7 נביאות: מיהן? מה ידוע לנו עליהן? קבלו את כל המידע

במסכת מגילה (י"ד, א') מבואר כי שבע נביאות היו לישראל, ואלו הן: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. ריכזנו עבורכם את כל המידע אודות 7 הנביאות שהוזכרו בתנ"ך:

שרה אמנו

שרה אמנו, אשתו של אברהם אבינו, היא הראשונה מתוך ארבע האמהות שהקימו את עם ישראל, ואחת משבע הנביאות.

לאחר שנות עקרות רבות, משנה בורא עולם את שמה של שרה, שנקראה קודם שרי, והיא חובקת את יצחק. שרה נחשבת גדולה מאברהם בנביאות, ובמסכת מגילה (ז', א') אומר רבי יוחנן בשם ר' אלעזר בי ר' שמעון: 'לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד'.

על אחרית ימיה מובא במדרש בראשית רבה שהיתה כבת מאה, אך יופיה היה כשל בת עשרים וחטאיה כשל בת שבע, כלומר, נקיה מכל חטא. בפירושו לתלמוד בבלי, מצטט רש"י מדרש, המונה את שרה בין "ארבע נשים יפהפיות שהיו בעולם". (מגילה ט"ו, ע"א)

קורותיהם של אברהם ושרה מופיעים בהרחבה בחומש בראשית פרקים י"א – כ"ג.

כיצד צפתה שרה אמנו את מה שיקרה איתנו כיום עם הערבים? צפו:

מרים

מרים הנביאה, בתם של עמרם ויוכבד משבט לוי, מופיעה בתורה בשם "פועה" והיא הייתה אחת משתי המיילדות העבריות שהתייצבו באומץ מול פרעה מלך מצרים. היא נקראה בשם "פועה" משום שהייתה פועה לתינוקות בקולה הרך ומרגיעה אותם.

בחומש שמות (פרק ב') שמה לא נזכר במפורש, והיא מכונה "אחות משה". היא זו שצפתה על משה ביאור, ראתה את בת פרעה אוספת אותו והציעה לה כמינקת את אמה.

בשמה המלא מוזכרת מרים לאחר קריעת ים סוף, כאשר תופפה בתופים וחוללה את שירת מרים: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".

אחת משש הזכירות שאנו מצווים לזכור מדי יום, היא אשר עשה ה' למרים בדרך במדבר לאחר יציאת מצרים. על פי חומש במדבר (י"ב, א') מרים דיברה עם אחיה אהרן אודות משה ואשתו ציפורה. למרות שכוונתה היתה לטובה, והיא דיברה מתוך אהבה, היא נענשה מיידית בעונש של מספרי לשון הרע – צרעת. משה מתפלל על אחותו והיא נרפאת. למרות היותה צדקת, בורא עולם ציין במפורש את חטאה בתורה, כדי שנזכור את חומרת חטא לשון הרע.

לקריאה נוספת על מרים הנביאה, לחצו כאן.

דבורה

דבורה היתה השופטת הרביעית ששפטה את ישראל, ואף היא אחת משבע הנביאות שמוזכרות בתנ"ך.

דבורה, בת לשבט אפרים, שפטה את ישראל כשהיא יושבת תחת תומר, הממוקם בין הרמה ובין בית אל, כדי שלא להתייחד עם הגברים, שעלו אליה להישפט.

לקריאה נוספת על דבורה הנביאה, לחצו כאן

חנה

חנה, אחת משבע הנביאות שמוזכרות בתנ"ך, היתה אשתו של אלקנה ואמו של שמואל הנביא. בתחילת ספר שמואל מתואר כי חנה היתה עקרה, בניגוד לפנינה, אשתו השניה של אלקנה. מדי שנה היו אלקנה ומשפחתו עולים למשכן שילה לזבוח לה'. באחת מתפילותיה במקום הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול, בניגוד למקובל בעבר. עלי הכהן חשב שהיא שיכורה, ולאחר דין ודברים, בירך אותה שתזכה לבן. לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, והקדישה אותו לה'.

לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה', שם גדל תחת חסותו של עלי הכהן. כאשר הביאה את בנה לבית ה', התפללה חנה תפילה בה ביטאה את הודאתה לה' על כך שזכתה לבן. תפילה זו כלולה בתפילת שחרית של חלק מהעדות, ואמירתה היא סגולית לזרע של קיימא ולגידול קל. לנוסח תפילת חנה, לחצו כאן.

על סיפור חייה המרתק והמחכים של חנה לחצו כאן: חלק א' וחלק ב'.

הרב מנחם ויס בשיחה מיוחדת על תפילת חנה:

אביגיל

אביגיל, אשת נבל הכרמלי, היתה אחת משבע הנביאות שקמו לישראל. לאחר מותו של נבל הכרמלי, נישאה אביגיל לדוד המלך.

בספר שמואל (א', פרק כ"ה) מתואר כי כאשר דוד נמלט על נפשו מפני שאול, הוא הגיע למעונו של נבל, בעלה של אביגיל, בהרי יהודה. דוד  ביקש מנבל שיכלכל אותו ואת גדודו, אך נבל סירב, ואף דיבר בזלזול רב על דוד שהוא עבד המורד במלך שאול.

מדובר היה במעשה נבלה גדול, ומשרתיו של נבל סיפרו את הדברים לאביגיל. כאשר שמעה אביגיל את מה שאירע, מיהרה לרדת לקראת דוד, שכבר צעד עם ארבע מאות חמושים.

כאשר הגיעה אביגיל לדוד, היא הפגינה את חכמתה בדבריה. במסכת מגילה (י"ד, ע"א) מסופר מספר שאביגיל נטלה דם נידה והראתה לדוד וביקשה שיפסוק לה הלכה אם דם טמא או טהור הוא. אמר לה: וכי מראין דם בלילה? והרי קשה להבחין בין הגוונים המותרים והאסורים. השיבה לו אביגיל: וכי דנין דיני נפשות בלילה? במילים אלו רמזה אביגיל לדוד להמתין עד למחרת עם ההחלטה להמית את בעלה.

השיב דוד: נבל בעלך מורד במלכות הוא ולא חלות עליו המגבלות של הדין בלילה. אמרה לו: עדיין שאול קיים והוא המלך, ואילו אתה טרם יצא שמך כמלך בעולם. דוד התפעל מדבריה, ואמר לה: "ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני היום הזה מבוא דמים".

עשרה ימים לאחר מכן מת נבל, ואביגיל נשאה לדוד.

במדרש שוחר טוב (נ"ג, א') מובא כי "טובה הייתה אביגיל לדוד מכל הקרבנות שבעולם: שאילו עשה אותו מעשה (שחשב להרוג את נבל ולשאת את אביגיל). אילו היה מקריב כל הקרבנות בעולם לא היה לו כפרה, והיא באה אליו ומילטתו. הוי שטובה הייתה לו מכל הקרבנות".

חולדה

חולדה הנביאה היתה אף היא אחת משבע הנביאות שמוזכרות בתנ"ך. חולדה ניבאה בימי המלך יאשיהו, והיא ניבאה לו נבואת זעם, בשל חטאי העם. חולדה הבטיחה ליאשיהו שהפורענות לא תתקיים בזמנו.

רוצים לדעת עוד על חולדה הנביאה? לחצו כאן.

אסתר המלכה

אסתר המלכה, שקורותיה מתוארים במגילת אסתר, היתה אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך.

אסתר, שנקראה גם הדסה, היתה בתו של אביחיל משבט בנימין. לאחר ששתי הוריה נפטרו, גדלה אסתר בבית מרדכי שהיה בן דודה. כאשר חיפשו עבדיו של אחשוורוש מלכה חדשה במקום ושתי, נלקחה אסתר אל בית המלך. על פי הוראת מרדכי, לא גילתה אסתר את דבר יהדותה.

לאחר מספר שנים, המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, ונגזרה גזרה להשמדת העם היהודי. או אז אומר מרדכי לאסתר: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", ונתבקשה לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים.

במסירות נפש ניגשה אסתר אל המלך, ובאמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה.

לקריאה נוספת על אסתר המלכה, לחצו כאן.