אהרון כהן: "אחרי שחזרתי בתשובה, לא האמנתי שאשוב להופיע, אבל זה קרה"

כבר מילדותו זוכר את עצמו אהרון כהן כשהוא משתתף בכל תחומי אמנויות הבמה. הוא היה כותב מוזיקה לאומנים, משחק בהצגות, מתופף באירועים ובהמשך גם הרכיב להקת מוזיקה שהפכה למוכרת מאוד. "The names", כך היא נקראה, כשהיא מאופיינת במוזיקת רוק אינדית. את השירים הקפיד אהרון באותה תקופה לכתוב בשפה האנגלית בלבד. ולמה באנגלית? "כי זה היה נשמע לי הכי מיוחד ומקצועי", הוא מסביר. הלהקה הצליחה בגדול, הופיעה על במות רבות ואף הנפיקה אלבום.

כיום הוא בן 42, ולמעשה דבר לא השתנה. הוא ממשיך ליצור מוזיקה ולהופיע ברחבי הארץ, רק שהפעם הוא עושה את זה מן העבר השני של המתרס, בקדושה ובטהרה. השבוע (יום שלישי, י"ז טבת) הוא עומד להופיע בצומת גולה בפתח תקווה. "זו לא פעם ראשונה שאני מופיע כאברך עם כיפה, אבל בכל פעם אני מתרגש מכך מחדש", הוא אומר בכנות.

אנשי שמות

לפני עשרים שנה, בתקופה בה הופיע אהרון עם הלהקה לשעבר, היה לו שותף למוזיקה בשם יונתן. יחד אתו הוא ניהל את ההופעות ואף היה כותב את השירים. אלא שכעבור זמן מה השתנו חייו של כהן, אביו נפטר ושרשרת אירועים נוספים הובילה לכך שהוא פירק את הקשר עם אותו שותף.

"באחד הימים בהם ישבתי שבעה על אבי, הגיע לנחם אותי אחד הרבנים שהכרתי, והוא הציע לי לארגן שיעור לעילוי נשמת אבא", הוא מספר. "הרעיון מצא חן בעיניי ומאותו רגע התחיל להתקיים ביוזמתי שיעור קבוע. אחרי שנמסרו כמה שיעורים כאלו, התחלתי להרגיש שינוי בחיים. התחושה שלי הייתה שאני לא חי במקום הנכון ולא כך אני רוצה לראות את עצמי בשנים הבאות. אני בטוח שלתורה הקדושה היה חלק בשינוי הגדול שחל בי, היא זו שגרמה לי לשוב לאבא שבשמיים".

אהרון מדגיש כי עד אותו יום הוא לא היה מחובר ליהדות כלל. "במשך שנים לא עשיתי קידוש, אפילו לא צמתי ביום כיפור. אמנם שש שנים לפני שחזרתי בתשובה התחלתי לצום ביום כיפור ולהניח תפילין, אך לפני זה לא היה שום דבר – לא חגים, לא שבת, לא כשרות. אלו דברים שכלל לא ידעתי שהם קיימים".

השינוי לא התחולל ברגע אחד, אך כעבור תקופה בה הבין אהרון להיכן פניו מועדות הוא עזב את המוזיקה והצטרף ללימוד בכולל עם חברותא. בהמשך הוא החל לעבוד בתחום השיווק ושילב תורה ועבודה גם יחד.

אך כנראה שהאהבה למוזיקה המשיכה לבעור בתוכו, מה שהוביל לכך שכעבור שנתיים, כשקיבל הצעה לחבור לתיאטרון 'פלייבק' המופיע לפני קהלים דתיים, הוא עשה זאת בשמחה. זמן קצר לאחר מכן הוא הקים את ביתו עם אשתו נעמי, אף היא חוזרת בתשובה. 

"תמיד ידעתי שנעמי אוהבת שירים ומחוברת אליהם", הוא מספר, "אך לא העליתי בדעתי שהיא יודעת גם לכתוב ולהלחין. פתאום, באחד הימים, היא הראתה לי תיקייה עם שירים שהיא כתבה – שירים מיוחדים במינם, מלאים רגש ואמונה". באותם רגעים הוא חש שוב בדגדוג האהוב של ההלחנה והשירה שכה חסרו לו. "נזכרתי בלהקה שהייתה לי פעם וביצירות שיצרתי. שאלתי את אשתי מה דעתה שנלחין חלק מהשירים שלה ונוציא אותם באלבום משותף. היא דווקא התלהבה. כך לקחנו את השירים, עיבדנו אותם, הקלטנו, השקענו, ובסופו של דבר הוצאנו אלבום מדהים שנמכר ב-1000 עותקים. בעקבותיו גם יצאתי להופעות שונות, ופתאום חזרתי אל עולם המוזיקה והיצירה, רק הפעם מהכיוון השני שלו".

אותה גברת בשינוי אדרת

במשך תקופה התגורר אהרון עם משפחתו ביישוב החרדי תפרח, בקהילה של הרב טוניק. במשך שעות היום הוא היה לומד בכולל ובשעות הערב יוצא לחזק את יהודי שדרות והאזור, ואף למסור שם שיעורי תורה. 

"באחד הימים, אשתי ביקשה ממני לצאת מהיישוב כדי לקנות כמה דברים, וכשעמדתי לטרמפיאדה וניסיתי לעצור טרמפ, עצר לידי רכב, שרק לאחר מכן גיליתי שהוא מלא במצלמות. התברר שיושבים שם אנשים מטעם סדרת טלוויזיה ידועה שמבקשים לעצור טרמפיסטים ולצלם אותם. בתחילה נבהלתי, אחר כך חשבתי שזה דווקא יכול להיות קידוש השם גדול. אז נשארתי ברכב ושוחחתי עם הנהג. תקופה מסוימת לאחר מכן התברר לי שהקטע פורסם והרבה מאוד אנשים צפו בו. בין היתר צפה בו גם יונתן, השותף שלי לשעבר שהופתע מאוד לראות איך השתניתי ומה קורה אתי. הוא יצר אתי קשר ואחרי ששוחחנו שיחה נרגשת של שני ידידים ותיקים, התברר שהוא רוצה להצטרף אליי שוב ולפעול יחד בקדושה ובטהרה".

המעניין הוא שאחד השירים המובילים ביותר במופעיו של כהן הוא שיר הבנוי מתפילות הבקשה של רבי יהודה הלוי, בהן מופיע צמד המילים 'אנשי שמות'. כהן הלחין את הטקסט, תוך כדי שהוא נזכר בלהקת 'The names'   דרכה הופיע בעבר. "באופן מקרי השמות כל כך דומים", הוא אומר, "וזה מה שהוביל אותי לקבל החלטה ששמו של האלבום שלי יהיה 'אנשי שמות'.

"כעת אנחנו לא כותבים עוד מוזיקה באנגלית", הוא מדגיש, "אלא משתמשים רק בשפה העברית ומתבססים הרבה על טקסטים של רבי נחמן, ריה"ל ובכלל על השתפכות הנפש. אשתי כותבת חלק ניכר מהשירים ואת חלקם אני כותב. מצד שני, הסגנון של המוזיקה נשאר זהה, ואני מרגיש שליחות להביא את הסגנון הייחודי הזה של רוק אינדי יהודי לציבור הדתי".

כאשר כהן מדבר על המוזיקה שהוא יוצר, הוא מציין דבר מעניין: "פעם שוחחתי עם מישהו וסיפרתי לו שאחרי שש שנים שלא האמנתי שאחזור להתעסק במוזיקה, פתאום חזרתי אליה. הוא אמר לי דבר כל כך מדויק: 'הכישרון שלך הוא מתנה שקיבלת, וממתנות אי אפשר לברוח'".

הוא עוצר לרגע ואז מוסיף: "אני לגמרי מאמין שכאשר אגיע לשמיים בבוא היום ישאלו אותי: 'קיבלת מתנה בידיים, איך השתמשת בה כדי לפרסם את שמו של הקב"ה בעולם? מה עשית עם הכישרון שלך כדי להועיל לעם ישראל?' וזו השאיפה שלי – לזכות להשתמש במתנה שקיבלתי בצורה הנכונה, כדי להאדיר את שמו של הקב"ה".