טעות גורלית: הדיסקים התחלפו, והישועה הגיעה בדיוק מהכיוון הלא צפוי

"יש לי עסק גדול להדפסות וצריבות על גבי דיסקים. ב"ה העסק מצליח ואני מעניק שירות לבעלי שמחות, מנהלי אולפנים, וכן לאלו שרוצים מזכרות לכנסים, מסיבות, אירועים וכו'", במילים אלו פותח בעל המעשה את סיפורו האישי, שפורסם על ידי הרב צבי נקר, בגיליון 'בית זכריה'.

"באחד הימים היו לי 2 הזמנות. האחת – למוסד גדול שערך דינר לתורמים, והשני – למשפחה שביקשה 60 דיסקים עם ההספד על הסב, על מנת לחלק אותם כמזכרת ביום ה'שלושים'.

"סיימתי להכין את ההזמנות, כאשר בשעה 4:00 אחר הצהריים שלחתי שלחתי שליח לאולם בו נערך הדינר. מדובר היה בדיסקים יפהפיים, שהכילו שיר מיוחד שהוקלט במיוחד לרגל האירוע. העטיפה היתה מרהיבה, והודפסה כחלק מהעיצוב הכללי המרהיב של שולחנות ערוכים ובארים. הדיסקים הונחו בקפדנות על יד כל צלחת של המוזמנים הנכבדים.

"שעה לאחר מכן הגיע נער לקחת את ההזמנה של דיסק ההספדים. הוא קיבל את החבילה ובה הדיסקים, שילם ויצא. נעלתי את העסק והלכתי לביתי.

"באותו ערב, בשעה מאוחרת, קיבלתי טלפון נסער. 'לא הייתי מאמין עליך. אין לך טיפת אחריות?! את כל הערב הרסת לנו!", הדובר הנזעם היה מנהל אירוע הדינר שערך המוסד.

נבהלתי. "מה קרה?", שאלתי אותו. "האם הצבעים לא יצאו כמו שהזמנתם?"

"צבעים, צבעים!", הוא נשף בזעם. "בזכות האחריות שלך, חילקנו לתורמים הספדים באידיש במקום השיר המרכזי של האירוע. השקענו סכום עתק על השיר, רצינו שהוא ייחקק לתורמים בעצמות. אבל הדיסק שקיבלנו ממך לא מכיל אף לא חצי ממה שהזמנו. שומעים שם הספדים על איזה רב.

"אני רק מדמיין את אחד התורמים שיוצא מהאירוע, מכניס את הדיסק שקיבל למערכת של הרכב, ומה הוא ישמע שם?!", המשיך הדובר שמעבר לקו לתאר באוזניי בכעס עצור. "אתה מבין את משמעות הדברים?! טעות כזו עושה רושם עלוב, חובבני. התדמית שלנו נפגמה ללא תקנה בגללך. אין לי מושג איך אפשר לתקן כזה דבר".

נאלמתי דום. לא יכולתי להכיל את הנזק הגדול שגרמתי. "אני אפצה אתכם", אמרתי חלושות, וקיבלתי תשובה חדה: "שום תגמול שתיתן לא יפצה על ריסוק התדמית!". השיחה הסתיימה באחת.

הרמתי מיידית טלפון לבני המשפחה, שחילקו את הדיסק עם השיר במקום את ההספדים. הפעם בן המשפחה היה עדין יותר, אך כאוב. "טעות, טעות מצערת, אני יכול להבין, הכל משמים", אמר. "הבן שלי שם לב לדבר לפני שחילקנו את הדיסקים. אנחנו נחזיר לכם אותם ואתם תדפיסו מחדש. תהיה לנו בעיה עם חלוקת הדיסק, כי חשבנו לחלק לכל בן משפחה באולם, עכשיו נצטרך לשלוח את הדיסקים בדואר".

"לא עצמתי עין באותו לילה", ממשיך בעל העסק לתאר את תחושותיו הקשות. "האם העסק שהקמתי ביזע בשתי ידי הולך להתפורר בשל טעות אנוש מצערת?!"

"ניסיתי לחזק את עצמי: יש מי שמנהל את העולם, והכל מידיו. השגיאה שקרתה, ואני אפיק את הלקחים. את בעל המוסד אני אפצה אחרי שיירגע במקצת.

לא תאמין מה קרה כאן

"את סופו המדהים של הסיפור לא הצלחתי להעלות על דעתי. רק בורא עולם מסוגל ליצור עלילה שכזו", ממשיך המספר לתאר את שאירע למחרת.

"בבוקר שלאחר אותו ליל נדודים, התקשר אלי שוב אותו אדם שערך את אירוע ההתרמה, וכעס עלי על שהרסתי לו את המוניטין. 'לא תאמין מה קרה פה!', אמר כשהוא לא מצליח לכבוש את התפעלותו.

"'מה קרה?', שאלתי, וקיבלתי את התשובה: 'נס!'

"'כלומר? האם התוכן של הדיסקים השתנה פתאום?", תמהתי.

"'אתה חייב לשמוע. יש סייעתא דשמיא מיוחדת אפילו לטעויות שלך', אמר הדובר שמעבר לקו. 'היום בבוקר מצלצל אלינו אחד מהתורמים הכבדים, מיליונר כזה שלא האמנו שיגיע, כי הוא בקושי מגיע לדינרים, אבל אחד משלנו הצליח לסחוב אותו. יכולתי ממש לשמוע את ההתרגשות בקולו. 'תגיד לי, מאיפה לכם ההספדים של הרב אוברמייסטר?' הוא שואל אותי.

"'התחלתי להתנצל ולהסביר לו שזו היתה טעות מצערת שאינה תלויה בנו, והדיסק המקורי ישלח לביתו בקרוב, אבל הוא קטע אותי: 'לא לא! אני מכיר אותו! הוא היה הרב שלי בגיל צעיר, המלמד שלי! הייתי יתום מאב, והוא היה כמו אבא. ההשפעה של דבריו מחלחלת בי עד היום. אני ששומר מצוות – זה רק בזכותו. כבר שנים אין לי קשר אתו. לא ידעתי שהוא נפטר… לא יכולתי לישון הלילה… הכל עמד לי מול העיניים. מאיפה קיבלתם את ההספדים עליו? אני אומר לך שכל מילה אמת. הם לא הגזימו, היושר שלו, התמימות, הענווה, הרצון לתת משלו לאחרים כמה שיותר, איפה יש אנשים כאלה היום...?!'

"התורם היה נרגש כולו, ובסערת רגשותיו אמר: 'אני רוצה לתרום לכם. אתם גרמתם לי להתרגשות גדולה. הדיסק שלכם הוא כמו צוואה מהרב שלי. שנים שלא שמעתי ממנו מילה, וכעת יש לי צוואה ממנו', התורם הבטיח לשלוח צ'ק. תוך שעה קיבלנו תרומה בסדר גודל שלא חלמנו עליו'...

"את חלקי בפאזל מילאתי בכך שסיפרתי את הסיפור לבן הרב כשבא ליטול את הדיסקים המתוקנים", מסיים בעל המעשה את דבריו. "עיניו מלאו דמעות. 'זה כל כך מתאים לאבא', מלמל לעצמו, 'ואתה זכית, שהרי נאמר מגלגלים זכות על ידי זכאי'".

מלבד האמונה במציאות השם, יש להאמין בהשגחתו הפרטית, שישנו קשר ישיר בין הבורא לנברא. צפו בהרצאתו המחזקת של הרב יעקב ישראל לוגסי: