השבת שלי
"ביום שישי, באחת בצהרים, קבלנו תשובה 'מחר הברית'"; השבת של נועה שרון
על מסע לחיפוש סלטים ועל לחמניות המוציא ללא גלוטן, על עוף למנה אחרונה ועל אליהו הנביא שלא נכנס הביתה בשבת ראש חודש ניסן. נועה שרון על השבת שלה
- מרים סלומון
- פורסם ה' טבת התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי שבת בשבילך?
"השאלה הזו בהחלט מאתגרת ומעוררת מחשבה. נכון, שבת היא זמן למנוחה, עצירה, הפסקה מכל המרוץ של השבוע. אבל היא לא רק זה, יש בה משהו עמוק יותר. חברה קרובה ויקרה העזה פעם להתוודות באוזניי שהיא לא אוהבת את השבת. במקום לשאול אותה בתדהמה: 'לא אוהבת? איך את מעזה בכלל לדבר כך?', שתקתי וחיכיתי שתמשיך. היא המשיכה והסבירה: 'אני אגיד לך מה קורה לי בשבת. בשבת אני לא יכולה לברוח לעשייה, לטלפון, לעבודה, לכביסות, להליכה. אין לי ברירה אלא לפגוש את עצמי, ובתוך עצמי יש מידי הרבה עבודה, אין לי כוח...'.
חוץ מזה שחברה שלי מדהימה, אני חושבת שהיא נתנה הגדרה מדויקת לשבת: בשבת אני פוגשת את עצמי".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת ומה זה כולל?
"שאלה טובה. אין לי יום ולא שעה מדויקת שבהם אני מתחילה את ההכנות לשבת, אך יש לי התנהלות שבועית קבועה ומוגדרת לימות השבוע, שכוללת את כלל המשימות שאני אמורה לבצע במשך השבוע, חלקן במסגרת תפקידי כמלווה נשים בניהול וסידור הבית ומעבירה סדנאות לניהול בית. כמובן, כמו אישה יהודייה שומרת מצוות, השבת תופסת את המקום המרכזי בתכנונים. לאורך כל השבוע אני משתדלת לשמור על מה שאני מכנה בסדנאות שלי: 'שגרת סדר'.
מה זה אומר? יש ארבעה כללים פשוטים שאם כל תכולת הבית עונה עליהם - כל תהליך הסדר הופך להיות פשוט ומתמשך. על רגל אחת אלו הכללים: 1. האם כל מה שנמצא בבית רלוונטי לי / לבעלי / לאחד מבני המשפחה? 2. האם יש התאמה בין התכולה למקום האחסון? 3. האם יש מקוםמוגדר ומדויק לכל חפץ בבית? 4. האם מה שהכרחי לתפקוד מיטבי - אכן נמצא בבית?
אני ממליצה בחום לכל אחת לבדוק את תכולת הבית שלה. מדהים כמה הפתעות מיותרות נמצאות שם... לאחר שגרת סדר כזו, ההכנות שלי לשבת כבר לא כוללות סידור הבית מכל מה שהצטבר בו במהלך השבוע, וגם לא לחץ של כביסות, אלא רק הכנה טכנית, כיפית ואהובה של בישולים.
ביום חמישי בשעות אחר הצהריים אני מבשלת את כל השבת. טיפ לחובבות מאכלים טריים: אני מכינה את הסלמון בתבנית עם הרוטב / התיבול שלו ומכניסה למקרר. ביום שישי לפני שהאוכל עובר לפלטה, אני אופה את הדג בתנור, וממנו, ישירות לאחר האפייה - הוא מועבר לפלטה.
ביום שישי בבוקר (עד שהילדים חוזרים מהלימודים) אני מנקה את הבית. בשעה שתים עשרה הילדים חוזרים לבית נקי, ומקבלים צ'יפס טרי שנאפה בתנור (תנסו לאפות צ'יפס עם שמן זית, מומלץ בחום! לא תרגישו בהבדל). אחרי ארוחת הצהריים הילדים הולכים לחדריהם, הקטנים ישנים, ואני מסיימת הכנות אחרונות: מיחם, מפה לבנה במטבח, שעון שבת וכו'. כן, ברוך ה' אני גם מספיקה להיכנס למיטה למנוחה של חצי שעה פלוס ביום שישי".
תארי את התפריט השבתי שלכם.
"לפני שאפרט את התפריט, אתחיל עם העובדה שאסור לי לאכול גלוטן. בנוסף לכך, מסיבות בריאותיות, חשוב לי מאוד לאכול מינימום סוכר, ואנו מנסים לחתור לתפריט בריא. עכשיו תשאלו: אז מה אתם אוכלים בכלל? ואני אומר, שיש לנו מבחר מאכלים בריאים שהם גם טעימים, תודה לה'.
"למנה ראשונה אנו אוכלים דג סלמון אפוי בתנור עם שמן זית, שום ומלח, בסך הכל חצי דקה של עבודה, סלט טחינה שהוא סלט חובה אצלנו, ובנוסף, בכל שבת אני מכינה עוד שלושה סלטים, וכאן באה עבודת מחקר קטנה והרבה רצון לענג את השבת, כדי למצוא סלטים שאין בהם סוכר. לצערי, כמעט בכל רוטב של סלט חי יש סוכר או רוטב סויה או רוטב צ'ילי או מיונז או קטשופ – שגם הם מכילים סוכר. אני גם לא רוצה סלטי חצילים (לפי מה שידוע לי, אין בהם ערך תזונתי משמעותי), לא מחבבת טעם חריף מדי (אנחנו אשכנזים...) וכן רוצה לגוון (לא אוהבת להכין כל שבת אותם הסלטים), ובקיצור – רשימת דרישות למציאת הסלטים הנבחרים.
"כאן נדרשת יצירתיות, סבלנות והתעניינות אצל אנשים. 'מסע החיפוש' אורך זמן, אבל הוא משתלם. אין כמו 'חוכמת ההמונים'. אי אפשר לתאר עד כמה אחיות / חברות / שכנות יכולות להעשיר אותנו בידע ובעצות, אם רק נתפנה לשמוע. אני פשוט מתקשרת עם בקשה ממוקדת, מפרטת מיד את המטרה ומקבלת בס"ד את מבוקשי: 'תני לי סלט אחד, קל להכנה, בלי קמח ובלי סוכר, סלט מעניין'. לכל אחת יש אחד כזה לתרום לי, ואני נהנית לאסוף את התשובות. היום, ברוך ה', יש לי מלאי לא קטן של סלטים, וביניהם אני מגוונת משבוע לשבוע.
"לאחר הסלטים אנו אוכלים מרק עוף של שבת, מה שהסבתות מכנות: 'האנטיביוטיקה של החורף'.
אחרי המרק אני מגישה עופות שבישלתי ואידיתי עם מילימטר שמן, והם הפרישו את הנוזלים שלהם בבישול איטי. אני מוסיפה לעופות המתבשלים מלח ופפריקה מתוקה, וזהו. אצלנו במשפחה אומרים: 'עוף טוב - הכול טוב. מה צריך יותר?'.
"אבל כן. אנחנו רוצים קצת-קצת יותר, במיוחד לכבוד שבת, ולכן ביחד עם העוף אני מגישה גם ירקות אפויים בתנור. שמים בתבנית את כל סוגי הירקות שמתחשק לנו (אני אוהבת לשים בצל אחד, עגבנייה אחת, פלפלים בכל הצבעים, רצועות של גזר מקולף ופרוסות בטטה), מערבבים עם שמן זית ומלח, ואופים על חום נמוך במשך הרבה זמן, עד שהירקות מקבלים מעטה מושחם וקצת שרוף.
"ואחרי העוף, זה נשמע כך:
- 'אמא, מה יש למנה אחרונה?'
- 'עוף...' כי כן, אצלנו אין מנה אחרונה. ככה מתאים לנו.
בשבת בבוקר אנו אוכלים דגים וסלטים כמו בליל שבת, ובנוסף, גם סלט ביצים עם בצל מטוגן כמנהג. ואחר כך אוכלים את הטשולנט עם הרבה 'בבלעך' (=שעועית).
"אגב, יש לי בשורה חדשה, טרייה מהשבוע: מצאנו בחנות טבע לחמניות המוציא מקמח חיטה בלי גלוטן. כעת גם לי יש אפשרות ליטול ידיים ולבצוע על לחמניות אמתיות לכבוד סעודות שבת.
והכי חשוב: יש לי תפילה מיוחדת לפני הבישולים לשבת, קבלתי אותה מחברה אי - אז כשהייתי כלה. התפילה הזו מלווה אותי עד היום בכל שבוע, ונאמרת לפני תחילת הבישולים".
איך נראה שולחן שבת אצלכם?
"הילדים יושבים מרגע התחלת הסעודה עד סופה ליד השולחן, כל אחד במקום שנקבע לו. הם אומרים בקול רם ובבהירות דבר תורה על הפרשה ושרים ביחד ובנעימות זמירות שבת... טוב, זה היה רק בשביל הבדיחה.
"האמת היא שהילדים המתוקים שלנו רבים בכל שבוע מחדש על המקומות (אל תדאגו, תמיד יש מישהו שמוותר), הם סקרנים מאוד לדעת איזה סלטים יש השבת, ולכל אחד מהם יש מה לומר בכמות שאינה מביישת דרשנים מבוקשים. איכשהו אנחנו מוצאים איזון ביניהם, וכל אחד מקבל את ההזדמנות שלו לומר דבר תורה או סיפור מהתלמוד תורה / מבית הספר.
"בזמירות שבת אנחנו לא משהו. אם היה לי חלום לשירה שבתית מרגשת במקהלה משפחתית, כבר נפרדתי ממנו בתודה על כל הדברים הנפלאים האחרים שיש במשפחה שלנו. אנו שרים כמה זמירות שבת, ומשתדלים מאוד לשורר גם את השירים מדף הקשר של החיידר.
"בדרך כלל בעלי מספר סיפור צדיקים, כשעל הדרך אני מוסיפה הארות (והערות, אבל רק חיוביות...). אני גם אוהבת לספר לילדים מהחוויות שלי, השיתוף הזה תורם להם המון.
"באיזה שהוא שלב המקליקונים או הטרמפולינה 'קוראים' לילדים ומושכים אותם אליהם, ואנחנו לא מונעים. ברוך ה', אנו מקפידים לא לדבר בשולחן שבת מענייני פוליטיקה. פעמים רבות ברכת המזון נאמרת במקהלה משפחתית בקול רם".
מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"הרגע הזה שבו אני אוחזת בגפרור, מסתכלת על הפמוטים, מעיפה מבט לשעון, מתמלאת סיפוק (בתקווה שאכן הגעתי להדלקה כמה דקות לפני הזמן) ולוחשת: 'ה', תודה לך שאני נשואה, תודה לך שיש לי משפחה, ותודה על הזכות להדליק עבורם נרות'.
"ואני רוצה גם לשתף אתכם במחשבה שהייתה לי על כמה מילים מתוך התפילה שנאמרת על יד הנרות: אנחנו מבקשות: 'וזכני לגדל בנים... מאירים את העולם...'. במה הילדים שלנו יכולים להאיר על העולם כולו? 'במעשים טובים ובתורתם'. תורה היא משהו ענק, תורה היא אלוקית, ברור שלימוד תורה מאיר על העולם כולו, ועדיין, בנוסף ללימוד התורה אפשר להביא אור על העולם גם על ידי מעשים טובים. כמה פשוט, כמה מיוחד. כל אחד יכול לעשות מעשה טוב, גם ילדים קטנים. חשוב שכל אחד יזכיר זאת לעצמו, וחשוב שגם אנו כאימהות נדע, שמעשה טוב שלנו או של הילד שלנו מאיר את העולם. מה מרגש יותר מזה?".
מהו האתגר שלך בשבת?
"לפני 'אלפי' שנים, כשהייתי בחורה בסמינר, עשיתי ביחד עם חברה שלי הופעה על שבת, באולם שהכיל 200 מקומות. חוץ מהחוויה המשכרת, קיבלתי באותם ימים חיזוק בכל מה שקשור לחיבור האישי ולקשר שלי לשבת. בימים בהם תכננתי וארגנתי והייתי כל כולי סביב ההופעה – הרגשתי ציפייה מתוקה לשבת. זכיתי להתרומם באמת בבואה של השבת. כבחורה צעירה, זכיתי ללכת לתפילות בבית הכנסת גם בליל שבת וגם בשבת בבוקר. הקפדתי לא לקרוא תכנים שאינם קודש, ובכלל, חשתי חיבור חזק ומענג לשבת קודש. היום, לצערי, אני רחוקה כל כך מהרגשות האלו. האתגר שלי, אם שאלתם, הוא להכניס ללב את אותם רגשות קודש ביחס לשבת. כן, יש לי נשמה יתרה, ואני שואפת לזכות ולחוש אותה. לא כל שיחה היא אידיאלית לשבת. שבת היא גם לא משוואה להשלמת שעות שינה. אני מתגעגעת לרגשות הטהורים והתמימים מימי הסמינר, וחולמת לחוש אותם גם היום".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"בהדלקת נרות הילדים מקבלים שקית ממתקים, ובשבת בבוקר הם מקבלים ממתק. אני אומנם לא אופה עוגה (מודה באשמה... קשה לי לאפות אם אני לא יכולה לאכול), אבל אנחנו קונים לילדים מאפים אישיים שמספקים ומשמחים אותם מאוד.
סעודות השבת הן זמן איכות עם הילדים. למרות המריבות פה-ושם, עדיין זהו זמן משפחתי, משותף לכולם ורגוע. אני גם משתדלת לשבת ולשחק בכל שבת עם הבנים במשחק קופסה כלשהו לפי בחירתם. הבעיה היא שזה ניסיון קטן ולא קל, כי חומרי הקריאה קורצים לי...".
שבת בלתי נשכחת
"הבן שלי נולד בכ"ג באדר. מי שמחשב מהר תאריכים, בוודאי שם לב שהברית חלה בראש חודש ניסן. בעיסוקי המקצועי אני מלווה נשים בארגון הבית, כך שגם את ניקיון הבית הפרטי שלנו לפסח ארגנתי ביישוב הדעת: וברוך ה', בדיוק כפי שתכננתי, בשבת ראש חודש ניסן, באותה שנה בה הייתי אמורה ללדת, הבית כבר היה ברובו הגדול נקי לפסח.
אולם לקב"ה היו תכניות אחרות משלנו, והקטן המתוק עשה לנו בית ספר עם דלקות עיניים. יום -יומיים לאחר שהוא נולד התחלנו לעקוב במתח אחרי הדלקות: האם תהיה ברית בזמן או לא תהיה? רק ביום שישי קבלנו תשובה סופית וברורה מרופא עיניים גדול שהסכים לקבל אותנו לביקור בית חריג. בשעה אחת בצהרים יצאנו מביתו, עם תשובה החלטית ומפתיעה: בעזרת השם מחר תיערך הברית.
אל תשאלו אותי, כי אין לי תשובה, למה החלטתי שסעודת הברית תהיה אצלנו בבית. כך קבעתי וזהו. מי חכם וישכיל (ויכסיל...) להיכנס לראש של יולדת טרייה?
תעשו טובה, גם אל תשאלו איך היה, וגם לא כמה קשה עבד בעלי לשקם את הבית אחרי שבת כדי למזער נזקים. פרט אחד אני חייבת להוסיף: אנחנו גרים בקומה שלישית. ברגע האחרון החליט בעלי לחוס על רגלי הציבור, וקבע שאת הברית עצמה נערוך בבית הכנסת מול הבניין, ורק את סעודת המצווה נערוך בביתנו. ובמילים אחרות: את אליהו הנביא לא זכינו להביא אל ביתנו, אבל לכלוך היה גם היה לנו בשפע בראש חודש ניסן...".
מתכון שבתי מיוחד:
"סלט גזר עם שומשום ושום:
חותכים כשישה גזרים למקלונים דקים, צרים וארוכים (אפשר לחסוך בכוח וזמן ולחתוך את הגזר בפוד-פרוססור או בסלייסר מתאים לגודל הנדרש).
שמים במחבת גדולה מעט שמן, מאדים את 'גפרורי' הגזר במשך כעשר דקות עד שהגזר מתרכך מעט.
מעבירים את הגזר המאודה לקערה.
אחרי שהגזר מתקרר מוסיפים תיבול: 3 שיני שום כתושות, מיץ לימון ומלח ושתי כפות גדושות בשומשום קלוי.
לכבוד שבת קודש!".
ליצירת קשר עם נועה: ns5389507@gmail.com