הוא מנסה לצעוק לה: "אני עדיין אחיך, גם כשאחד מהצדדים הופך לנכה"

כשהיא היתה בת שנה ו3 חודשים
הוא נולד
יחד החלפנו להם טיטולים
יחד הלכו למעון
בכו כשהלכנו
שמחו כשבאנו לקחתם בסוף יום הלימודים
יחד נסענו במונית שירות
כשהיא התחפשה לכלה
גם הוא רצה
ומצאנו גם בשבילו שמלת כלה.
יחד התנדנו בנדנדות
צפו בסרטים
וזכרו בעל פה את המילים.
הגננת שלה
חיכתה שהוא כבר יבוא לגנה
כה מתוק ואהוב היה.
ובגיל שנתיים וחודשיים
הוא נפגע בתאונת דרכים
שניהם ישבו בספסל האחורי של הרכב
שניהם בבוסטר, חגורים
מנסים לישון
הוא מחייך
אליה
ואלינו
חיוך אחרון...

היא בכיתה ה
מצליחה בלימודים
הוא מנסה לסמן לנו כשמסתכל על לוחות במחשב
היא שרה, רוקדת ומנגנת
והוא מנסה להזיז את היד והרגל
ולא מצליח
היא מתלהבת בריקוד וראשה זז לצדדים
הוא נופל לו הראש
ואינו מצליח להרימו.
היא מחכה לו בבית כשחוזר מהלימודים
מעלה אותו ברמפה
מקריאה לו מהקלסר מה עשה היום
לוקחת אותו לידה
ודממה
שקט כואב
הם לא מדברים
הוא מביט בה
או
בוהה
שרוי בעולמו השקט.
היא הולכת לבית ספר
ומקנאה בחברותיה שיש להם אחים בריאים
הוא נוסע לבית ספר סיעודי
עם חברים מיוחדים
שרוקמים חברות שקטה, דוממת
אילמת.

אבל
כשהוא רואה אותה
כשהיא עוברת לידו
כשהיא מתייחסת אליו
מדברת איתו
מתכופפת לעגלתו

אהבתו אליה מתפרצת
הוא מנסה לצעוק
לצרוח לה
אני עדיין אחיך
ואוהב אותך
דמך ודמי קשורים לעולמים
לא שכחתי כמה מחוברים היינו
והחיבור הזה
חי וקיים
ונושם
גם במצבים קשים
גם כשאחד מהצדדים הופך לנכה
ומוגבל בדיבור.
הקשר הוא ללא מילים
רק במבטים
כשאחד יושב בעגלה
והשנייה מתכופפת
כדי לפגוש את מבטו. 

לילה טוב,
ריעות לוי.

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.