פרשת ויגש
איך מצילים את הדור הצעיר? על חשיבותן של הישיבות בעם ישראל
ההיסטוריה מלמדת בעקביות כי במקומות בהן היו ישיבות, חיי הדת התחזקו גם בלי מגע וקשר ישיר.
- הרב מנחם יעקבזון
- פורסם ה' טבת התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
יעקב המתגעגע אל בנו הנעלם לא יורד למצרים בחיפזון, על אף ההתרגשות - 'ויפג ליבו' מגדיר אותה הפסוק - הוא עורך הכנות מתאימות כדי לבסס את התיישבות משפחתו הנרחבת בצורה המתאימה.
'ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה', לפי פשוטו יהודה הולך להורות את הדרך, אבל פירוש זה לא מסתבר - כי הרי כל האחים כבר עשו את המסלול למצרים כמה פעמים, ויש להניח שכמו כן יוכלו למצוא את הדרך לארץ גושן ואם לא – אז יהיו משרתי יוסף מורי הדרך. לכן חז"ל מפרשים ורש"י הפשטן בעקבותיהם – שמדובר על מובן אחר – ההכנה כאן היא הקמת 'בית תלמוד שמשם תצא הוראה'. לפני כל התיישבות יהודית צריך לבסס חיי תורה, ואף שעדיין לא ניתנה תורה היתה להם מסורת של שמירת חלק מהמצוות וערכי המוסר של אברהם ויצחק ויעקב, והיה להם בית מדרש ללימוד אמונה ודרכי אבות. ובכן, ראש לכל מקימים 'בית תלמוד' שם ילבנו את התורה ויבררו אותה בצורה שיוכלו גם להורות הוראה לעם הגולה מארצו ובוודאי יזדקק להכרעות שאינן נמצאות במסורת הטבעית של חייהם עד כה.
כך כותב גם הרמב"ם (פרק א' מהלכות ע"ז הלכה ג') כשהוא מתאר את מסירת האמונה מדור לדור מאברהם ועד מצרים תחילה הוא מתאר את אברהם מפיץ את האמונה '...והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים...' - וממשיך הרמב"ם לתאר את העברת המסורת לדורות הבאים '...והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו, ויעקב אבינו לימד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם, וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד'. עד כאן ציטוט לשון הרמב"ם אודות מסורת האבות העוברת מדור לדור בישיבות שהקימו.
ההיסטוריה מלמדת בעקביות כי במקומות בהן היו ישיבות, חיי הדת התחזקו גם בלי מגע וקשר ישיר, בעוד ברבים מהמקומות שלא היו ישיבות, אף שהיו לומדי תורה רבים, חיי הדת היו נתונים לזעזועים ולעיתים גם לירידה של 'פוחת והולך'.
בגרמניה, למשל, היו יהודים כשרים ונאמנים אבל בדורות האחרונים שלפני השואה היתה הידרדרות טוטאלית בדת עד כדי טמיעה מוחלטת בתרבות הגרמנית ועד התבוללות. רבים מבני התקופה ייחסו זאת להעדר ישיבות. לעומת זאת בליטא על אף העוני והתנאים הקשים היו חיי היהדות פורחים עד מלחמת העולם הראשונה שגרמה לפיזור הישיבות וגם להשתלטות על חיי החינוך והדת מצד גורמים זרים, וגם אז עדיין שרדו ישיבות שהאירו לכל הסביבה. (ובנימה אישית: סבי המנוח בן למשפחה 'יקית' ששרשיה נטועים בהמבורג מאות שנים – והכיר בערכן של ישיבות ליטא שלח את בנו לישיבת קמניץ בגיל צעיר - כשהתנאים בה היו קטסטרופה לבחור מערב אירופאי, כמוהו היו עוד בחורים ספורים ממערב אירופה שגדלו לאישי תורה מובהקים).
פריחת התורה באמריקה
בארצות הברית של תחילת המאה העשרים היה קושי עצום גם בשמירת שבת, ורבים מהמהגרים לא עמדו בניסיון, גם רבנים חשובים שניסו לחזק את חיי הדת לא הצליחו במשימתם עד שכמה יחידי סגולה כמו רבי יעקב יוסף הרמן המנוח - ולאחר מכן גיבורי רוח נוספים נחלצו להקים ישיבות.
את המהפך שניתן לראות כיום בארצות הברית שהפכה למעצמה של תורה וישיבות, ועברה מהפך מוחלט ביחס המכבד לתורה ולשמירת מצוות רצינית - ניתן לזקוף בראש וראשונה להקמת הישיבה בעיירה לייקווד על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר לפני למעלה משבעים שנה. הישיבה 'בית מדרש גבוה' ובכינויה האמריקאי - BMG היתה הראשונה שנפתחה במתכונת ישיבות ליטא וללא לימודי חול - היא כיום הגדולה בעולם ומונה אלפי בחורים ואלפי אברכים – ממש כך! (שם לא יוכלו להאשים את הבחורים ברצון להשתמט מהצבא... ושם בהחלט זו התמסרות לוותר על קריירה אקדמית או עסקית שמקובלת גם בקהילה החרדית בארה"ב).
אחרי שהתבססה ישיבת לייקווד – נפתחו על ידי בוגריה ובהכוונת גדולי תורה באמריקה – רשת 'כוללים' בערים שונות ברחבי היבשת שלא היה בהן אידישקייט – ואט אט חוללו מהפך שהלך והתפשט. הם הקימו מגדלור של תורה – ואנשים נמשכו אל האור. זה לא היה קל לאלו שהתחילו את הקהילות הללו שכללו עשר משפחות אברכים שהלכו לארץ ציה ושממה רוחנית – אבל משם התפשטה תורה ויהדות לכל רחבי ארצות הברית ברמה של חיי תורה אמיתיים, וכיום ישנן ברחבי היבשת מאות ישיבות של ממש.
את המורשת הזו התחיל יעקב אבינו כששלח את יהודה להקים בית תלמוד עוד לפני שיגיעו למצרים, ואגב, כנראה גם לדברי הרמב"ם ש'ראש הישיבה' היה לוי, אבל 'מקים הישיבה' היה יהודה כדברי חז"ל. כנראה שלהקמת ישיבה במקום חדש צריך מנהיגות, וצריך גם רגש אחריות - וכבר היה מי שאמר שלא לחינם נבחר יהודה כי מי שאומר 'עבדך ערב את הנער' הוא המבין את חשיבותה של הישיבה להצלת הנער והצלת כל הדור הצעיר העתידי.