.

ואני
ממשיכה בתפקידי
לחפש מקומות
שתלמידי התיכון ישמחו בהם אנשים
ואני אמשיך
לספר לכולם
שיש לי ילד מיוחד בבית
שלא צריך שישמחו אותו לקראת חנוכה
הוא צריך שיתייחסו אליו בשמחה
ובאהבה
בכל ימות השנה
וכמה השיגרה קשה לנו
אבל לא נפסיק לחפש
ולעשות טוב
גם לאחרים
ממקום של אהבה
ולא נטל או התנשאות. 

אשמח לשיתופים.
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.