החל ייצוא הגז הטבעי מישראל למצרים

ישראל ומצרים הודיעו הבוקר (רביעי), כי החלה הזרמת גז טבעי מישראל למצרים. בהודעה משותפת שפרסמו שר האנרגיה יובל שטייניץ ומקבילו המצרי, טארק אל-מולא, נאמר כי "מדובר בהתפתחות חשובה שתשרת את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים". השניים ציינו, כי "המהלך יאפשר לישראל גם לייצא חלק מהגז הטבעי שלה לאירופה באמצעות מתקני הנזלת הגז (LNG) במצרים, ויקדם את מעמדה של מצרים כשוק גז אזורי".

בקאהיר ייפתח היום כינוס של פורום הגז המזרח-תיכוני, ושטייניץ ואל-מולא יציגו בו את ההתקדמות שהושגה. במהלך הכינוס צפויים שרי האנרגיה של ישראל, מצרים, איטליה, יוון, קפריסין, ירדן והרשות הפלסטינית לאשר את הפיכתו של הפורום לארגון אזורי.

בחודש שעבר חתם שטייניץ על האישורים הנדרשים לייצוא גז טבעי מישראל למצרים ממאגרי תמר ולוויתן. אישור הייצוא הינו לכמות מרבית של כ- 60 BCM מחזקת לוויתן וכ- 25 BCM מחזקת תמר לתקופה של 15 שנים. שטייניץ אמר לאחר מכן, כי מדובר ב"אבן דרך היסטורית" עבור ישראל: "מדינת ישראל הופכת, לראשונה בתולדותיה, ליצואנית אנרגיה ולשותפה חשובה במשק האנרגיה האזורי. ייצוא הגז למצרים, ממאגרי לוויתן ותמר, הוא שיתוף הפעולה הכלכלי המשמעותי ביותר בין ישראל ומצרים מאז נחתם הסכם השלום בין המדינות. מהפכת הגז הטבעי הופכת אותנו למעצמת אנרגיה ותאפשר לנו לא רק הכנסות עצומות למדינה, אלא גם הפחתה דרמטית בזיהום אוויר".

כזכור, לפני כשבועיים הושלמה הרצתה של אסדת לוויתן, הממוקמת במרחק של כ- 10 ק"מ מול חוף דור, והגז הטבעי החל לזרום לעבר ישראל, ובהמשך לירדן. הגז עובר מהצנרת התת-ימית, המחוברת לאסדה, אל מערכת ההולכה של ישראל, וממנה לצרכני הגז ברחבי הארץ ולמדינות השכנות.

בתחילת החודש חתמו ישראל, יוון וקפריסין על הסכם להקמת צינור הגז התת-ימי איסט מד (East-Med), שיאפשר לישראל ולקפריסין לייצא גז טבעי לאירופה. הפרויקט השאפתני מתוכנן להתחיל בשטח הימי הישראלי, לעבור בשטחן הימי והיבשתי של קפריסין ויוון, ולהסתיים באיטליה. הצינור יהיה הארוך והעמוק ביותר בעולם: הוא יגיע לאורך של כ- 2,100 ק"מ, ועומק המים המרבי בו יונח יהיה כ- 3,000 מטר. הקמת הצינור אמורה להסתיים ב- 2025. קיבולתו השנתית הצפויה תנוע בין 10 ל- 20 מיליארד מטר מעוקב (BCM). עלותו המוערכת של המיזם – כ- 7 מיליארד דולר, שימומנו על ידי המגזר הפרטי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשתתף בטקס החתימה על ההסכם, אמר כי "זהו יום היסטורי לישראל, משום שישראל הופכת במהירות למעצמה אנרגטית, למדינה שמייצאת אנרגיה. יש כאן שיתוף פעולה שהולך ומתבסס בין יוון, קפריסין וישראל. ממש ברית במזרח הים התיכון, שהיא גם כלכלית, היא גם מדינית, והיא גם מוסיפה לביטחון וליציבות של האזור. לא נגד אף אחד, אבל למען הערכים ולטובתם של אזרחי המדינות שלנו".

החתימה המשולשת על ההסכם נועדה להעביר מסר תקיף לטורקיה, המתנגדת למיזם. בנובמבר האחרון חתמה טורקיה על הסכם עם "ממשלת ההסכמה הלאומית" של לוב, לתיחום הגבול הימי בין שתי המדינות. ההסכם, במסגרתו הרחיבה טורקיה את המים הכלכליים שלה, מתעלם מזכויותיהן של יוון, קפריסין ומצרים במים הכלכליים שלהן, וחוקיותו מוטלת בספק. שלוש המדינות הביעו זעם רב על טורקיה, וטענו כי ההסכם סותר את החוק הבינלאומי. ההסכם נועד, בין היתר, לתקוע מקלות בגלגלי פרויקט האיסט מד, שכן הצינור אמור לעבור בשטח הימי שטורקיה סיפחה לעצמה. מבחינתה של ישראל, מדובר גם באיום פוטנציאלי על חופש השיט שלה בים התיכון.