"גם אנחנו יכולים ללמוד": דודי ומנחם, חניכי ’שיח סוד’ שסיימו את הש"ס בראיון מרגש

אם תיכנסו בבוקר לבית הכנסת הירושלמי, תגלו שם מראה מלבב ושגרתי לחלוטין: אברכים ובחורים יושבים ולומדים את הדף היומי בחברותות, למשך שעה של קורת רוח. המצח מקומט, הידיים מתנפנפות, שאלות ותשובות מתעופפות וקושיות נענות בתירוצים. חדוות הלימוד קורנת מפניהם של הלומדים. 

רק מבט מעמיק יותר יגלה את האמת המסתתרת: לחלקם עיניים מלוכסנות, ישנם בחורים מבוגרים בעלי מראה קצת חריג, וברקע נשמעות שאלות קצת יותר ילדותיות. כי כן, אין זה עוד שיעור גמרא רגיל. זהו הכולל של 'שיח סוד' - ארגון המפעיל מסגרות לאנשים עם מוגבלות, מגיל לידה ועד זקנה. בכולל המופלא הזה לומדים באהבה עצומה בחורים בעלי מוגבלויות, שלא מוותרים על לימוד התורה, והדף היומי הוא להם שירת חיים.

מימין מנחם אייזנבאך, משמאלו דודי לוי. צילום: ארכיון שיח סוד

לומדים בכל יום

הרב דוד רייכר, רכז התעסוקה בשיח סוד, מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של השיעור המופלא: "בכל בוקר מגיעים הבחורים אל בית הכנסת שלנו במרכז שיח סוד, ומתחילים את יומם בתפילה ובלימוד. הם לומדים בחברותות עם חמישה עשר אברכים יקרים במסגרת 'כולל בוקר', ואחר כך יושבים לשיעור תורני. הם מתחילים בלימוד בחברותות של הדף היומי בגמרא, כל אחד לפי רמתו שלו. לא כולם מבינים הכל, לא כולם מסוגלים לסיים דף ליום, אבל כולם רוצים ללמוד ומשתוקקים להימנות על לומדי התורה בעם ישראל".

מיהם האברכים שלומדים איתם בחברותא?

"מדובר באברכים יקרים שמגיעים אלינו לכולל בוקר. בחלק מהזמן הם לומדים לבדם, ובחלק מהזמן לומדים עם הבחורים. אלו הם אברכים סבלניים ומסורים מאוד, וקשרים עמוקים נטוו ביניהם לבין הבחורים הלומדים. לא פעם מוזמנים הבחורים אל בתיהם של האברכים לשבתות וחגים, ואם חלילה בחור חולה ונעדר מהכולל, החברותא שלו תמיד ירים טלפון ויברר מה שלומו. אלו הם בני עלייה ואנשי חסד מובהקים, שזוכים לשלב בלימודם תורה ומעשים טובים, בזכותם טועמים גם הבחורים היקרים טעמו של לימוד גמרא. הרב שמעון לוי, מנכ"ל שיח סוד, מעודד מאד את אברכי הכולל המיוחד, עורך להם כינוסים שונים, מודה להם ומחזקם בהמשך העשייה הברוכה.

"מבין הלומדים ישנם כמה בחורים שמצליחים להתמיד וללמוד בעקביות את דפי הגמרא, כאשר שניים מהם זוכים בימים אלו לסיים את הש"ס - מנחם אייזנבאך ודודי לוי. זהו הישג מופלא עבורם, לאחר שבמשך שבע שנים הם שקדו ויגעו, שאלו ושוב שאלו, לא וויתרו ולא הרימו ידיים - ולמדו דף אחרי דף באהבה גדולה.

"לאחר סדר החברותות, תפילה וארוחת בוקר, יושבים הבחורים שוב ללימוד בשיעור משותף, לפני שיצאו כולם ליום עבודה שגרתי במסגרות התעסוקה השונות המותאמות לכל אחד מהם. בשיעור אני מלמד אותם מענייני פרשת שבוע, הלכה, ולעתים אנו מספיקים גם להזכיר עניינים מתוך הדף היומי. תמיד אני מתרגש לראות את מנחם, דודי ועוד כמה מן הבחורים שזוכרים באמת את מה שלמדו בדף הגמרא, משתתפים בערנות ומוכיחים ידע והבנה בסיסית בדף. דודי, למשל, התברך בזיכרון מיוחד, וכאשר אני מזכיר ציטוט כלשהו מהגמרא, הוא יכול להתערב ולומר בדיוק היכן כתובה המימרה שציטטתי: 'במסכת ביצה בדף... בעמוד א' למעלה', עד כדי כך הוא זוכר, וזה מפעים.

"בימים שיש לי הרבה עבודה במרכז, ואני מתלבט אם לקצר מעט את השיעור, כל הבחורים פולטים אנחה עמוקה, ומתחננים: 'לא, בבקשה, אסור לקצר את השיעור. אנו רוצים ללמוד'. כשאני שומע כזו בקשה טהורה, איך אפשר לוותר על הלימוד? הם אוהבים את הלימוד מאוג, ואף על פי שיש ביניהם כאלו שלא מבינים לעומק את כל מה שהם לומדים – כולם כאחד מייקרים את הלימוד ולא מוכנים להפסיד אותו. השיעור נותן לי עצמי הרבה כוח וסיפוק, עיניהם הנוצצות של הבחורים מראות לי כי נתתי להם משהו גדול, משהו אמתי לנשמה. משהו שילווה אותם בהמשך היום".

האם זה באמת שיעור תורה אמתי? הם מבינים? יודעים משהו לאחר הלימוד?

"הלימוד שלהם מתנהל כשיעור לכל דבר, ממש כמו שיעור מפי מגידי שיעורים בישיבה. בכל יום חמישי יש להם סדר חזרה בחברותות, ובו הם חוזרים בזוגות על כל החומר שנלמד במהלך השבוע, ולאחריו הם נבחנים. זהו מבחן של ממש, כתוב בצורת מבחן אמריקאי ומותאם ליכולתם של הבחורים ולרמתם הלימודית. אם קורה ואנו לא עושים מבחן, הם מאוכזבים מאד. גם הם יודעים שהמבחן מוכיח את ידיעותיהם ואוהבים להיבחן".

איך מאהיבים מבחנים על התלמידים? אולי יש לכם פטנט שניתן להעתיק לכלל התלמידים?

"המבחן מותאם ליכולותיהם, זאת כבר הזכרתי. כל מי שנכח בשיעור היומי יודע את התשובות למבחן. אין שאלות מאתגרות ומכשילות כלל. בנוסף, אם בכל זאת אחד הבחורים התבלבל ונכשל, אני לא כותב ציון גרוע, אלא רק אומר 'תחשוב שוב', או שאני מתקן אותו וכותב לו את התשובה הנכונה. לאחר המבחן אני עושה הגרלה נחמדה על פרס כלשהו: דיסק או ספר, וכל הבחורים שנבחנו, בלי תלות בציון שקבלו, משתתפים בהגרלה. 

"הבחורים אצלנו אוהבים מאד ללמוד, וזו מתנה מיוחדת מהקב"ה. אחד האבות, תלמיד חכם גדול, אמר לי לא מזמן: 'בלימוד התורה צריך טעם וחשק. כשאני רואה את הבן שלי, חניך שיח סוד, כיצד הוא יושב ולומד בהתלהבות ובאהבה, אני אומר: 'הלוואי שגם האברכים אצלי בכולל ילמדו בכזאת שמחה'.

"כעת, עם סיום הש"ס העולמי, הבחורים מתרגשים מאד מהמעמד. הם יודעים שגם להם חלק משלהם בלימוד הכללי, ושמחים עם חבריהם שזכו להתחיל ולסיים אותו לאחר עמלם הממושך. ובאמת, מנחם ודודי עבדו קשה כדי להגיע להישג הזה: הם לא הסתפקו בשיעור ובסדר החברותות ב'כולל בוקר', אלא המשיכו ולמדו את הדף בכל ערב בשיעורי תורה נוספים, עד שהצליחו להשלים את כל הדף בכל יום".

מנחם אייזנבאך (יושב באמצע) מוסר שיעור לחבריו. צילום: ארכיון שיח סוד

קשה, אבל לומדים חזק

ביקשתי לשוחח עם שני הבחורים, חניכי המוסד, שזוכים לסיים את הש"ס, ושניהם נענו ברצון.

מתי הספקת ללמוד את הש"ס? אני שואלת את דודי לוי.

"במשך שבע השנים האחרונות, בכל בוקר למדתי בכולל של שיח סוד, וגם בכל לילה עם חברותא", הוא משיב.

אתה אוהב ללמוד?

"כן, מאד". (מהנהן בהתלהבות).

לימוד הדף קשה לפעמים?

"כן, יש מסכתות קשות ויש מסכתות קלות יותר".

מה עשית כשהלימוד היה קשה מדי ולא מובן?

"לא התייאשתי. אפילו שקשה - הולכים ולומדים חזק יותר, חוזרים  לחפש עוד מקורות ועוד ספרים, אני בודק גם ברש"י, ושואל את הרב, עד שמבינים".

אתה שמח לסיים את הש"ס?

"כן. שמח. זה מאד מרגש".

האם אתה מתכנן חגיגה לרגל הסיום?

"עשינו מסיבה גדולה באולם 'שירת ירושלים', במוצאי שבת שעבר. כל משתתפי השיעור הגיעו וגם רבנים ומגידי שיעור והרב שלמה לוינשטין. זו הייתה מסיבה של הרבה אנשים שלמדו את הש"ס וסיימו אותו. בשבוע שעבר קניתי כרטיס. היה קשה להשיג כרטיס לאירוע, כל הכרטיסים נגמרו, אבל קרובת משפחה שלי עשתה לי פרוטקציה והשיגה לי כרטיס".

מה החברים שלך אומרים על סיום הש"ס שלך?

"הם שמחים איתי מאד. גם הרב רייכר והרב גליק, הרבנים שלי בשיח סוד, שמחים איתי. הם גם מקנאים בי שגמרתי  את הש"ס. הם עודדו אותי ואמרו לי כל הזמן: 'אתה עוד תגמור את הש"ס', והנה, גמרתי, ברוך ה'".

ולאחר הסיום, מה אתה מתכנן ללמוד?

"אני מתכנן לחזור ולהתחיל את הש"ס עוד פעם...".

דודי לוי מחזיק את העלון של דברי התורה שלהם. צילום: ארכיון שיח סוד

אין דבר כזה להפסיק

מנחם אייזנבך מצטרף אף הוא לשיחה. "התחלתי ללמוד את הש"ס מזמן", הוא מספר בסיפוק.  "כבר שבע שנים ברצף, כל יום דף. זה הרבה שנים. היום אני לומד גם לעילוי נשמת אמא שלי, אבל התחלתי ללמוד עוד כשהיא הייתה בחיים, היא שמחה מאד בלימוד שלי, ובטח גם עכשיו זה משמח אותה".

איך הספקת ללמוד דף שלם בכל יום?

"אני לומד בבוקר גמרא עם אברך, ואחר כך משנה ברורה. אני גם מוסר שיעור בפרשת שבוע לכיתות האחרות בשיח סוד.  אחר כך אני יוצא לעבודה, ובערב, משמונה עד תשע, אני הולך עם אבא שלי לשיעור של הדף היומי בבית הכנסת. שנינו מקשיבים למגיד שיעור ולומדים יחד".  

אתה אוהב ללמוד?

"אני אוהב מאוד ללמוד. יש לי גם דיסקים של פרשת שבוע, שאני מקשיב להם בכל לילה לפני השינה, והם מעניינים מאוד".

לא קשה ללמוד גמרא?

"לא, אם יש חלקים שאני לא מבין בדף הגמרא, אני שואל את הרב שמוסר את השיעור והוא מסביר לי".

היו פעמים שרצית להפסיק בגלל הקושי?

"לא, לא, לא", הוא מוחה בתוקף. "אין דבר כזה להפסיק".

אתה שמח לסיים את הש"ס?

"כן, שמח מאוד, ברוך ה'".

האם אתה מתכנן חגיגה לרגל הסיום?

"ביום ראשון יש לנו סיום הש"ס בבית הכנסת בגבעת שאול, איפה שאני גר. אני אלך לשם עם אבא שלי, ויהיו שם כל משתתפי השיעור שלנו. בערך חמישה עשר–עשרים איש שלומדים בשיעור בכל לילה".

ולאחר הסיום, מה אתה מתכנן ללמוד?

"אני מתכנן בעזרת ה' לחזור וללמוד את הש"ס. פעם שנייה זה בטח יהיה קל יותר. ואני אומר לכולם, עכשיו זה זמן מצוין להתחיל להיכנס לסדר וללמוד".

מנחם אייזנבאך. צילום: ארכיון שיח סוד

הקב"ה לא מכה בשתי ידיים

הרב אייזנבאך, אביו של מנחם, הוא זה שמלווה אותו במסירות לשיעורי הדף היומי מדי ערב. "מנחם מחובר מאד לקב"ה", הוא מספר, "הוא אוהב לקיים מצוות ויש לו משיכה גדולה לדברי תורה. בכל ערב הוא בא איתי לתפילת ערבית ונשאר לשיעור הדף היומי. הוא עיוור, נכה, ולא כל כך מבין כמו האחרים, אבל מגיד השיעור הרב משה אייזנשטיין מתייחס אליו יפה מאד, ותמיד עונה לכל השאלות שלו בסבלנות גדולה. לא פעם הוא נשאר איתו גם לאחר זמן השיעור ומסביר לו בפרטיות, עד שמנחם מרוצה. אני לא אומר שכל דבר הוא מבין על בוריו, אבל אחוזים רבים מהנלמד נשארים אצלו, וזה המון. הוא אוהב ללמוד גם הלכות ויודע מצוין את פרשיות השבוע. כל לילה הוא נרדם תוך האזנה לשיעורי פרשת שבוע, ומרגש לראות אותו קשור כל כך לתורה.

"ברוך ה', הקב"ה נתן מכה ביד אחת, אבל גם נתן דברים טובים ביד השנייה. מנחם מוגבל ומתקשה,  אך אפשר ללמוד ממנו הרבה. ההתמדה שלו מעוררת הערצה. גם כשיש אורחים בבית וגם בלילות שבת – תמיד הוא מזכיר לנו את השיעור, מושך אותי לבית הכנסת, ולא מוותר על לימוד הדף הקבוע. גם כוח הרצון שלו מיוחד: כשהוא לא מבין משהו, הוא לא מוותר. הוא שואל את מגיד השיעור, וחוזר ושואל גם את האברך שלומד איתו בבוקר בכולל של 'שיח סוד', עד שהוא מצליח להבין את הלימוד.

"כעת כולנו מתרגשים איתו לרגל סיום הש"ס שלו. זו שמחה גדולה עבורנו. אני עצמי סיימתי את הש"ס כמה פעמים, אך הפעם אני מסיים בזכות מנחם. בזכות שליוויתי אותו ערב ערב לשיעור, הלוך וחזור, וזכיתי ללמוד את הדף יחד עמו. מאז שאשתי נפטרה אני מתפלל שהקב"ה ייתן לי כוח להמשיך ולעזור לו, והאירוע המרגש הזה נותן לנו הרבה שמחה ונחת".

צילום: ארכיון שיח סוד

שירה של אהבת תורה

מנחם מספר לנו גם על מקהלת "שיח סוד" שהופיעה באירוע הש"ס באולם ארנה, ואני חוזרת לרב רייכר ומבקשת לשמוע גם על כך.

"אכן", הוא אומר, "במסגרת אירועי הש"ס משתתפים חניכי 'שיח סוד' בחלק נוסף: כבר תקופה ארוכה שיש לנו מקהלה המורכבת מהבחורים שאוהבים לשיר. המקהלה הוקמה בעקבות אירועים מיוחדים שנערכו עבורם בהתנדבות, ובהם הבחורים צפו במקהלות ובחזנים ורצו להשתתף אף הם במקהלה אמתית. במסגרת אפשרויות התעסוקה במרכז החלטנו להרים את הכפפה. הבאנו להם מורה מקצועי ומיוחד שמאמן אותם במסירות, והם באמת שרים נפלא ושמחים מאוד בהצלחה שלהם. גם הם מסוגלים, גם הם יודעים לשיר, והשירה המקצועית יחד נותנת להם הרבה סיפוק. להיכנס לשוק כמקהלה רשמית – היה קצת יותר קשה, ובתחילה הצעד היה נשמע לאנשים מוזר משהו. אך אחרי פעם ופעמיים שהם הופיעו ושרו כמקהלה מקצועית -  הבינו המאזינים שזו מקהלה אמתית לכל דבר ועניין, ולהיפך, הם מרגשים הרבה יותר ממקהלה של משוררים 'רגילים'.

צילום: ארכיון שיח סוד

"באירוע סיום הש"ס בארנה הם הופיעו לצד מקהלות נוספות, ואני בטוח, שגם אם היו מקהלות מקצועיות יותר מהם, הם היו המקהלה המרגשת ביותר. הם הכניסו במילות השירים את הלב שלהם, את התמימות, את האהבה שלהם לתורה, ואת ההתרגשות מסיום הש"ס.

"כן, בימים אלו של סיום הש"ס הם מרגישים כחתנים לכל דבר. אף על פי שלא כולם הצליחו לסיים לבדם את כל המסכתות, הם יודעים שגם להם חלק נכבד בתורה. אחד מהבחורים המשתתפים במקהלה אמר לי בגאווה מתוקה וכנה: 'אני לא בא לאירוע הסיום רק בשביל לשיר. אני עצמי לומד'.

"הרי זו היא האמת", מסכם הרב שמעון לוי, מנכ"ל שיח סוד, "התורה מחכה לכולנו, ללא הבדל ברמה השכלית וביכולת הקוגניטיבית. תורת חיים היא, מתוקה מדבש ויקרה מפנינים.  ברוח החזון של שיח סוד, נמשיך אי"ה לעשות הכל כדי שלכל אדם עם מוגבלות, בכל גיל, ילד בגן או דייר במערך הדיור, תהיה האפשרות לחיות חיי תורה."

ואי אפשר בלי מילות הסיום המתוקות של דודי, שעומד ומברך אותנו בסיום הריאיון עמו: "רק שתצליחו ותמשיכו להגביר חיילים לתורה".

רוצים להתחיל ללמוד את הדף היומי, ולא יודעים מאיפה להתחיל ועם מי ללמוד? חייגו למחלקת ייעוץ והכוונה בהידברות, 073-2221230