את תודתך על סידור התפילה את חייבת לו: יום פטירת עזרא הסופר ע"ה

הערב ומחר, ט' בטבת, הוא יום פטירתו של עזרא הסופר ע"ה, אשר חז"ל ראו בו דמות של מחוקק ומנהיג – מעין "משה רבנו השני" וכך כתוב: "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אלמלא קדמו משה" (תוספתא בסנהדרין פ"ד, ז') מדרשי חז"ל מדגישים את הדמיון שבין משה רבנו לעזרא הסופר - על משה נאמר "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים" ועל עזרא נאמר: "עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל", הוא עלה וראה כי נשתכחה תורה מישראל, הוא קורע את בגדיו, מוסר נפשו ומחזיר עטרה ליושנה...

למה נקרא שמו עזרא הסופר? שהיה סופר את כל אותיות התורה ומחדש בהם חידושים נפלאים. ועל שהיה מעתיק גווילין של ספרי תורה.

עשר תקנות תיקן עזרא הסופר, וביניהן - לקרוא בתורה בימי שני וחמישי, ולא רק בשבת. ולמה? שלא יעברו שלושה ימים בלי תורה. הוא תיקן לכבס בימי חמישי לכבוד שבת, ועוד כמה תקנות הקשורות לצניעות ולשלום בית, תקנות שמטרתן לשמור ולהבטיח את קיום התורה, מצוותיה ושלמות הבית היהודי.

היסטוריון בשם יוסיפון כתב כי עזרא הסופר נפטר בשיבה טובה ונקבר בכבוד רב בירושלים.

כולנו חייבים תודה לעזרא הסופר, מפני שהוא הוריש לנו מתנה עצומה, מתנה שאת לא נפרדת ממנה לרגע, מתנה שמלווה אותך בכל רגע ורגע מחייך: הסידור! כן... הסידור הקטן שלך שהוא הספר העמוק מכל הספרים... זה שמלווה אותך בכל יום משחרית ועד ליל. הוא ספוג בדמעות, הוא הספר האישי והיקר ביותר שלך, הוא שירת חייך! את מחזיקה אותו בשעת התפילה, ובסיומה מניחה אותו בתוך לבך.

הסידור מלווה אותך בימי שמחה ובימי עצב, הוא מלווה אותך מילדות ועד שיבה והוא מתאים לכל יהודי באשר הוא - הגדול בתורה והאיש הפשוט.

עזרא הסופר כתב את הסידור והוא הספר הנפוץ ביותר בעולם היהודי, אין דרך להעריך את מספר המהדורות בהם נדפס. הוא נכתב כמעט בכל השפות והוא נמצא כמעט בכל בית.

לפני שיצאו ישראל לגלות ראשונה, היה כל יהודי עומד לפני השם ושופך שיחו לבבו ומשאלותיו בשפה שלו. כאשר שבו ישראל לארצם לאחר שבעים שנות גלות, בראשית ימי בית שני, היה צורך לחזק בעם את לימוד התורה, התפילה וקיום המצוות. עזרא הסופר עלה מבבל, כינס מאה ועשרים חכמים, שנקראו אנשי כנסת הגדולה, והם קבעו נוסח לתפילה, הכולל קריאת שמע וברכותיה, תפילת שמונה עשרה ועוד. את זמני התפילה קבעו לנו כבר קודם האבות הקדושים - אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תיקן תפילת מנחה ויעקב - תפילת ערבית. חשוב לדעת כי האבות לא כתבו את נוסח התפילה אלא קבעו את זמנה.

סידורי תפילה הופיעו לראשונה בתקופת הגאונים. הסידורים הראשונים נכתבו בכתב יד, ונועדו בעיקר לחזנים בבתי הכנסת. במשך השנים נוספו קטעים נוספים לתפילה על ידי גדולי ישראל. רובו של נוסח התפילה הוא אחיד, אך בשנות הגלות, כאשר התפזרו ישראל בעולם, נוצרו נוסחים שונים. עם המצאת הדפוס נעשו הנוסחים קבועים יותר, וכיום מצוי מספר מועט של נוסחים מבעבר.

הסידור, כשמו כן הוא, מסדר את התפילה שתהיה ערוכה היטב. הוא פותח בשבח להשם. מתוך השבח את שואלת ומבקשת צרכיך, והוא מסיים בהודיה לבורא. הסידור כולל בתוכו את כל הבקשות שראוי לבקש, הן הפרטיות והן הכלליות. אם לא היה נוסח מסודר, היינו מן הסתם מתמקדים רק בבקשות מסוימות, וכך היינו עלולים עם הזמן להתנתק מבקשות שאולי נצטרך בעתיד, ומתפילה ובקשה על משיח, גאולה וירושלים.

בנוסח התפילה טמונים סודות עמוקים, נשגבים ועליונים, שהזוהר הקדוש וגדולי עולם הפליגו בשבחם עד מאוד. כל מילה היא קודש קודשים.

הדליקי נר לכבוד עזרא הסופר, ובקשי שכל תפילותיך הנאמרות מתוך הסידור יעלו לרצון ונזכה לגאולה בקרוב.

מוקדש לע"נ חמותי היקרה, מרי מרים בת חסיבה, שנפטרה ביום חמישי האחרון. ת.נ.צ.ב.ה