בכל יום אנו מחכים לנס הפרטי שלנו, אך בינתיים - הנה כמה נקודות אור

נר שמיני של חנוכה
חג האור
אצלנו, בכל יום מנסים למצוא את האור
הכאב על הילד המיוחד לא נגמר
ולא מתמעט. 
מסיבות משפחתיות, 
רואים ילדים בגילו
שמתקדמים
מתפתחים
ושלנו
תינוק מגודל. 
מקבלים הפתעות
הילדים מתלהבים
ואיתן מיכאל
לא מתלהב איתם,
רק אחרי דקות ארוכות
צץ חיוך על שפתיו.

לא אוכל סופגניות
לא מבקש עם שוקולד או בלי ריבה
מנסים לתת לו לטעום
והסופגנייה נתקעת בחיך ולא זזה.

בכל יום אנחנו מחכים לנס הפרטי שלנו.

חשבתי לעצמי, שעלי לנסות למצוא כמה נקודות אור
בחיינו, חיי המשפחות המיוחדות
לא היה קל
אבל הצלחתי.
ואשמח לעוד נקודות אור שתוסיפי, אתם הקוראים:
1. המשפחה יותר מגובשת, מנסים לעשות טוב אחד לשני, כדי שכל אחד יתמודד בשמחה עם הקושי.
2. חיי היום יום שלנו מורכבים, אין אפשרות לספונטניות, אז עם הזמן למדנו לתכנן דברים הרבה זמן מראש. 
3. מאז התאונה ופציעתו של איתן מיכאל, אנו פוגשים אנשים טובים שרק רוצים להיטיב עם המשפחות המיוחדות.
4. למדנו להרגיש מתי הלב מתכווץ מכאב וצריך לעשות משהו כדי להרגיע אותו
5. כשהילד המיוחד לא מדבר, מבינים אותו דרך העיניים, הרגשות, וזה עוזר לנו להבין גם אנשים אחרים ואת רחשי ליבם.
6. האמהות המיוחדות למדו לעשות לעצמן טוב, לפנות זמן לצבור כוחות, לצאת לנופשון, לקנות משהו חדש שמשמח, כי אם לא נעשה זאת לעצמנו, ייגמרו הכוחות לטיפול בילד המיוחד ובכל המשפחה.
7. אנו מגיעים לכל מיני פארקים, נופשונים, אטרקציות שלא היינו מגיעים אליהם, אם לא היה לנו ילד מיוחד.
8. למדנו לא לצפות לעזרה מאף אחד, וכך גם לא להתאכזב.
9. כשאנו יוצאים לטיול, לקניות, לגינה ולכל מקום אחר, עם הילד המיוחד, תמיד יסתכלו עלינו, ואני מרגישה כמו נציגת הסברה לעולמם של המשפחות המיוחדות.
10. זכינו תמיד לחפש מה טוב בחיינו, להתרגש מהדברים הקטנים שבחיים.
להרים ראש זקוף ולהמשיך בחיים הלא פשוטים שנכפו עלינו.  להמשיך לחייך לחפש אור לא רק בחנוכה אלא בכל ימות השנה.

הלוואי ואור החנוכה ימשיך להשפיע את אורו עלינו
תמיד
בכל יום
בכל שעה
ובעיקר במצבים הקשים
שבהם רואים רק חושך
וקשה מאוד להתרומם
ולראות טוב.

חנוכה שמח
ריעות לוי
רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.