נחתם הסכם צינור הגז עם יוון וקפריסין: "יום היסטורי לישראל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד הערב (חמישי) באתונה עם ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס, ועם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, במסגרת מפגש הפסגה המשולש ישראל-יוון-קפריסין, המתקיים בפעם השביעית. במהלך הפסגה חתמו שלוש המדינות על ההסכם להקמת צינור הגז התת-ימי איסט מד (East-Med), שיאפשר לישראל לייצא גז טבעי לאירופה. להסכם שותפה גם איטליה, והיא תחתום עליו בשלב מאוחר יותר.

ההסכם הבין-ממשלתי מהווה המשך למזכר ההבנות שנחתם ב- 2017, ולסקר היתכנות ראשוני של הפרויקט. ההסכם, עליו חתמו שר האנרגיה יובל שטייניץ ועמיתיו היווני והקפריסאי, מעגן בתוכו את המחויבות של שלוש המדינות להקמת הפרויקט.

"זהו יום היסטורי לישראל, משום שישראל הופכת במהירות למעצמה אנרגטית, למדינה שמייצאת אנרגיה", אמר נתניהו בטקס החתימה על ההסכם. "פתחנו לפני ימים אחדים את שדה הגז בלוויתן. זה מביא לנו תפוקות כבירות, אבל עם הייצוא שמתאפשר דרך הצינור הזה, נוכל לתת הכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל – לרווחה, לבריאות, לצעירים ולקשישים. זאת התפתחות יוצאת מן הכלל".

(וידאו: עומר מירון, לע"מ; סאונד: בן פרץ, לע"מ)

נתניהו הוסיף כי "זהו גם יום היסטורי, משום שיש כאן שיתוף פעולה שהולך ומתבסס בין יוון, קפריסין וישראל. ממש ברית במזרח הים התיכון, שהיא גם כלכלית, היא גם מדינית, והיא גם מוסיפה לביטחון וליציבות של האזור. לא נגד אף אחד, אבל למען הערכים ולטובתם של אזרחי המדינות שלנו".

"זהו שינוי גדול מאוד", הצהיר ראש הממשלה. "ישראל הייתה תמיד מדינת קצה, מדינה שבעצם לא היו לה חיבורים, תרתי משמע. עכשיו, יש לנו בנוסף ליחסי החוץ שלנו, שהם פורחים מעבר לכל דמיון, מעבר לכל מה שהגענו, גם ברית ספציפית למען המטרות החשובות האלה במזרח הים התיכון".

הפרויקט השאפתני מתוכנן להתחיל בשטח הימי הישראלי, לעבור בשטחן הימי והיבשתי של קפריסין ויוון, ולהסתיים באיטליה. הצינור התת-ימי יזרים גז מהמים הטריטוריאליים של ישראל וקפריסין דרך יוון לאיטליה, וממנה למדינות נוספות באירופה. הצינור יהיה הארוך והעמוק ביותר בעולם: הוא יגיע לאורך של כ- 2,100 ק"מ, ועומק המים המרבי בו יונח יהיה כ- 3,000 מטר. הקמת הצינור אמורה להסתיים ב- 2025. קיבולתו השנתית הצפויה תנוע בין 10 ל- 20 מיליארד מטר מעוקב (BCM). עלותו המוערכת של המיזם – כ- 7 מיליארד דולר, שימומנו על ידי המגזר הפרטי.

החתימה המשולשת על ההסכם נועדה להעביר מסר תקיף לטורקיה, המתנגדת למיזם. בנובמבר האחרון חתמה טורקיה על הסכם עם "ממשלת ההסכמה הלאומית" של לוב, לתיחום הגבול הימי בין שתי המדינות. ההסכם, במסגרתו הרחיבה טורקיה את המים הכלכליים שלה, מתעלם מזכויותיהן של יוון, קפריסין ומצרים במים הכלכליים שלהן, וחוקיותו מוטלת בספק. שלוש המדינות הביעו זעם רב על טורקיה, וטענו כי ההסכם סותר את החוק הבינלאומי. ההסכם נועד, בין היתר, לתקוע מקלות בגלגלי פרויקט האיסט מד, שכן הצינור אמור לעבור בשטח הימי שטורקיה סיפחה לעצמה. מבחינתה של ישראל, מדובר גם באיום פוטנציאלי על חופש השיט שלה בים התיכון.