בג"ץ מחק את העתירה שביקשה לאסור על נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה

בג"ץ דחה היום (חמישי) את העתירה שביקשה למנוע מיו"ר הליכוד בנימין נתניהו, המואשם בפלילים, להרכיב את הממשלה הבאה אם ינצח בבחירות. הרכב השופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מחק את העתירה בשל היותה "תיאורטית ומוקדמת" בעת הזו, אך הדגיש כי בניגוד לעמדת סנגוריו של נתניהו, הנושא שפיט.

הודעת בג"ץ באה בשל הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על העמדתו לדין של ראש הממשלה בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בעקבותיה הגישו 67 אנשי אקדמיה, ביטחון ותרבות, שהתקבצו יחדיו באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר, עתירה בה נטען כי נוכח סירובו של מנדלבליט לחוות דעה, על בית המשפט להוציא צו הצהרתי נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו, זאת, מאחר והעבירות בהן הוא מואשם נושאות קלון.

נתניהו וחיות

בית המשפט ציין בהחלטתו כי על אף שהסעד שנתבקש בעתירה נוסח בלשון כללית, "נימוקי העתירה כולם מכוונים ומתייחסים לעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו". בהקשר זה ציין בית המשפט כי לא כל העובדות אשר מתוכן יש לגזור את הדין ידועות לעת עתה, משום שמערכת הבחירות היא 'ממלכת אי הוודאות' וכי סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לתוצאות הבחירות ולזהות חבר הכנסת שעליו ימליצו בפני הנשיא רוב סיעות הבית להרכיב את הממשלה. "כל אחד מהנעלמים הללו", כך נקבע, "משפיע על הסוגיה שהעלו העותרים והוא אף עשוי לייתר את הדיון בה כליל. משטרם נולדו התנאים המאפשרים לנשיא המדינה לקבל החלטה בעניין זה לפי חוק יסוד: הממשלה נקבע, כאמור, שהעתירה היא מוקדמת ותיאורטית בעת הזו".

עוד נכתב בהחלטה כי "הסוגיה שהועלתה בעתירה היא אכן עקרונית וחשובה. היא נוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון ומשכך היא נוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט שלנו. על כן דחה בית המשפט את טענת ראש הממשלה ותנועת הליכוד כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה". עם זאת, ובהתייחסו לעמדת העותרים הרואים כחזות הכול את הסרת אי הוודאות מן הסוגיה המשפטית שהעלו, הדגיש בית המשפט כי "על פי שיטת הבחירות בישראל הבוחרים מצביעים לרשימות מפלגתיות ולא למועמדים לראשות הממשלה".

בתנועה לאיכות השלטון תקפו את בית המשפט העליון, עליו טענו כי "מסע ההפחדה והדמוניזציה השיג את מטרתו", וכי "כוחות חזקים הצליחו לזרוע פחד בלב השופטים". לטענתם, "אחרי שהיועץ המשפטי ברח מהתמודדות, גם בית המשפט העליון בחר שלא להתמודד עם השאלה הדמוקרטית החשובה, ושלח מדינה שלמה להצביע בבחירות מבלי שידעו מה משמעות ההצבעה שלהם".

נתניהו, אמש

ביום שלישי קיים ההרכב, בו היו חברים השופטים עוזי פוגלמן וחנן מלצר, דיון מקדמי בשאלת סבירות ההתערבות של בית המשפט והיועץ בסוגיה המהותית של הטלת המנדט על חבר כנסת המואשם בפלילים. במהלך הדיון הקשתה חיות על העותרים: "אין הוראת חוק שמונעת מנתניהו להתמודד כראש מפלגה. אחרי הבחירות הכדור יעבור לנשיא המדינה, למה להידרש עכשיו לשאלה הזו ולא בצומת הבא?"

נציגו של היועץ בדיון, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, אמר לשופטים כי "היועמ"ש לא צריך ליפול בכל בור ששמים בפניו. מנסים להכניס את המערכת המשפטית למערכת הפוליטית, זה שדה מוקשים ואתה נכנס לשדה כזה רק כשאין ברירה".

קודם הדיון אמר נתניהו "יש מי שמנסים לגרור את בית המשפט העליון לתוך המגרש הפוליטי כדי שיכפיש ויסכל משפטית את המועמדות שלי לראשות הממשלה. אני לא מעלה על דעתי שבית המשפט העליון של מדינת ישראל ייפול לתוך המלכודת הזאת. בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם זה רק העם ולא אף אחד אחר". הנשיא ראובן ריבלין אמר ביום שלישי, במהלך הדיון, כי צריך להגן על נבחרי העם מהאפשרות להדיח אותם בניגוד לרצון העם".